בצל משבר הקורונה, חובת הבידוד לחוזרים מחו"ל ובהמשך סגירת השמיים, עולם התיירות הישראלי לא ידע מעולם שנה קשה כמו זו שעברה עליו בשל משבר הקורונה. המציאות הזו אילצה חברות תיירות מקומיות, שעיקר לחמן הוא תיירות יוצאת, להמציא את עצמן מחדש. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2020 נרשמו רק 1.5 מיליון יציאות לחו"ל של ישראלים, ירידה של 83% בהשוואה ל־2019. הרוב המוחלט של היציאות, כצפוי, היו בחודשים ינואר־מרץ, בטרם התפרצה התחלואה בארץ.
ב־9 במרץ 2020, היום לפני שנה בדיוק, הוחלה ההחלטה הדרמטית של חובת בידוד למשך שבועיים על כל מי שחוזר מחו"ל. בעקבותיה החלו חברות תעופה מקומיות כמו ישראייר לבטל את הפעילות הבינלאומית שלהן, ובהמשך גם חברות תעופה בינלאומיות ביטלו את טיסותיהן ארצה. בתוך זמן קצר נסגרו השמיים כליל בשלל מדינות בעולם. בינואר האחרון, על רקע הביקורת הציבורית והתפשטותן של מוטציות של הנגיף, נסגר נתב"ג לטיסות נכנסות ויוצאות עד לכניסתה לתוקף השבוע של הפעימה השלישית, שבמסגרתה הוא נפתח למחלימים ומחוסנים ליעדים מוגבלים.
"בשנה רגילה היו טסים דרכנו לחו"ל כ־250 אלף ישראלים", מספר ניר מזור, סמנכ"ל שיווק של קבוצת "קשרי תעופה". "המספר הזה צנח בצורה דרמטית בשנה הזו, למעט חלונות הזמן הקצרצרים שעבדנו בהם במהלך חגי תשרי וקצת טיסות לדובאי. אפשר לומר שכ־90% מהפעילות שלנו בעצם הופסקה".
"שנת 2020 הייתה ברווז שחור, שנה שאתה לא מצפה לה", מתאר אפרים קרמר, מנכ"ל חברת אשת טורס. "אחרי 15 שנים של עלייה גדולה בתנועת היוצאים לחו"ל, הייתה ירידה של למעלה מ־80% בשנה האחרונה. מרבית השנה גם תיירות הפנים שאנחנו עוסקים בה לא עבדה. את המשבר הזה אי אפשר להשוות למשברים קודמים כמו מלחמת לבנון השנייה, אסון מגדלי התאומים, או המשבר הכלכלי של 2008. השנה הייתה ירידה עצומה".
"מספר האנשים שטסו לחו"ל לצורכי נופש ירד ב־2020 לעומת 2019 אפילו ביותר מ־90%, כי הנתונים המדברים על ירידה של 83% כוללים בתוכם גם אנשים שטסו לחו"ל לא לצורכי חופשה, אלא לענייני בריאות למשל", אומר זיו רוזן, מנכ"ל קבוצת גוליבר. "שנת 2020 הייתה השנה הכי קשה שידע ענף התיירות. היו כמה ניצוצות במהלך השנה כמו דובאי, אבל זה היה לפרק זמן קצר, וגם התיירות מישראל לא יכולה להתבסס רק על יעד אחד. לכן עם כל הרעש של דובאי, עדיין מדובר במשהו מאוד נקודתי. המסה העיקרית של ישראלים טסה בימי שגרה לארצות הברית, לתאילנד ולאירופה הקלאסית. כל היעדים הללו נמחקו מהמפה השנה".
איך מתנהלים בשנה כזאת?
מזור: "השנה הזאת הייתה בהחלט טראומטית. קשה מאוד לראות חברה שקיימת מעל 30 שנים עוברת להדממה למעשה. עד הקורונה עבדו אצלנו כמה מאות אנשים שמרביתם עדיין נמצאים בחל"ת. עם זאת, אני חייב לומר שאנחנו ממש לא נמצאים בתוך מוד של ייאוש, אלא בעשייה. כבר באפריל 2020 מצאנו את עצמנו מחפשים אפיקים חדשים. תיירות הפנים הייתה פעילה יותר מאשר בעבר, היו רעיונות של פעילויות תוכן בארץ, אפילו ימי טיול חד־פעמיים. אבל כמובן שזה לא מגיע להיקפי הפעילות שהיו לנו לפני הקורונה, וזה גם לא הצליח להפיק מספיק יכולת עסקית כדי להחזיר את העובדים".
