האזינו לטור של קלמן ליבסקינד

למה אני מתעקש להמשיך לעסוק במה שהתרחש בבחירות של אפריל 2019? כי זה חשוב. זה חשוב, כי אף שעברו כמעט שנתיים, עדיין מתנהל הליך משפטי שאמור לקבוע מה יעלה בגורלו של המנדט האחרון בבחירות האלה. זה חשוב, כי מי שכיהן אז כיושב ראש ועדת הבחירות, השופט חנן מלצר, ממשיך לנהל מלחמת עולם כדי שהמנדט, שלפי הספירה אמור להגיע למפלגת הליכוד, לא יגיע אליה.

זה חשוב, כי בדרכו לסכל את הליך בירור העובדות, מלצר היה מוכן לעשות הרבה דברים שאנחנו לא מצפים שהמשנה לנשיאת בית המשפט העליון יעשה. ויותר מכל, זה חשוב כי בעוד שבועיים וחצי אנחנו הולכים שוב להצביע, ואנחנו צריכים להבין כמה כוח יש בידיו של השופט האחראי על ניהול הבחירות, בבואו להחליט מה בא לו לספור ומה לא, היכן הוא מעוניין לבדוק טענות להטיות והיכן לא, ואיזו קלפי חשוב לו שתיפסל ואיזו לא.

בחצי מילה, זהו סיפור על קלפי אחת, שהחליט השופט מלצר לפסול. במקרה או שלא, מדובר בקלפי שבה הליכוד קיבל הרבה מאוד קולות, ושפסילה שלה סוגרת סופית את התביעה להעביר את המנדט האחרון אליו. איך פוסלים קלפי? לא תאמינו. הוחלט שמשטרת ישראל תערוך מדגם אקראי, בין אלה הרשומים כמי שהצביעו ביום הבחירות, שבו יישאלו הנסקרים אם באמת הצביעו.

לפי התוצאות תתקבל ההחלטה אם הקלפי הזו תיספר, או שהיא, יחד עם הצבעתם של 600 האנשים שלכאורה הצביעו בה, תלך לפח. קשה לכם להאמין? חכו שתשמעו איך, על הדרך, מכר מלצר לבית המשפט המחוזי את הסיפור על המדגם המייצג הזה, שלא היה מדגם, ובוודאי שלא היה מייצג.

תזכורת: הכל התחיל מערעור שהגיש איש הליכוד עמית הלוי, היום חבר כנסת, מיד אחרי הבחירות. הלוי היה אז במקום ה־36 ברשימה. מפלגתו זכתה ל־35 מנדטים, והלוי ביקש להוכיח שאחרי תיקון של טעויות הקלדה ורשלנות בספירה שבוצעו בקלפיות שונות, צריכה הליכוד לקבל מנדט נוסף.

הלוי, שהיה רחוק בין 71 ל־180 קולות (לא ניכנס כאן לחישוב המסובך) מהמנדט, על חשבונה של יהדות התורה, לא טען לזיופים, שהוכחתם קשה ודורשת חקירת משטרה והוכחות וראיות. הוא הציג לוועדת הבחירות שורה של קלפיות שבהן בוצעו טעויות רישום פשוטות. כך לדוגמה, כאשר ספירת הקולות הניבה בקלפי מסוימת 50 קולות לליכוד ואנשי הקלפי רשמו בטעות את הקולות הללו למפלגה שמופיעה בטופס בשורה שמעל או מתחת לליכוד. בוועדת הבחירות קיבלו, בימים שאחרי הבחירות, לא מעט תלונות שכאלה, ומיהרו לבדוק ולתקן כפי שצריך.

הלוי ערער לבית המשפט באמצעות עו"ד שמחה רוטמן, וטען שספירה של הקולות, אחרי כל התיקונים, אמורה להעביר מנדט אחד אל הליכוד. לכאורה, היה אמור מלצר, האיש שהופקד מטעמנו על ניהולן התקין והמדויק של הבחירות, לתת יד להלוי ולרוטמן, ולהיעזר בהם כדי לוודא שהספירה שהוא חותם עליה מדויקת עד לקול האחרון. אלא שתחת זאת החליט מלצר לצאת למלחמה. למה? אפשר להניח, וזו הנחה בלבד, שמי שחתם על תוצאות הבחירות והגיש אותן לנשיא, לא התלהב מהאפשרות שבית המשפט יקבע שהספירה שלו פספסה מנדט אחד.

