חמישה שירים יש ב"חלקיקים", אי.פי הבכורה היפהפה של הזמרת אדוה דרור, ולדבריה, כל אחד מהם מייצג פן מסוים בה עם שאלות ששאלה את עצמה, לעתים ברגעים לא קלים. "כשהוצאתי את השירים, זה שחרר אותי והרגשתי שהחיים חוזרים אלי דרך יצירת המיני-אלבום עם אייל גילה, שלמד איתי ברימון", אמרה והזמינה מאזיניה להתלוות אליה למסע אל חדרי ליבה, בסגנון שאותו היא נוטה להגדיר כפולק אלטרנטיבי ישראלי.
דרור, החוגגת היום את יום הולדתה ה-28, מתגוררת במושב חניאל בעמק חפר. הוריה, לפסיכולוגית ומהנדס, עלו בנעוריהם מאיראן בעקבות מהפכת חומייני, וקשורים לתרבות הפרסית ולמייצגיה. בין היתר, הם שומרים מקום של כבוד לריטה, "המלכה שלנו", "אשה מעוררת השראה", כפי שהיא מכנה אותה. הגם שדרור הינה לגמרי צברית, היא חשה הזדהות עם דברי זמרת העל בכתבת טלוויזיה בימים אלה על פערים תרבותיים בין כאן לשם. "נאלצתי למצוא בתוך עצמי את הגשר בין העולמות", מעירה דרור.
למוזיקה היא התחברה בגיל עשר, כשקנו לה גיטרה והיא חיפשה נתיב מוזיקלי משל עצמה שלא הוליך אותה ללהקה צבאית. אחרי שירותה בחיל האוויר למדה ברימון, מלצרה וברמנה. "בשבילי רימון היה חממה מדהימה ומחברת מאוד בין אנשים", סיכמה, "היו לי שם מורים נפלאים, שעודדו אותי לכתוב ולעוף עם כל מה שהרגיש לי בבטן ובדרך הזאת להביע את עצמי".
דרור יצאה להופעות בינואר, רגע וחצי לפני הקורונה, ש"סגרה לנו את כל הדלתות". "עברתי שנה בכלל לא קלה", מעידה דרור, שבמקביל למוזיקה עוסקת גם בצילום, תחום שלמדה בסטודיו "גברא".
האם התחומים משתלבים?
"אצלי הם משתלבים. מאז רימון אני מצלמת צילומי תדמית למוזיקאים, בעיקר, עם דגש על פורטרטים, בסגנון של פעם, כשאני מאוד-מאוד אוהבת לצלם בסביבה טבעית של המצולמים ובתאורה טבעית".
מה את יותר - מוזיקאית-זמרת או צלמת?
"אני אמנית, בוא נתחיל מזה, שיוצרת הן דרך הצילום, הן דרך המוזיקה. והאמת? - מהצילום אני מצליחה יותר להתפרנס, בפרט שלא היו הופעות כל שנת הקורונה".