לפי מדד הקול הישראלי של המכון הישראלי לדמוקרטיה שפורסם היום (שלישי), רוב הציבור בישראל סבור כי הסיכויים שהבחירות הקרובות יביאו עמן הכרעה ברורה לגבי ראש הממשלה הבא נמוכים. בנוסף, כשליש מהישראלים אף מפקפקים בכך שתוצאות הבחירות שיתפרסמו ישקפו את ההצבעה בקלפיות.
עוד עלה בדוח שינוי גישה של הציבור היהודי כלפי האפשרות לצרף רשימות ערביות לקואליציה, עם ירידה בהתנגדות לרעיון שנרשמה בעיקר בקרב מצביעי הימין והמרכז. בנוסף, מרבית הישראלים מתנגדים לעצירת ההליכים המשפטיים נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו עד תום כהונתו, במקרה שבו הליכוד בראשותו ינצח בבחירות.
מדד הקול הישראלי החודשי של מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות נועד לבחון את "הדופק" של החברה הישראלית ומתרכז אחת לחודש בנושא מרכזי. המדד נערך על ידי פרופ' תמר הרמן וד"ר אור ענבי, ומבוסס על סקר בקרב 755 משתתפים, המהווים מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם היא 3.64%.
לפי הסקר, 61% מהציבור הישראלי סבורים כי הסיכויים לכך שבבחירות הקרובות תושג הכרעה ברורה לגבי זהות ראש הממשלה הבא נמוכים למדי. פחות משליש (29%) מהישראלים מאמינים שהדבר אפשרי. פילוח לפי כוונות הצבעה, מראה כי רק בקרב המתכוונים להצביע לליכוד יש רוב לאופטימיים לגבי הסיכוי להכרעה בדבר ראש הממשלה הבא (59%), בעוד יותר משליש מהמתכוונים להצביע לימינה (35%) ולתקווה חדשה (34%) ופחות מרבע (24%) מתומכי יש עתיד סבורים כך.
בשאלת טוהר הבחירות, כשליש מהציבור הישראלי (32%) הביע חוסר אמון בכך שהתוצאות שיתפרסמו ישקפו בדיוק את הצבעת הציבור. אי האמון בתוצאות הבחירות גבוה בהרבה בציבור הערבי (43%) מזה שבציבור היהודי (29%), ללא פערים משמעותיים בין המחנות הפוליטיים.
כן או לא ביבי? דווקא הכלכלה והחברה בראש סדר העדיפויות
בשאלת סדר העדיפויות בבחירה להצביע למפלגה כלשהי, עמדות המפלגה, בעיקר בנושא הכלכלי והחברתי, ניצבות במקום הראשון - עם 29% מהישראלים שהעידו כי זהו השיקול העיקרי שלהם להצביע עבור מפלגה מסוימת. במקום השני נמצאת התפיסה לגבי היושרה וניקיון הכפיים של הנהגת המפלגה עם 14%. דווקא שאלת "כן או לא ביבי" מופיעה במקום נמוך בהרבה עם 5% בלבד. לא נמצאו הבדלים משמעותיים בין המחנות הפוליטיים.
כאמור, 53% בציבור היהודי מתנגדים לצירוף מפלגות ערביות לקואליציה, כולל מינוי שרים ערבים. זאת, לעומת 74% התומכים בכך בקרב הציבור הערבי. עם זאת, ייתכן כי הפנייה של נתניהו לציבור ולהנהגה הערבית השפיעה לחיוב על העמדות בדבר אפשרות כזו. כך, בספטמבר 2019, מיד לאחר הבחירות, פחות מחמישית מהציבור היהודי תמכו באפשרות זו, למול יותר משליש שתומכים בה כיום -35%. עיקר השינוי הוא בקרב הימין והמרכז.
בעניין משפט נתניהו, רוב הישראלים (59%) מתנגדים לעצירת ההליכים המשפטיים נגד נתניהו לפחות עד תום כהונתו, גם אם הליכוד בראשותו ינצח בבחירות ויצליח להקים ממשלה. מנגד, כשליש מהציבור (32%) סבורים כי מדובר בסימן שחלק גדול מהציבור רוצה בו כראש ממשלה - ולכן יש לעצור את ההליכים נגדו. התמיכה בעצירת ההליכים המשפטיים גבוהה במיוחד בקרב הציבור החרדי (78%) לעומת הציבור החילוני (16%).
הציבור חצוי בשאלה האם יש להצביע לאחת המפלגות הגדולות ולא למפלגה קטנה משיקולים אסטרטגיים, גם אם עמדותיה מתאימות יותר לעמדות המצביעים - 47% מתנגדים לכך בעוד 46% מסכימים. כצפוי, העמדה בסוגיה זו תלויה בגודל המפלגה אליה מתכוון המרואיין להצביע. כך, רוב מי שמתכוונים להצביע למפלגה גדולה תומכים בהצבעה למפלגה גדולה, לעומת מיעוט מקרב אלה שמתכוונים להצביע למפלגה קטנה.
הציבור היהודי חצוי גם באשר לשאלה האם על ישראל להיעתר לבקשת הרשות הפלסטינית להעביר להם חיסונים נגד קורונה, כאשר 47% תומכים ו-45% מתנגדים. בציבור הערבי יש קונצנזוס כמעט מלא התומך בכך (80%). פערים משמעותיים בשאלה זו בין המחנות הפוליטיים (יהודים): תמיכה בשמאל (71%) ובמרכז (56%), לעומת פחות משליש בימין (37%).