בעוד מערכת החינוך מסתבכת עם הוראות פתיחה, קפסולות והנחיות סותרות ומבולבלות – נראה שהאקדמיה מצליחה למלא את תפקידה בהצלחה ולהעביר ידע לסטודנטים הלומדים במוסדותיה. ויתרה מכך: היא הצליחה להעביר את הלמידה לשנות האלפיים. "כבר שנים שהאקדמיה מתנסה בגיוון שיטות ההוראה והלמידה", מספר ד"ר שרבל שוקייר (44), סגן נשיא לפיתוח אקדמי בקריה האקדמית אונו. "הקורונה האיצה את התהליך ואילצה אותנו כמערכת חינוך לא רק לחשוב על הדרך הנכונה אלא לקפוץ למים העמוקים וללמוד שיטות הוראה חדשות".
מתווה הלימודים בקריה האקדמית אונו בזמן המגיפה מבוסס על שילוב של למידה פיזית בקמפוס בקבוצות קטנות לפי הנחיות משרד הבריאות, כשמתאפשר, ולמידה מקוונת. "מאחר שכל השיעורים מצולמים ועולים לאתר, אנו מעניקים לסטודנטים את כל הכלים הנדרשים לעמידה בדרישות האקדמיות גם בלי להגיע אל הקמפוס", אומר ד"ר שוקייר.
לדבריו, הלימוד ההיברידי טומן בחובו יתרונות גדולים. "כיום אני יכול לשלב שיטות למידה חדשות", הוא אומר. "יש לי גמישות גדולה יותר בהבאת מרצים אורחים איכותיים שבעבר היו מתקשים למצוא את הזמן להגיע להרצאה פרונטלית של חצי שעה. כיום המרצה האורח נכנס לזום מכל מקום שבו הוא נמצא ומסיים בתוך חצי שעה. זה יתרון גדול".
גם לסטודנטים מדובר בהקלה. "סטודנטים לתואר שני, שמשלבים עבודה במשרה מלאה ולימודים ולרוב גם חיי משפחה, מוצאים שהלימוד המקוון הקל על חייהם. הם לא נאלצים לצאת מוקדם מהעבודה, לחפש חניה, לעמוד בפקקים. אני גם יכול לקבוע איתם שעות תגבור בשעות שבדרך כלל לא היו אפשריות עבורם בעבר. כך שהם מרוויחים". אלא שהרווח הזה מאתגר את מוסדות הלימוד האקדמיים, שמוצאים עצמם מתחרים על לבם של הסטודנטים. כיום יכולת הבחירה של הסטודנט לא מותנית במרחק הגיאוגרפי ממתחם הלימוד, כך שהוא יכול ללמוד למעשה בכל מכללה בכל הארץ.
"מכללה שתדע לתת לסטודנט את השירות והיחס האישי ותהפוך את האקדמיה ליישומית תהיה אטרקטיבית ביותר בעיני הסטודנט", אומר ד"ר שוקייר. כמרצה בתחום הסטטיסטיקה, המימון והניהול הפיננסי, שזוכה ברציפות בתואר "מרצה מצטיין”, הוא מסביר מה הכוונה במונח "אקדמיה יישומית": "אני יכול ללמד קורס בצורה יבשה ובאמצעות נוסחאות ולפי הסילבוס שנלמד עשרות שנים ושקבעה המועצה להשכלה גבוהה, ובאותה מידה אני יכול לקחת את חומר הלימוד ולקשור אותו למציאות, לחיים. סטודנט רוצה לדעת איך חומר הלימוד יסייע לו כשהוא יסיים את התואר, ואני משתדל לקחת כל תחום ולהפוך אותו ליישומי".
כמי שרואה רחוק, הוא כבר נערך לתקופה שאחרי הקורונה. "אני מאמין שהמודל הנכון ביותר הוא מודל של למידה היברדית – הוראה מהקמפוס, כאשר חלק מהסטודנטים נוכחים בכיתה וחלק משתתפים מרחוק באמצעות הזום. כל סטודנט יוכל להחליט איך ללמוד. יהיו כאלה שיעדיפו להגיע למכללה ויהיו כאלה שישלבו בין למידה מהבית להגעה למכללה. "כדי לעשות זאת השקענו מיליונים בתשתיות: מצלמות, מחשבים, מסכים, כיתות חכמות, ובד בבד פיתחנו שיטות הערכה ומדידה המתאימות למציאות החדשה ופדגוגיה חדשה לאופן שבו מעבירים את החומר מרחוק בצורה המיטבית".
