נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון שב וקורא לראשי המערכת הפוליטית לאשר בהקדם תקציב לשנת 2021. הקריאה הופנתה במסגרת דוח בנק ישראל ל־2020, שעיקריו פורסמו אתמול.
"אישור התקציב חיוני לסדרי עדיפויות והאצת הצמיחה, בייחוד בתחומי ההון האנושי וההשקעה בתשתיות התחבורה הציבורית, התקשורת, האנרגיה ואיכות הסביבה", נאמר בדוח. על פי הדוח, מגיפת הקורונה, מעבר לתחלואה ולתמותה שחוללה, הביאה לפגיעה עצומה בכלכלה, ברווחה ובכל אורחות החיים.
התוצר בישראל ירד ב־2020 ב־5.2%, כשאת הפגיעה בו הובילה ירידה חריגה של 5.9% בצריכה הפרטית. עוצמת הפגיעה משקפת בראש ובראשונה את השפעת מגבלות הריחוק החברתי, והיא התבטאה גם בעלייה חדה של שיעור החיסכון.
עם זאת, כותבי הדוח מזהירים שהפגיעה בתעסוקה הייתה חריפה בהרבה מהפגיעה בתוצר. עובדים רבים הוצאו לחל"ת, והאבטלה הרחבה זינקה ל־15.7% בממוצע השנתי. הפגיעה בתעסוקת עובדים בעלי שכר נמוך הייתה חריפה במיוחד, משום ריבוי עובדים אלה בענפים שספגו את עיקר הפגיעה בפעילות.
עצמאים ועסקים קטנים התקשו לגייס אשראי, בייחוד בטרם הופעלו הקרנות בערבות מדינה. המשך הגידול ביצוא מיתן את הפגיעה במשק והביא להתרחבות משמעותית של העודף בחשבון השוטף.
המדיניות המוניטרית התמקדה בתחילת המשבר בייצוב השווקים הפיננסיים, ובהמשך פעלה במגוון כלים להקלת תנאי המימון. הבולט שבהם מבחינת היקפו היה רכישת אג"ח ממשלתיות ואג"ח קונצרניות והלוואות מוניטריות לסיוע לעסקים קטנים.