אחד הפחדים הגדולים שליוו את מערכות הבחירות האחרונות אצלנו וגם בארצות הברית היה מחוסר הכרעה ומכאוס פוליטי. אך יותר מזה הציף החשש שהבחירות יוטו על ידי פייק ניוז. המוטציה העדכנית בתחום היא ה"דיפ פייק" - אותה טכנולוגיה מבוססת בינה מלאכותית ליצירת סרטוני וידיאו מזויפים, שמאפשרת ליצור תוכן מומצא שנראה אמיתי לגמרי. זו יכולת שמאפשרת להשתיל אמירות בדיוניות לכל דמות ולגרום לנו להאמין שהן באמת נאמרו. גם במציאות אנחנו כבר לא מאמינים לדברים שיוצאים לפוליטיקאים מהפה, אבל זה כבר סיפור אחר.
בנוסף, הושק לאחרונה פיצ'ר חדש מבית מיי הריטג' הישראלית, שמצליח להפוך כל תמונת סטילס קפואה לווידיאו חי. המוני ישראלים מיהרו להוריד את האפליקציה, ולהפריע את מנוחתם של הסבים והסבתות המתים שלהם, רק כדי לראות אותם מניעים מעט את ראשם, ממצמצים, מחייכים ומזיזים את עיניהם ימינה ושמאלה.
שתי הטכנולוגיות עוררו עניין רב בתקשורת. נערכו עשרות ראיונות עם מפתחים ואנשי טכנולוגיה על דרך הייצור, המחשבה שעומדת מאחוריהן, וגם כמובן הן עסקו בסכנות שעלולות להיגרם. מה יקרה אם לא נצליח להבדיל בין אדם חי וקיים שאומר את הדברים לבין זיוף של האקר שמבצע מניפולציה זדונית? המילים הנפוצות ביותר בהקשרים האלה היו "מפחיד" "קרינג'" וכמובן, "לאן נגיע".
אגב, נראה שהמילה הלועזית קרינג' הפכה למילה המשומשת ביותר בשפה העברית בשנה האחרונה. כל דבר שאין מה להגיד עליו מכונה קרינג'. ואם לא קרינג', אז מקריפ. מוזר שדווקא אנחנו טרם מצאנו מילה חלופית הולמת בעברית שמחברת בין מבוכה, גועל, אימה וחלחלה, עם כל הניסיון שלנו בעניינים האלה.
בימים האחרונים חקרתי את עניין הטכנולוגיות המתקדמות. התבוננתי בקטעי וידיאו שנעשו בדיפ פייק וכמובן התפתיתי לעורר לחיים תמונות של אמי שנפטרה לפני 33 שנים. בכל תמונה היא פתאום זזה קצת. פה ימינה, שם קצת שמאלה. פוקחת את עיניה, מסתכלת אנה ואנה כמי ששואלת אותי: אז זה מה שנהיה ממך, תגיד לי? האמת היא שלא זכרתי כך את אמי - מסתכלת עליי כמו מומיה ובוהה בי בעיניים חלולות. מדובר באחד הדברים המטופשים והמיותרים ביותר שהקדמה יכלה לייצר. זה הכל? עיניים זזות ימינה ושמאלה, חיוכים ומצמוצים, תזוזה קלה של הראש. בשביל זה אתם יושבים שעות ומפתחים תוכנות?
לפי הפרסומים, רק הידיעה על הפיצ'ר של מיי הריטג' הזניקה את שוויה ב־100 מיליון דולר. מי מוכן לשלם עבור הנון־טכנולוגיה הזאת? ראשה של אמי אומנם זז קצת למעלה, אך עליי זה לא השפיע, ואצלי זה לא הזיז דבר. הטכנולוגיה לא מחזירה לחיים אף אחד. זה שפתאום אדם מת ממצמץ ומרים את הראש לא ריגש אותי אלא גרם לי לתימהון. ועכשיו מה? האם למחוק את האפליקציה אחרי שהעליתי לתוכה עשרות תמונות? האם יש מישהו שמרגש אותו לראות אדם מת זז?
דווקא עם סבי הייתה לי חוויה קצת שונה. הזנתי את תמונותיו בשחור־לבן מהמעברה בעיראק, והוא באמת יותר זז באפליקציה מאשר איך שהוא זז בחיים. מדובר באדם שהיה יושב בבית קפה באור יהודה במשך עשרות שנים ושותה קפה שחור. לא הזיז את העיניים ולא את הצוואר לשום כיוון. ואילו באפליקציה הוא לפתע נע ונד, מסתכל עליי בעיניים תמהות שכאילו שואלות מה עשיתם עם ה־5,000 שקל שהורשתי ל־27 נכדיי?
אם כן, אפשר להירגע, הפחד היה מיותר. מדובר בטכנולוגיות מלאכותיות לחלוטין, לא קרינג'יות ולא מקריפות, אלא אינפנטיליות ולא אמינות. גם הדיפ פייק (שכל פעם שאני אומר את צמד המילים הזה אני מפחד שיחשבו שאני הולך לשלוח תמונות מביכות של עצמי) היא יותר מוזרה מכל דבר אחר. הפה הזז של האישיות בשילוב דיבוב שלה על ידי חקיין בינוני תמוהים יותר מחרצוף של שנות ה־90. מי יכול להתבלבל ולחשוב שמדובר במציאות? האנשים יותר מתוחכמים ופיקחים מזה, ואמירות של אנשים בחייהם יותר מביכות מכל מה שאפשר לזייף.
על הבחירות הן לא השפיעו, וגם עלינו לא. ואם אפשר, אני כבר מבקש מכל מכריי: אחרי לכתי, שלא תעזו להחיות תמונות שלי מזיז את העיניים והראש. זה לא מחמיא, זה בעיקר מוציא אותי רע. תנו לי כבר עכשיו לנוח על משכבי בשלום.