לפעמים, בתוך ים הספינים והדהודי המסרים, משתרבבת במקרה גם אמירה קטנה של אמת. רק שבמציאות התקשורתית של היום אנחנו לא מספיק מתעכבים עליה. שלשום, למשל, חל שרבוב כזה כשהשר אמיר אוחנה נשאל אם הוא חושב שניתן היה לפעול אחרת, ואולי למנוע מעל 6,000 מתים מקורונה. ״הדבר העיקרי שלקינו בו הוא נושא ההסברה״, אמר אוחנה ברגע של כנות, ״ממשלה לא מנצחת קורונה, ציבור מנצח קורונה. אם מתחילת הדרך היינו מצליחים לרתום את הציבור לכללים הפשוטים, אני בטוח שהיו פחות קורבנות״.
אמירה לכאורה קטנה, אבל היא כולאת בתוכה את המלכוד של הליכוד. זו מפלגה שמנסה להפגיש בין שני קווים מקבילים של הסברה כדי לשלוט בישראל, אבל זה בלתי אפשרי. על קו אחד - לקמבן ולרמות לכאורה כדי להמשיך להחזיק במושכות השלטון. על הקו השני - לרתום את הציבור להישמע ביושר להנחיות ולחוקים, בין אם בהקשר הקורונה ובין אם בעניינים אחרים. זה לא ממש עובד, כפי שאנחנו רואים.
קו הסברה אחד מעצב אמת אלטרנטיבית שלפיה הכל נפלא והציבור רוצה בשלטון הליכוד, למרות שלפחות חצי מהציבור רוצה בהחלפתו. קו ההסברה השני אמור להשליט סדר בציבור כולו, מתוך אמון, אחריות והנחיות ברורות. אבל אי אפשר להצליח בהסברה של אמת לכל הציבור לצד הסברה שקרית למחצית ממנו לפחות. זה בדיוק מה שחיבל לאורך כל הדרך בהסברה של הקורונה, שכל הזמן ניסתה להדהד תעמולה בקו מקביל להנחיות.
לאורך כל השנה האחרונה התנהגו בליכוד כאילו כללי הקורונה מאוד חשובים, אבל בעת ובעונה אחת אינם נוגעים להם. סדר פסח נערך בניגוד להנחיות בביתו של ראש הממשלה; שר הבריאות ליצמן תועד מפר הנחיות ומשתתף בתפילה בחלל סגור לפני שאובחן כחולה; ניר ברקת, מירי רגב ויולי אדלשטיין השתתפו במסיבות או בהתקהלויות המוניות; מנהל המדיה של ראש הממשלה הפר בידוד; גילה גמליאל הפרה סגר ביום הכיפורים, ועוד.
כללי הקורונה הם רק דוגמה אחת. הליכוד דורש מהציבור להיות ישר וממושמע, אך במקביל - כבר יותר משנתיים שהליכוד מתחמן יותר ממחצית מהציבור. אחרי הכישלון להרכיב ממשלה בבחירות סבב א׳, הליכוד לא החזירה את המנדט לנשיא. אחרי כישלון סבב ב׳, הליכוד סירבה לממשלת אחדות למרות ששום פתרון אחר לא היה אפשרי. אחרי הפלונטר בסבב ג׳, הליכוד עדיין ניסתה לקמבן ממשלה באמצעות עריקים שמייצגים ציבור שהצביע נגד המשך שלטונו, ומשלא הצליח - קמבן ממשלת אחדות בכל זאת, אבל חתם על הסכם שלא הייתה שום כוונה לקיים אותו. לשם כך לא הועבר תקציב, המכשיר הבסיסי ביותר לניהול מדינה, כנראה כדי שאפשר יהיה לקמבן העברות כספים ללא פיקוח וללא תוכנית ברורה. והנה, אנחנו שוב בבחירות ושוב אמורים ״להירתם״ בשל מיחזור של אותן הבטחות, כשהסיכוי הכי סביר הוא לעוד ממשלת מעבר ולבחירות חמישיות.
מדוע בליכוד ממשיכים ללכת עם הראש בקיר ומסרבים לראות ששני הקווים המקבילים הללו לא ייפגשו לעולם? גם אחרי שהוכח שוב ושוב שאי אפשר להתנהל כך ולנצח, הם ממשיכים לנסות. ב"אולפן שישי" האחרון פורסמה כתבה על הפעלה מאורגנת של פעילי ליכוד לשקר בסקרים כדי להונות מצביעי מרכז־שמאל לגבי סיכויי המעבר של מפלגות קטנות את אחוז החסימה. למה? כי אם במרכז־שמאל יאמינו שמפלגה מסוימת עוברת, אולי יצביעו לה פחות, ובפועל היא לא תעבור. מה קרה לניצחון מתוך משחק ישר? נראה שבליכוד מאמינים שאין ברירה אלא לתחמן את הדרך לשלטון, כי בפועל אין להם רוב. הבעיה היא שבלי רוב אמיתי נוצר כאוס, אין משילות אמיתית, ויש יותר מדי קורבנות.