צריך לעצום ממש חזק את העיניים כדי לא לראות שבמדינת ישראל קמות התארגנויות פשע חמושות בכבדות שהפכו את צה"ל למחסן התחמושת שלהן. שבוע שלם הקדישו בצה"ל לפשפוש בהתנהלותו של לוחם הקומנדו שנשקו נלקח ממנו במהלך ניווט, עד שקבעו כי לא נמצא בה כשל ערכי. איש לא הרים את עיניו לשאול אם לא נפל כשל ערכי בהתנהלות של הצבא כולו. צה"ל, שמתגאה בצדק בהרתעה היציבה שהשיג מול חמאס וחיזבאללה, איבד את ההרתעה שלו פנימה. זה רק עניין של זמן עד שנראה מתקפה חמושה על בסיס צבאי.
על כל גדר של בסיס צבאי בארה"ב כתוב באותיות גדולות וברורות: "מסיגי גבול יירו במקום". הוראות הפתיחה באש של הצבא האמריקאי קובעות כי לכל מפקד יש זכות וחובה יסודית להפעיל כל אמצעי אפשרי כדי להגן על יחידתו ועל אנשיו מול גורם בעל כוונות עוינות. האמריקאים לא פחות דמוקרטיים מאיתנו, אבל ברור להם שמי שחודר במכוון לבסיס צבאי, כמוהו כטרוריסט, ולכן דמו בראשו. שום גנב על טרקטורון לא יעז להתקרב לשטח אש של הצבא האמריקאי, כי הוא לא ייצא משם. זאת מתוך ההבנה הבסיסית שצבא שאמור להגן על מדינתו חייב קודם כל להיות מסוגל להגן על עצמו.
21(!) אזרחים ערבים נרצחו בנשק חם בפחות משלושה חודשים שחלפו מאז החלה השנה. זה קצב של שני נרצחים בשבוע. עמיתיי, העיתונאים מאור צור ועלי מוגרבי, שהגיעו השבוע לצלם בג'לג'וליה, נתקלו באזרח שבלי להתבלבל שלף מולם אקדח, כיוון לראשם והורה להם להסתלק. לא מדובר עוד באירועים נקודתיים של פשיעה, אלא בהפקרות.
אבל צה"ל מתנהל כאילו הוא במציאות אחרת. לוחם שמנווט לבדו בשטח ישראל לא רשאי להכניס מחסנית לנשק. שומר בבסיס צריך לזהות אמצעי וכוונה לפני שיורשה לפתוח באש למול גורם שחודר למתקן. חיילי מילואים צופים בחוסר אונים בגנבים שפושטים על הציוד שלהם ובוזזים אותו לאור יום. לכן השאלה היא לא התנהלותו הערכית של לוחם זה או אחר, אלא אם שר הביטחון והרמטכ"ל מקבלים את התופעות האלה כנורמה.
על כתפיו השחוחות של אותו לוחם אגוז היו כבר מונחים עשרות קילוגרמים של ציוד כשנתקל בשני התוקפים ליד שפרעם באשמורת האחרונה של הלילה. הוא כבר היה אחרי קילומטרים רבים של הליכה, עייף ומשתוקק רק להשלים את הניווט. אחד משני התוקפים ששירת בעבר בצבא פנה אליו בתחילה בעברית צה"לית מתוך הרכב, מה שכנראה שיכך את תחושת הסכנה. בידיהם לא היה שום אמצעי שיצדיק, על פי הוראות הפתיחה באש, לדרוך את הנשק. רק אחרי שחסמו את דרכו ותקפו אותו מקרוב, העז הלוחם לשלוח יד למחסנית, אבל זה כבר היה מאוחר מדי.
שני אזרחים, גם אם לא חמושים, שתוקפים חייל במטרה לחטוף את נשקו, הם מחבלים לכל דבר ועניין. ועדיין, אילו היה דורך מוקדם יותר את הנשק ויורה באוויר – סביר להניח שהיה נשפט ואולי גם הולך לכלא. "נחצה קו אדום", הצהיר הרמטכ"ל אביב כוכבי, אבל כנראה הקו עדיין לא מספיק אדום כדי לשנות את הוראות הפתיחה באש.
מפקד אגוז צדק בהודעה ששלח אחרי המקרה. חייל צה"ל חייב להיות מסוגל להגן על עצמו ועל נשקו. לא ייתכן שגנבים שפושטים על הנשקייה של בסיס שדה תימן ישליכו רימון הלם על לוחמי גבעתי ויחזרו בשלום הביתה. שיקום ההרתעה של צה"ל לא יבוא דרך עבודת מטה על שיפור האבטחה בבסיסים, אלא דרך הנחלת נורמה ברורה שאף אחד לא יכול לגנוב נשק צבאי ולצאת מזה בשלום.
מיליציות חמושות
בשנה האחרונה היו כ־40 מקרים של גניבות נשק מצה"ל. עשרות רובים נגנבו בפריצה אחת לנשקייה של חטיבת חירם בצפון. עשרות אלפי כדורים נגנבו משדה תימן. רק בשבוע שעבר נגנבו 30(!) רובי תבור ממטווח באשדוד. אלה כמויות נשק שמצביעות בבירור על כך שבישראל יש כבר היום מיליציות חמושות שהתעוזה שלהן רק הולכת וגוברת.
במקום להילחם בפושעים החמושים, מדינת ישראל מצמצמת את הזכות להגנה עצמית של האזרחים שומרי החוק. קו ישיר מחבר בין כתב האישום נגד אריה שיף, שהעז לירות כדי להגן על רכושו, לבין אוזלת היד הכללית של המדינה אל מול הפושעים. המשטרה כבר מזמן איבדה את ההרתעה שלה מול ארגוני הפשע המתחמשים, ועכשיו כמויות הנשק האלה הופכות גם לאיום על צה"ל.
החולשה שהפגין הצבא באירועים האחרונים של חדירה לבסיסים היא פרצה מפתה ולא רק לגנבים. מי שאתמול זרקו רימון הלם על חיילים כדי לגנוב תחמושת, יבואו מחר חמושים ויפשטו באש על בסיס צבאי. צה"ל חייב להחזיר לעצמו את היכולת להתגונן, קודם כל דרך שינוי הוראות הפתיחה באש. כל מי שחודר לבסיס צבאי או תוקף חייל, חייב לדעת שהוא שם את נפשו בכפו.
זו לא בעיה של יועצים משפטיים, אלא של מפקדים. צבא חייב להיות מסוגל להגן על עצמו, ושום יועץ משפטי לא יכשיל דרישה נחרצת של המפקדים לממש את חובת ההגנה העצמית. לא די בכך שהרמטכ"ל ירומם את ערך הניצחון בדבריו, הוא חייב גם לתת את החרב ביד משרתיו.
הכותב הוא הפרשן הצבאי של חדשות 13