מנכ“לית משרד החינוך לשעבר מיכל כהן: “מבחני הבגרות הפכו להיות השוט של המערכת“

“הממד האקדמי שאנחנו בוחנים בתעודת הבגרות מחטיא את המטרה", אמרה מנכ"לית משרד החינוך לשעבר מיכל כהן בוועידת 'מעגלים'. “תעודת הבגרות הפכה להיות כמעט עגל הזהב של מערכת החינוך. היום אנחנו מסתכלים על מערכת החינוך, וכל מה שמפורסם עליה הוא על אחוזים. כמה עשו בגרות, כמה לא עשו. בעולם הערכים שלי יש משקל הרבה יותר גדול לכמה התלמידים התמידו, כמה תלמידים מצאו את עצמם בתוך מערכת החינוך. כמה הילדים חוו את המערכת כמערכת שבאה לקראתם ולא רק כמערכת שבוחנת אותם. מדינת ישראל היא בין המדינות היחידות בעולם שעושה לפחות 12 מבחנים. כל המערכת מכוונת למבחן בגרות. אם היינו מסתפקים בארבעה מבחנים לפי אשכולות, זה היה הרבה יותר מכבד את הילדים ורלוונטי לעולם הזה. אנחנו בתום המשבר הזה שבו לא היה רלוונטי כמה מקצועות לומדים, אלא צורת הלמידה, אם מצליחים להשתמש בטכנולוגיה ואם התחומים רלוונטיים. הבגרות הפכה להיות השוט של המערכת והמכשיר בידינו כדי לשבש את הסקרנות. אלו דברים קשים, אבל אני מאמינה בהם. תעודת הבגרות היא לא ערובה להצלחה בחיים".

מיכל כהן (צילום: יחצ)
מיכל כהן (צילום: יחצ)

שר החינוך יואב גלנט: “אני מסתכל על אנשים שבאו מרקע סוציואקונומי נמוך ואני מאמין בהם“

שר החינוך יואב גלנט דיבר בוועידת “מעגלים" על סיכויי ההצלחה של ילדים ובני נוער מהפריפריה. “אני מאמין שילד שנתת לו סיכוי והאמנת בו וטיפחת אותו - בסופו של דבר יצטיין באוניברסיטה ויעמוד על מגרש המסדרים בקורס טיס", אמר. “נולדתי ביפו, והחיים לא היו אידיאליים. לאט־לאט השתדרגנו. אני מסתכל על אנשים שבאו מרקע סוציואקונומי נמוך יותר ואני מאמין בהם. הסיכוי שלהם להצליח, אם נותנים להם הזדמנות שווה, הוא זהה לחלוטין. אנחנו צריכים לצמצם פערים בחברה הישראלית. צמצום פערים מתחיל בחינוך, ולכן אני משקיע במקומות שבהם מדדי הטיפוח גבוהים, קרי מעמד סוציואקונומי נמוך. אם יש מקום שנותן הזדמנות שווה, זה צה"ל. מסתערים בשורה אחת, זה שהגיע מהשכונה הכי יוקרתית וזה שהגיע מהפריפריה".

יואב גלנט (צילום: יחצ)
יואב גלנט (צילום: יחצ)

יו“ר ימינה נפתלי בנט: “אני לא מקבל שאפשר להצליח בלי מאמץ ולא מקבל עצלנות כדבר לגיטימי“

שר הביטחון והחינוך לשעבר ויו"ר ימינה נפתלי בנט דיבר בוועידת “מעגלים" על הצורך בתעודת בגרות לכל ילד וילדה בישראל. “אני לא מקבל שאפשר להצליח בלי מאמץ ולא מקבל עצלנות כדבר לגיטימי", אמר. “אבל אני בהחלט מקבל שיש ילד שכל נטייתו היא מוזיקלית, ואז צריך לעזוב אותו. לתת לו את המינימום. יש כלים מינימליים שצריך כמו אנגלית, לשון ועברית כי כולם צריכים לדעת לדבר עברית תקינה. אבל מעבר לבייסיק, צריך לתת לו להמריא לכיוונים אחרים".