קודם החל מלצר להעלות טענות אישיות נגד הלוי. בהמשך, איפשר ליהדות התורה לעיין בפרוטוקולים של קלפיות נוספות החשודות ככאלה שבהן אירעו תקלות, ובמקביל הקשה מאוד על הלוי לעיין גם הוא בקלפיות כאלה. אחר כך, כשבית המשפט המחוזי ביקש ממנו להתייחס לטענות שלפיהן כל התיקונים שהציג הלוי מבוססים על מקרים שאנשי המקצוע בוועדה שלו כבר אישרו ככאלה הראויים לתיקון - מלצר התחיל לשחק על זמן, ולגרור בתירוצים שונים את ההליך.

עמית הלוי (צילום: גרשון אלינסון, פלאש 90)
עמית הלוי (צילום: גרשון אלינסון, פלאש 90)

חקירה באזהרה

ביוני 2019 פסקו שלושת שופטי המחוזי בירושלים, שבניגוד לדרישתו של השופט מלצר - שביקש מהם לדחות את ערעורו של הלוי ולא לאפשר לו לעיין בפרוטוקולים נוספים של קלפיות החשודות כבעייתיות - הן הלוי והן יהדות התורה יוכלו לעיין בפרוטוקולים של עוד 50 קלפיות, כל אחד. שני הצדדים עברו על הקלפיות, הגישו את התוצאות, ואלה העלו שהמנדט האחרון ככל הנראה צריך באמת לעבור לליכוד, ובפער גדול עוד יותר מזה שעליו הצביע הלוי בתחילת הדרך.

אלא שמלצר לא התכוון לתת למספרים החדשים לשנות את תוצאות הבחירות הרשמיות, שעליהן חתם זה מכבר. ב־22 באוגוסט 2019 הוא הניח קלף חדש על השולחן. חייבים לפסול את קלפי מס' 2 במועצה המקומית הדרוזית כסרא סמיע שבגליל. למה דווקא אותה? שאלה טובה. מצד אחד, התוצאות בה היו עגולות מדי ואחוזי ההצבעה בה היו פנטסטיים.

מצד שני, לא רק שברחבי המדינה היו קלפיות עם אחוזי הצבעה גבוהים עוד יותר, ואיש לא פסל אותן, אלא שמלצר עצמו פסק קודם לכן בנחרצות שאת הקלפי הזו ממש אין לפסול. על מי שטוען לליקוי מהותי בבחירות, ליקוי המצדיק את ביטול תוצאותיהן, כתב, יש נטל הוכחה מוגבר. ובכסרא סמיע לא הוכח הנטל הזה.

עכשיו, כאמור, רגע לפני שהמנדט עשה את דרכו לליכוד, הפך מלצר את עמדתו ב־180 מעלות. את קלפי מס' 2 בכסרא סמיע, החליט, צריך לפסול. המשמעות של פסילה כזו הייתה ברורה לכולם. כשהפער בין הליכוד ליהדות התורה עומד על חודם של קולות בודדים, השלכתם לפח של 350 הקולות שקיבלה הליכוד בכסרא סמיע הייתה מסיימת סופית את הדיון וחורצת את פסק הדין בעתירה.

מלצר הסביר לבית המשפט שהוא הורה למשטרה לחקור את מה שהתרחש בבחירות בקלפי הזו. משטרת ישראל, מצדה, השקיעה בחקירת אותה קלפי מאמצים, שספק אם הושקעו אי־פעם בתולדות מדינת ישראל בחקירת זיוף של איזושהי קלפי. יושבת ראש הקלפי, סגנה ומזכיר הקלפי, נחקרו שלושתם באזהרה. אחר כך שלחה המשטרה את המעטפות, יחד עם דוגמאות חתימה של כל המעורבים, למעבדה המיוחדת לזיהוי פלילי, לפני שהגיעה השורה התחתונה: ככל הנראה, לא מדובר כלל בזיוף. תיק החקירה נסגר בלא כלום.

אלא שכאן רק מתחיל הסיפור שלנו. שהרי לא ברור למה רק הקלפי הזו נשלחה לחקירה מדוקדקת כל כך, כשעדויות רבות מקלפיות שונות העידו על בעיות קשות לא פחות. מעבר לזה, אם המשטרה לא מצאה כלום, למה מתעקש מלצר לפסול את הקלפי, במיוחד על רקע העובדה שהחוק היבש לא מאפשר לפסול קלפי סתם כך, בלי לערוך בה בחירות חוזרות? ובכן, מסתבר שבהוראה ישירה של הפרקליטות, המייצגת את מלצר, זימנה המשטרה 98 מבין 600 האנשים שלפי הרישומים הצביעו בקלפי, ושאלה אותם, אחד־אחד, האם אכן הצביעו. 70 השיבו שאכן הצביעו. 28 השיבו שלא, כלומר שהרישום בעניינם איננו נכון.