רוזן: "אנחנו חברת אונליין, ובניגוד להרבה חברות אחרות אין לנו סניפים פיזיים. חוכמה אחת שלנו הייתה לזהות מוקדם ככל האפשר שמדובר פה בדרמה. זיהינו זאת כבר במרץ. החוכמה השנייה הייתה לכבות כל מנוע שלא הכרחי. הקבוצה שלנו מנתה עד הקורונה 150 עובדים. כיום הרוב המוחלט של העובדים נמצא בחל"ת. השארנו אנשי כספים, שירות לקוחות וקצת אנשי טכנולוגיה שיעדכנו את האתר שלנו בהתאם למציאות המשתנה. החוכמה השלישית הייתה כן להמשיך להיות בשביל הלקוח, כלומר השארת שירות הלקוחות כאמור כדי שיהיה עם מי לדבר בימים האלה. אני יודע שאני אהנה מהפירות האלה, כי כשתחזור הפעילות - הלקוחות יחזרו אליי".
הרצאות בפייסבוק
"הפעילות שלנו ירדה בלמעלה מ־95%", מספר גם איתמר ניר, סמנכ"ל חברת פגסוס. "בשגרה היו לנו 100 עובדים, ואילו כרגע יש רק 15. האחרים נמצאים בחל"ת או עשו הסבות. זו הייתה שנה שחשפה מי מהכוחות התיירותיים בשוק הם כוחות חזקים ומי פחות. למרות הנזק האדיר לעולם התיירות הצלחנו להמשיך להתקיים, לשרת את הלקוחות שלנו ולוודא שהאמון נשמר. כל הכספים הוחזרו ללקוחות בתוך חודשים ספורים מאז שגילינו את הקורונה. בנוסף לכך, המשכנו להיות על המפה. יצרנו קו מוצרים חדש בארץ, הוצאנו למעלה מ־1,500 מטיילים לטיולים בארץ. ערכנו גם הרצאות ללא תשלום בפייסבוק שקשורות בתרבות בעולם. לא סגרנו את השערים, המשכנו להיות עסק חי".
"היו ניסיונות לאורך השנה להחזיר את הפעילות", אומר גם קרמר. "הייתה קצת פעילות, בעיקר מאמצע אוגוסט עד אמצע ספטמבר. היו טיסות ליוון, בולגריה, סרביה וסיישל, ובדצמבר הייתה פעילות לסיישל ודובאי. הכל נגמר עם סגירת שדה התעופה בינואר האחרון. על אף פתיחת השדה למחלימים ומחוסנים, אני חושב שבפסח בפועל לא תהיה פעילות משמעותית. אני צופה שמאמצע מאי חלק מההגבלות יתפוגגו מעצמן, יהיה יותר פשוט, ואני מקווה שמדינות נוספות יפתחו את השמיים. אני צופה שבספטמבר הקרוב תתחיל תיירות נכנסת משמעותית, מה שמאוד חשוב לכלכלה הישראלית".
לדברי קרמר, אם ערב המשבר היו 450־500 סוכנויות נסיעות פעילות בארץ, להערכתו אחרי המשבר יישארו פחות מחצי. "בשנה נורמלית יש לנו כ־250 עובדים, 80% מהם נמצאים כרגע בחל"ת. היו גם כאלה שהתפטרו או פוטרו, ואני מניח שאנחנו נחזור עם 60%־70% מהעובדים", הוא אומר. "בימים אלה אנחנו משקיעים בדיגיטל".
אחת הסוגיות שכלל חברות התיירות נדרשו להתמודד עמן בשנה החולפת היא החזרת כספים ללקוחות. "זה דרש מאיתנו מאמץ לוגיסטי ומסחרי משמעותי כדי לעמוד בכך ולהשיב את הכספים ללקוחות, אבל חד־משמעית השבנו להם את הכסף", מספר מזור. "אנחנו חברה ותיקה עם מאזנים חזקים, החזרנו את כל הכספים, והפסדנו הרבה כסף", מציין קרמר. "בשנת 2020 לא עניין אותי למכור", מוסיף גם רוזן. "הייתי עסוק בעיקר בלתת שירות ללקוחות ולהכין את אתר החברה לתקופת פוסט־קורונה. התעסקתי בלפצות אחורה את הלקוחות, להחזיר כספים ולהסתכל קדימה".