נפתלי בנט (צילום: יחצ מעגלים)
נפתלי בנט (צילום: יחצ מעגלים)

איש העסקים רמי לוי: “כל אחד יכול להגיע לאן שאני הגעתי“

בראיון שנערך עם איש העסקים רמי לוי בוועידת “מעגלים", הוא סיפר כיצד הגיע למקום שבו הוא נמצא כיום ושיתף איך לדעתו כל אחד יכול להצליח בחיים, ולא משנה מה מעמדו ואיפה גדל כילד. “לא חשבתי שאני יכול להגיע לאן שהגעתי", סיפר. “אותי בבית לימדו נתינה, כסף לא היה לנו, המצב הכלכלי בבית היה מאוד קשה. גרנו שש נפשות בחדר אחד, 40 מ"ר, שירותים ומטבח משותפים עם השכנים. יש לי רק שמונה שנות לימוד, בכיתה ג’ או ד’ השאירו אותי כיתה. אמרו לי את זה ליד כל הילדים. זה קשה. אתה מסתכל על כל החברים, כל אחד מקבל את התעודה שהוא עולה לעוד כיתה, ורק אני נשאר. הייתי מקובל בכיתה, תמיד תורם ועושה בשביל החברים. אחרי שמונה שנות לימוד התחלתי לעבוד בתור מכונאי בעיריית ירושלים. בגיל 13 קיבלתי את התלוש הראשון, ארבע לירות ביום הרווחתי. עם הכסף הראשון שהרווחתי קניתי להורים שלי שני כיסאות מטבח והלכתי לאכול מנה של מעורב. אני לא יוצא מן הכלל. כל אחד יכול להגיע לאן שאני הגעתי. ברגע שעובדים ללא אגו, ויש רעיון ומחשבה שלשרת את מי שמולי זה זכות, אפשר להגיע רחוק. כשבן אדם נמצא למטה, אין לו לאן לרדת, יש לו רק לאן לעלות".

רמי לוי (צילום: יחצ מעגלים)
רמי לוי (צילום: יחצ מעגלים)

מנכ“ל משרד החינוך לשעבר שמואל אבואב: “יש קשר ישיר, בין מצב סוציואקונומי לבין הצלחה“

בוועידת “מעגלים" התייחס מנכ"ל משרד החינוך לשעבר שמואל אבואב לסיכויי ההצלחה של ילדים ובני נוער מהפריפריה ואמר: “יש קשר ישיר, מובהק וחד־משמעי בין מצב סוציואקונומי לבין הצלחה בחיים. אם ניקח את הילדים העניים של היום ונפגוש אותם בעוד 20 שנה, אנחנו נראה היקף לימוד נמוך יותר, מספר שנות הלימוד נמוך יותר, הם ישֹתכרו פחות, ינהלו אורחות חיים בריאים פחות, יחיו פחות שנים ולדאבון לבנו גם ייהרגו יותר בתאונות דרכים. במשך שנים רבות למדינה הייתה שגיאה תפיסתית. חשבו שאם נחלק לכולם אותו הדבר, יהיה צדק חברתי. ברעננה יקבלו את מה שמקבלים בחצור. זאת במקום להבין שהפער לא מאפשר לילד שוויון הזדמנויות כי לילד בפריפריה אין יכולת למצות את הכישורים שלו. עד היום יש תפיסה שחמש יחידות במתמטיקה ובאנגלית ודוקטורט נמצאים רק באוכלוסיות חזקות, ובפריפריה זו אוכלוסייה שאין לה יכולת".

שמואל אבוהב (צילום: יחצ מעגלים)
שמואל אבוהב (צילום: יחצ מעגלים)

ח“כ ד“ר יפעת שאשא־ביטון: “מדברים על למידה חדשנית, אבל ממשיכים לבנות כיתות של פעם“

ח"כ ד"ר יפעת שאשא־ביטון אמרה בוועידת “מעגלים" שאומנם “בחינוך התפיסה משתנה, אבל הכיתה נשארה אותו הדבר. איך אפשר לקדם למידה דינמית כשהתלמידים יושבים בשורות? המערכת מאוד מקובעת. לא יכול להיות שהיום במדינת ישראל מדברים על למידה חדשנית, אבל ממשיכים לבנות עשרות אלפי כיתות כמו שבנו פעם".