האם יש דרך לדעת אם הם אמרו את האמת? לא. האם יש דרך לדעת, בהנחה שאכן מישהו הצביע במקומם, האם הוא הצביע לליכוד ולא לכחול לבן או לש"ס? גם לא. יודעים מה, נניח ש־28 האנשים הללו אמרו את האמת במשטרה, ובאמת מישהו הצביע במקומם. האם זו סיבה מספקת להשליך לפח את קולותיהם של מאות אזרחים טובים שכן הגיעו להצביע? הרי עדות על זיופים והטיות היו בלא מעט קלפיות. למלצר הייתה תשובה. לא מדובר רק ב־28 אנשים. החבורה הזו היא מדגם אקראי מייצג של כל בעלי זכות הבחירה. רוצה לומר, מהעדויות שלהם אפשר ללמוד שכ־30% ממי שרשומים כמצביעים בקלפי, בערך 170 מצביעים, כלל לא הצביעו.

הן המשטרה, הן הפרקליטות, והן השופט מלצר עצמו, חזרו והדגישו בכל הזדמנות שלא מדובר ב־28 אנשים שמעידים על עצמם בלבד. זהו מדגם מייצג, הסבירו. האנשים הללו "נבחרו באקראי". הטענה הזו - של המשטרה, הפרקליטות ומלצר - הייתה טענת שקר. איך אפשר לקבוע את זה?

ובכן, חמישה מבין אותם 28 אנשים זומנו למשטרה, משום שהיה ידוע שהם הצביעו במעטפות כפולות. מה זה אומר? שהם משרתים בצבא או בשירות בתי הסוהר, ושבמקום השירות שלהם הוצבה קלפי והם רשומים כמי שהצביעו בה. ומכיוון שהם רשומים כמי שהצביעו גם בכפר שלהם, ברור שיש בעיה.

זה אומר, לפני הכל, שהבחירה להזמין את החמישה הללו למסור עדות במשטרה לא נעשתה, כפי שטען מלצר, באופן אקראי. הם הובאו למשטרה מכיוון שהרישומים המקוריים בוועדת הבחירות של מלצר ידעו לספר שהם רשומים כמי שהצביעו פעמיים. ולכן, הטענה שלפיה אפשר ללמוד מהם משהו על ההצבעה של אנשים אחרים בכפר, היא לא טענת אמת.

הלאה. אף אחד מאיתנו לא באמת יודע מה קרה עם החמישה הללו. האם הצביעו בצבא, ובכפר מישהו הצביע במקומם? האם הצביעו בכפר, ודווקא בצבא מישהו הצביע במקומם? ואולי בכלל הצביעו בעצמם פעמיים, גם בצבא וגם בכפר? יש דבר אחד שכן ברור לנו, שהחמישה הללו ידעו היטב שאם הם יספרו לחוקרי המשטרה שהצביעו בכפר, כמו שמספר טופס ההצבעה, הם יביאו על עצמם באופן מיידי חקירה באזהרה, שבה ייחשדו בזיוף בחירות.

האינטרס הראשון שלהם, לפיכך, היה לספר לחוקר שהם בכלל לא הצביעו, ושמישהו אחר אולי הצביע במקומם. לסיכום, עם מה נשארנו כאן? עם חמישה אנשים שאי אפשר לסמוך על העדות שלהם, כי יש להם אינטרס ברור לשקר, והם לא זומנו באופן אקראי, כך שעניינם לא יכול ללמד כלום על ההצבעה של אחרים מהכפר.

חנן מלצר (צילום: אסתי דזיובוב/TPS)
חנן מלצר (צילום: אסתי דזיובוב/TPS)

מדגם מייצג?

