בעשור האחרון ממשלות ישראל נכשלו בהתמודדות עם שלושת אתגרי הביטחון העיקריים: פרויקט הגרעין האיראני, הצטיידות חיזבאללה בנשק מדויק, והתבססות איראן במרחבים המאיימים על ישראל. לא זו בלבד שבמבחן התוצאה איראן היא זו שמעצבת את המציאות, אלא שממשלת ישראל לא הציגה אסטרטגיה אמיתית לבלימת מאמצי הגרעין, הדיוק וההתבססות.
האסטרטגיה של איראן לקידום פרויקט הגרעין נבנתה מצעדים קטנים ומדודים, מיתירות (כלומר תהליכי פיתוח דומים נוהלו במספר הולך וגדל של אתרים), ומהקרנת עוצמה מרתיעה מעבר לכוחה האמיתי. העיתוי האופטימלי לתקיפת פרויקט הגרעין היה בראשית העשור הקודם, ומטרת התקיפות הייתה צריכה להיות שינוי הדינמיקה ואתגור האסטרטגיה האיראנית.
איראן הייתה נאלצת לבחור בין המשך ההתקדמות בצעדים קטנים לבין ניסיון פריצה לגרעין ומשבר חריף ומיידי עם המעצמות. לאיראן לא הייתה אז יכולת תגובה משמעותית והדימוי המרתיע שלה היה נפגע, ולמעצמות היו נוצרים קלפי מיקוח חדשים. היתירות של תוכנית הגרעין הייתה אז עדיין נמוכה יחסית.
אלא שממשלת ישראל איימה, אך נרתעה מלתקוף. האיומים הישראליים הניעו את ממשל אובמה לקחת בעלות על הנושא האיראני, ובכך נסתם הגולל על איום התקיפה, שכן היא הייתה חותרת במישרין תחת המאמצים הדיפלומטיים של ארצות הברית.
ממשלת ישראל החרימה בילדותיות את הדיפלומטיה האמריקאית ולא השפיעה על המשא ומתן עם איראן. כשהתגבש ההסכם, נתניהו טס בבהילות לנאום בקונגרס בניסיון לבלמו, אך מאמץ זה גם נכשל וגם ערער את היחסים עם הממשל ועם המפלגה הדמוקרטית; טעות שאת מחירה משלמת ישראל עד היום ביחסים עם ממשל ביידן.
נתניהו לחץ על ממשל טראמפ לבטל את הסכם הגרעין, אך לא הוצגה אסטרטגיה חלופית להסכם. הזמן שטראמפ ישב בבית הלבן, גם לאחר ביטול ההסכם, לא נוצל ביעילות להשגת מטרה כלשהי. וכך, איראן קרובה כיום מתמיד לגרעין. בנוסף, נתניהו לא הציג אסטרטגיה עדכנית שנועדה להגן על האינטרסים החיוניים הישראליים בנסיבות שבהן ארצות הברית חפצה בהסכם שאינו טוב לישראל.
איראן וחיזבאללה שאפו לנצל את מלחמת האזרחים בסוריה כדי לחמש את חיזבאללה בנשק מתקדם, לרבות טילים מדויקים. למעשה, איראן שואפת לפתח יכולת הנחתת מהלומה איכותית על העורף האזרחי והצבאי של ישראל, וזאת ממרחבים הקרובים לישראל. בתגובה, ישראל פתחה, לפי דיווחים זרים, בשרשרת תקיפות כירורגיות בסוריה ובמרחבים נוספים.
איראן וחיזבאללה הסתגלו לתקיפות, ובין השאר שינו את השיטה לחימוש חיזבאללה בנשק מדויק – מהעברות דרך סוריה לייצור והסבה על אדמת לבנון.
ממשלת ישראל שוב איימה, אך נרתעה מלתקוף בלבנון. וכך חיזבאללה מחזיק כיום במאות טילים מדויקים וממשיך במאמצי הייצור וההסבה. יתרה מזו, הממשלה לא הציגה אסטרטגיה עדכנית שנועדה לבלום את מאמצי ההצטיידות העתידיים של חיזבאללה, כלומר קשה לראות מה יעצור את ארגון הטרור מלהצטייד במאות נוספות ואף באלפים של טילים מדויקים.
המערכה בין המלחמות שמנהלת ישראל נועדה גם לבלום את התבססות איראן במרחבים המאיימים על אינטרסים חיוניים של ישראל. ממשלת ישראל אומנם מתבסמת מההצלחה הטקטית של התקיפות, אך היא מתעלמת מהעובדה שברמה האסטרטגית התקיפות אינן מסיטות את איראן ממסלולה. בכל יום שעובר איראן היא זו המעצבת את המציאות בחלקים מסוריה ועיראק, ובסמוך לנתיבי השיט של ישראל.
ובכל יום שנוקף, איראן מעשירה עוד אורניום וחיזבאללה מצטייד בעוד טילים מדויקים. יש הטוענים שאחד היתרונות של ממשלות העשור האחרון הוא ההימנעות מסיכונים והרפתקנות. אך ההתמכרות לשקט בטווח הקצר גורמת לכך שישראל איננה שחקן רציני במשחק האיראני.