לא רק התשתיות עברו התאמות ללמידה מרחוק, אלא גם המרצים. "כל מרצה עבר הדרכות: הדרכה טכנית, שנועדה לסייע להם להפעיל את הציוד ולדעת לפתור תקלות בזמן אמת, והדרכה פדגוגית, שנועדה לסייע להם לנהל כיתה דיגיטלית ולהגדיל מעורבות של לומדים מרחוק".
"אני, כמו שאר המרצים במכללה, מרגיש ששברנו את מחסום הפחד", הוא מוסיף. "במקצועות הומניים קל יותר ללמד מרחוק, אבל במקצועות הריאליים זה לא רק לשרטט גרפים על הלוח ולפתור נוסחאות – צריך להסביר את החומר לתלמידים בצורה נכונה ולהנגיש להם אותו. אז ערכתי את כל החומרים שלי מחדש, בניתי תקצירי הרצאות, אני משתמש בטכנולוגיות חדשות, מקדיש שעות קבלה רבות למתקשים. ולשמחתי, לפי המשובים מהסטודנטים, נראה שזה מצליח על הצד הטוב ביותר".
המחיר: הפרדה מגדרית
כחלק מהגדרות התפקיד של ד"ר שוקייר הוא אחראי על שילוב אוכלוסיות שהודרו בעבר ממערכת ההשכלה הגבוהה, באופן שיכול לסייע להן להשתלב בשוק העבודה ובמרחב הציבורי. אחד המוסדות הבולטים של הקריה האקדמית אונו בתחום הזה הוא הקמפוס החרדי בירושלים, שעם פתיחתו ב־2001 היה למוסד האקדמי הראשון לחרדים בארץ, כזה שמשלב לימודים בהפרדה מגדרית תוך הבנה של הצרכים האקדמיים, הכלכליים, החברתיים והתרבותיים של הסטודנטים. עד היום יצאו ממנו אלפי בוגרים חרדים שהשתלבו בהצלחה בשוק העבודה.
"כיום תוקפים את ההפרדה שיש בין נשים לגברים חרדיים באקדמיה, אבל המבקרים לא מבינים שזו הדרך היחידה להביא אותם לאקדמיה ולאפשר להם לשנות את עתידם", מבהיר ד"ר שוקייר. "אנחנו שומרים על הצורך הבסיסי שלהם ומעניקים את המעטפת הנכונה, ועובדה שהפרויקט הצליח ואלפי הבוגרים שלו השתלבו בתפקידים שונים במגזר הציבורי והפרטי. אני זוכר את הישיבה הראשונה של צוות המכללה, שבה מייסד הקריה האקדמית אונו רנן הרטמן נכנס והודיע על הקמת הקמפוס החרדי. לא הבנו לאן אנחנו נכנסים. אני מודה שהוא היחיד שחשב שזה רעיון מוצלח, והוא צדק".
אוכלוסייה נוספת שמשתלבת בהצלחה בלימודים הגבוהים מורכבת מתושבי מזרח ירושלים. "ירושלים כעיר הבירה הוכרה בהחלטות הממשלה על בסיס המצב הסוציו־אקונומי והדמוגרפי שלה כפריפריה, שבמסגרתה יש צורך לפתח את ההשכלה הגבוהה ולהתמודד עם הבעיות והאתגרים החיוניים לעיר", אומר ד"ר שוקייר. "בספטמבר 2016 הציגה המועצה להשכלה גבוהה את התוכנית הרב־שנתית שלה לחמש השנים הבאות, ואחד היעדים הוא שילוב סטודנטים ערבים בהשכלה פרטית. על הקריה הוטלה משימה לא קלה - שילוב של מזרח ירושלים בתוך מערכת ההשכלה הגבוהה הישראלית, בלי לקבל תקציב מהמדינה היות שמדובר במכללה לא מתוקצבת".