כעת נשארנו עם 23 מצביעים. עכשיו שימו לב איך נראתה ה"אקראיות" שבאמצעותה הם נבחרו. כל החבורה הזו של ה"אקראיים", אלה שסיפרו שלא הצביעו, זומנה למשטרה באופן מאורגן, בקבוצות משפחתיות. לדוגמה, בבוקר שבו עדכנו מלצר והפרקליטות את בית המשפט בדבר תוצאות הבדיקה המדגמית, הגיעו יחד למסור עדות אבא, אמא ושני ילדיהם. כל הארבעה העידו אותה עדות. מיד אחריהם, הוזמנו הבן דוד של האב מהרביעייה הראשונה, עם אשתו ועם הבת שלהם, יחד. דקות אחריהם נכנסו לחדר החקירות שני אחים שהוזמנו עם נשותיהם, שניהם אחיינים של העד הראשון, שהעיד שעה קלה לפניהם.

בתוך שלוש שעות ומחצה מסרו עדות 11 מתוך ה־23 שהעידו שלא הצביעו, כולם כאמור ארבע משפחות גרעיניות המחוברות בקרבת משפחה צפופה מאוד. אצל 12 האחרים המצב דומה. עד אחד הוא אח של העדה השנייה, והעד השלישי הוזמן יחד עם אשתו, שהיא העדה הרביעית.
אני שם בצד את השאלה אם העידו אמת או לא, והאם יש למשפחה מסוימת אינטרס להעיד כך או אחרת כדי לסבך משפחה אחרת, כחלק מסכסוך מקומי בכפר.

נניח שכולם דוברי אמת. האם המשנה לנשיאת בית המשפט העליון מוכן לקרוא למהלך שבו המשטרה מזמינה למסירת עדות, כשהם באים יחד, ערימה כזו של אחים ואחיות, וזוגות נשואים עם ילדיהם - "מדגם אקראי"? האם לא ברור שמישהו כאן צלצל והזמין חמולה שלמה שהגיעה באותו זמן למשרדי להב 433? תארו לעצמכם שמינה צמח עורכת סקר בחירות ומטלפנת אליי, אל אשתי, אל הילדים שלי, אל האחים שלי, ואל נשותיהם. זה מדגם מייצג?

רק כדי שתבינו איך זה עבד, א' הגיעה למשטרה והעידה שהיא לא הצביעה, אף שהיא רשומה כמי שהצביעה. מה עם בעלך, שאל אותה החוקר, הוא כן הצביע? לא, השיבה. מה עשתה המשטרה? חקרה אחריה את בעלה, שאישר שלא הצביע. עוד דוגמה? מ' העיד שהוא לא הצביע ושגם אשתו והבת שלו לא הצביעו. מה עשתה המשטרה? גבתה עדות גם מהאישה ומהבת. תגידו לי, כך, בחקירה משורשרת כזו, נראה מדגם אקראי?

זה לא נגמר פה. חלק לא קטן מהאנשים שזומנו להעיד ידעו לספר גם מה עשו ביום ההצבעה אנשים שקרובים אליהם. כך, מצד אחד, היה מי שסיפר שלא רק הוא לא הצביע, אלא גם אשתו לא הצביעה. כך, מנגד, היה מי שהעיד שהוא עצמו הצביע, וידע לספר שאבא שלו בא איתו גם הוא להצביע. ומה עשתה המשטרה עם השמות הללו שצצו בעדויות של אחרים? תלוי איזה צד הם חיזקו.

כל שם שעלה בעדות ה"מדגם" של מישהו, ככזה שלא הצביע, כלומר ככזה שיש חשש שהצבעתו זויפה, זומן גם הוא ונספר כחלק מאותם 28. מהצד השני, למעלה מ־20 אנשים שלא זומנו למשטרה, ושמם עלה בעדויות של אחרים כמי שכן הצביעו, לא נספרו ולא נקראו למסור עדות, כמעט ללא יוצא מן הכלל, וחמור מכך, מלצר אף לא טרח לספר עליהם לבית המשפט.

מה זה אומר? ראשית, שלא היה כאן שום מדגם אקראי כמו שטען מלצר. שנית, שהאנשים לא נבחרו סתם כך. שלישית, שכשהמשטרה והפרקליטות ומלצר מדברים על מדגם שהעלה ש־28 מתוך 98 לא הצביעו, הם לא אומרים את האמת. הפרופורציות שקיימות בידיהם אחרות לגמרי.

רגע, יהיה מי שישאל, הרי תפקידה של המשטרה לזמן אנשים שיש חשש שהצבעתם זויפה, ולא אנשים שהעדויות מעלות שהצביעו כדין. ובכן, זה נכון במקרה של חקירה פלילית, שמטרתה להביא להעמדה לדין. כאן סיפרו מלצר והפרקליטות לבית המשפט שהאנשים שהובאו היו מדגם מייצג. אקראי. כזה שממנו ניתן ללמוד על כל 600 הרשומים כמי שהצביעו בקלפי.