כמו סופרמרקט
בימים אלה מביטים בחברות התיירות קדימה ומקווים לימים אופטימיים יותר. "כרגע אנחנו פועלים במתכונת מצומצמת, מתכוננים לקיץ", מספר מזור. "אנחנו מאמינים שהאביב והקיץ הקרובים יהיו על סף הרגילים ויחזירו את הנורמליות לחיים שלנו. אנחנו יודעים ורואים גם איך מתכוננים לקיץ במדינות האזור, באגן הים התיכון. גם שם נערכים לעונת קיץ רגילה, לפתיחת כל בתי המלון. גם שם, אומנם בקצב אטי יותר, מתבצעים מבצעי חיסונים. אנחנו תולים תקווה שהחיסון, יחד עם ההתאמות שנעשו בעולם התעופה, כולל בדיקות מהירות ויכולת בקרה ושליטה מלאה על היוצאים והנכנסים, יאפשרו חזרה לעולם של תיירות ותעופה על סף המתכונת הרגילה".
"יש לנו צוות פיתוח שעוסק כל הזמן בשדרוג מערך האתרים שלנו והערוצים הדיגיטליים", מספר קרמר. "מעבר לזה, יש לנו צוות מצומצם שמכין מוצרי תיירות ל־2021. לגבי תיירות נכנסת, יש לנו צוות מצומצם שעוסק בשימור הקשר עם הלקוחות מהעולם". "אנחנו דואגים שהאתר שלנו יהיה מאוד מעודכן גם כשכמעט אין שוק", מספר רוזן. "אנחנו סופרמרקט של כל המוצרים, ובהתאם למה שנפתח, אנחנו מעדכנים את החופשות הרלוונטיות ומוסיפים גם מידע על ביטוחי קורונה, על נושא הביטולים שמאוד רלוונטי לצרכן".
מהי ההערכה לקיץ הקרוב?
מזור: "אנחנו מאמינים שהקיץ היעדים יהיו יוון, קפריסין, ומעריכים שגם אירופה תצטרף כבר במהלך הקיץ הקרוב בדגש על ספרד ואיטליה. חשוב לציין שבתוך המצב האפל והדיכאון, הטיסות לדובאי היו נקודות אור. אומנם יש מי שרוצה לצייר זאת כאיזו תקלה בגלל הטענה שחזרו משם יותר מדי אנשים חולים, אבל מבחינה היסטורית ותיירותית, זה היה אירוע מרגש".
קרמר: "אני מאמין שהחיוך שלנו יהיה חלקי. תיירות הפנים תעבוד יפה הקיץ, אבל המחירים יהיו מאוד גבוהים, ואז ישראלים יצאו ליעדים קרובים, בעיקר אלה שמדינת ישראל תחתום איתם על הסכמים בילטרליים להכרה בתעודות החיסון".
ניר: "כבר התחלנו בגיוסים מתוך תקווה ש־2021 תיראה קצת אחרת. לפני הסגר השלישי הייתי מאוד אופטימי. אבל אחרי הסגר השלישי וההתנהלות הקלוקלת של כל מי שאמור להיות אחראי על המציאות שלנו, הבנתי שהאופטימיות הזאת צריכה להיות מומרת מהר מאוד בריאליות ובהבנה שכנראה יש סיכוי לא טוב ל־2021 מהבחינה התיירותית. אנחנו מתכננים החל מאפריל והלאה טיולים לגיאורגיה במסגרות של קבוצות קטנות ועל פי המתווה הירוק. אבל הכל בסופו של דבר תלוי באילו מנהיגים ייבחרו בבחירות, ואיזה קו הם יובילו. הפוליטיקה מכתיבה לנו את המציאות הכלכלית והתיירותית שאנו שרויים בה. בכל אופן, מצב גרוע יותר ממה שיש עכשיו קשה לי לדמיין".