"אני עצמי למדתי בקריה האקדמית אונו ובגיל 24 הפכתי למתרגל", הוא מציין. "לא הרגשתי את ההבדל ביני לבין הסטודנטים היהודים. תמיד ישבנו יחד ולמדנו יחד, והקריה נתנה מכל הלב לכל האוכלוסיות. אני מאמין שהלימודים הם תנאי הכרחי בתהליך של פיתוח וצמיחה של כל מגזר. וכשהתחלתי את המהלך במזרח ירושלים, קלטתי את הפער האדיר שיש לצמצם".
לאחר מלחמת ששת הימים והחלת החוק הישראלי על מזרח ירושלים, הוענק לערבים במזרח העיר שהיו בה מעמד של תושבי קבע בישראל, והם נושאים תעודות זהות כחולות אך לא נחשבים כאזרחי מדינת ישראל. מאז ועד היום הם ממשיכים בתוכנית הלימודים הירדנית לכלל בתי הספר בעיר. עם חתימת הסכמי אוסלו הפכה התוכנית הירדנית לפלסטינית, וזו פועלת באופן מלא ברוב בתי הספר הציבוריים והפרטיים ברחבי העיר ירושלים.
לדברי ד"ר שוקייר, יש כיום 50 אלף סטודנטים ערבים ישראלים שלומדים באקדמיה, שליש מהם לומדים בחו"ל. "ממחקרים עולה שהם חווים קשיים בהשתלבות במוסדות להשכלה גבוהה בארץ, ולכן הם מעדיפים לנסוע ללמוד באוניברסיטאות ובמכללות בחו"ל".
בקריה האקדמית אונו לומדים כ־1,800 סטודנטים ממזרח ירושלים, והלימודים המועדפים עליהם הם: חינוך, ראיית חשבון, משפטים, טיפול באומנויות (בקמפוס קריית אונו) ומינהל עסקים. "בכל מסלול יש רכז שמלווה את הסטודנטים הערבים. כולם משלמים את אותו שכר לימוד, רק הערבי מקבל יותר שעות בעברית כדי שיוכל להשתלב. צריך להבין שילד ערבי ממזרח ירושלים לא לומד כלל את השפה העברית לעומת ילד ערבי מהצפון שכן לומד עברית ואף ניגש לבגרויות. לכן היינו צריכים קודם כל להתגבר על בעיית השפה, ואת זה אנחנו עושים באמצעות השקעה של שעות רבות בלימודי עברית ללא תשלום נוסף".
הקריה האקדמית אונו פתחה עבור הסטודנטים את "בית הסטודנט" בבית חנינא במזרח ירושלים והשקיעה 2 מיליון שקל בשיפוצו, בתשתיות מערכות מחשוב מתקדמות ועוד. "המקום, מבנה בן שלוש קומות, הוא בית חם עבור מי שאין לו את התנאים הנוחים ללמוד בבית. הוא יכול להגיע לשם בכל יום בשבוע וללמוד בשקט". הלימודים עצמם מתקיימים בגן הטכנולוגי במערב ירושלים.
"הסטודנטים האלו תמיד פחדו לצאת ולפגוש יהודים. את היהודי הראשון שלהם הם ראו כאיש מערכת הביטחון", אומר ד"ר שוקייר. "אצלנו זו הפעם הראשונה שהם רואים את היהודי באקדמיה, את המרצה שמלמד אותם, את העובדים והסטודנטים. זו הסיבה שהשקענו הרבה מחשבה ביצירת מפגש נכון בין יהודים לערבים בקמפוס, כי מנקודת הראות שלנו המוסד הוא כמעט המקום היחיד שיכול להפגיש אנשים מכל החברה. ואכן, פעם אחר פעם אני שומע תשבחות מהסטודנטים הערבים על ההשתלבות שלהם אצלנו.
"בטקס הסיום האחרון ניגש אליי סטודנט וציין שהצלחנו לייצר לקריה האקדמית מאות שגרירים טובים במזרח ירושלים. סטודנט אחר אמר לי: 'תמיד הכרנו את ישראל דרך גדר ההפרדה, דרך הטנקים, דרך השוטרים ומערכת הביטחון, וזו פעם ראשונה שאנחנו מכירים את מדינת ישראל בצד החיובי שלה'. בתור ערבי ישראלי אני שמח שהם יכירו את הצד החיובי של ישראל כפי שאני מכיר אותו".