ותשמעו עוד משהו מדהים. זוכרים שאמרנו שהפרקליטות הורתה למשטרה לזמן 100 עדים, אותו "מדגם אקראי" מפורסם? זוכרים שמלצר הסביר שתוצאות המדגם הזה הן שהביאו לשינוי עמדתו ולהחלטה שצריך לפסול את הקלפי? ובכן, בדיקה מדוקדקת העלתה שבזמן שמלצר מסר את ההודעה שלו לבית המשפט, המדגם לא הסתיים, ואפילו לא היה קרוב להסתיים. כמה עשרות עדויות מהמדגם הזה נגבו רק אחרי שמלצר כבר הודיע לבית המשפט שהחליט לפסול את הקלפי. אתם הבנתם את זה?

קלפי בחירות (צילום: אהרון קורהאן, פלאש 90)
קלפי בחירות (צילום: אהרון קורהאן, פלאש 90)

הליך בחירות תקין

ועוד עניין אחד. אמרנו קודם לכן שרק הליכוד תיפגע מהפסילה האפשרית של הקלפי המדוברת? שימו לב לנתונים הבאים. אנחנו מדברים כאמור על הבחירות לכנסת ה־21. הליכוד קיבלה בבחירות האלה בקלפי מס' 2 בכסרא סמיע 350 קולות, כחול לבן קיבלה 100, וש"ס 50. בבחירות לכנסת ה־22 הצביעו בקלפי הזו רק 37 אנשים. בכפר הסבירו את ההיעדרות מהקלפי בתגובה שלהם לחקירה שנפתחה אצלם.

בבחירות הבאות, לכנסת ה־23, חזרו המספרים לעלות. הליכוד קיבלה 313 קולות, באחוזים גבוהים בהרבה ממה שקיבלה בבחירות שאליהן מתייחס היום מלצר כאל מזויפות. כחול לבן ירדה כמעט בחצי וקיבלה 53. לש"ס, שקיבלה בבחירות הראשונות 50 קולות, הצביע איש אחד.

מה זה אומר? זה אומר שהזיופים, אם בכלל היו כאלה, לא פעלו לטובת הליכוד, שממשיכה לזכות בכפר הזה לאחוזים גבוהים מאוד. וזה רק הופך לעוד יותר אבסורדית את ההחלטה של מלצר להעניש את הליכוד, לזרוק לפח את 350 הקולות שקיבלה שם בבחירות באפריל 2019, ולקבור את טענתה שמגיע לה עוד מנדט.

למה הסיפור הזה חשוב כל כך? ראשית, כי הליך בחירות תקין הוא הבסיס לכל המעשה הדמוקרטי שלנו פה. שנית, כי לא מופרך לחשוב שאחרי הבחירות הבאות, מנדט מתנדנד אחד יקבע לאן אנחנו הולכים. שלישית, כי לא יעלה על הדעת ששופט עליון עם עצמאות חסרת גבולות, עם חופש יצירתי ועם אקטיביזם נטול מעצורים, יחליט מה ייעשה בקולות ששלשלנו לקלפי בחרדת קודש.

תגובת השופט חנן מלצר, באמצעות דוברות הרשות השופטת: "הנושא הנזכר בשאילתה (הקלפי בכסרא סמיע) הוא חלק מהנושאים הנדונים בהליך משפטי. המשנה לנשיאה, השופט חנן מלצר, העביר בשעתו בתפקידו כיו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה־21 את חשדותיו לגבי אי־סדרים בקלפי בכסרא סמיע ובקלפיות נוספות (לרבות אלו שהליכוד וח"כ עמית הלוי השיגו על כשרותן) – לחקירת המשטרה. לאחר מכן, הטיפול בחקירת הקלפי בכסרא סמיע ובניהול ההליך בסוגיה זו נעשו באופן בלעדי על ידי פרקליטות מחוז חיפה (פלילי) ופרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי), ללא מעורבות של המשנה לנשיאה, השופט ח' מלצר.

"על ממצאי החקירה בנושא זה וכן על תיק החקירה, לרבות עדויות העדים – הוטל צו איסור פרסום מטעם בית המשפט הדן בהליך המשפטי הנ"ל והדיון בעניין זה מתנהל בדלתיים סגורות, והכל כדי שלא לפגוע בזכויות ובאינטרסים של מי שנתן עדויות בתיק החקירה".

[email protected]