1

ממשלה יעילה, יציבה ומתפקדת היא מוצר צריכה בסיסי של מדינה וחברה, וישראל זקוקה לאחת כזו בדחיפות גדולה מאוד לאחר שנתיים של תת־תפקוד, חוסר יציבות, פילוג ושיסוע וניסיון לפגוע במוסדות אכיפת החוק, בשומרי הסף וביסודות הדמוקרטיה.

ממשלה יעילה ויציבה משולה כעת לצינור חמצן שיידחף לתוך אולם ענק, טחוב ודחוס בבני ערובה שדורשים שפיות, נורמליות, רגיעה ופיוס. אבל בעוד למחנה הימין יש מפקד אחד וחיילים רבים (וצייתנים), בגוש המרכז־שמאל יש הרבה מפקדים ומעט חיילים. בעוד לגוש אחד יש מועמד יחיד לראשות הממשלה שמקובל על מפלגתו ועל הגוש כולו – לצד השני יש מספר מועמדים, כאשר כל אחד מהם, עם 6, 7 או 8 מנדטים, מוציא הודעה לציבור שהוא "ויתר על האגו", ובפועל נוהג ההפך.

באמצע נמצאים אנחנו. האם הם יתעשתו ויתעלו על עצמם לטובתנו ולטובת המדינה, או שיגררו אותנו לבחירות חמישיות שבהן (אם אינם יודעים) חלקם יימחקו מהמפה הפוליטית? לכן עליהם לעשות את המוטל עליהם וליצור ממשלת שינוי יציבה, שכן בכל מקרה מי מהם שיהיה ראש הממשלה ייחשב כ"מנכ"ל שכיר", שיצטרך לדווח לדירקטוריון הפעיל של ראשי המפלגות, ובכל מקרה לא יהיה שליט יחיד בממשלה ובמדינה.

האמת היא שגם יאיר לפיד, גם נפתלי בנט, גם גדעון סער וגם בני גנץ יכולים לכהן בתפקיד. לכל אחד מהם ניסיון עשיר מזה שהיה לבנימין נתניהו בשנת 1996. זאת תהיה ממשלת הסכמות וחברת ניהול ופחות ממשלה אידיאולוגית, וכל מפלגה תצטרך לאפסן בארכיון המדינה את גחמותיה ואת חזונה (סיפוח, חרדים, החזרת שטחים, שינוי חוקי יסוד ועוד). מגילת העצמאות יכולה בהחלט להיות הבסיס להסכם קואליציוני. הירהיבו עוז?

2

וישנה כמובן האופציה הלא בלתי סבירה שנתניהו יצליח בכל זאת להקים ממשלה עם בנט ובתמיכת מנסור עבאס, ואולי בעזרת עריק או שניים, אבל זו תהיה ממשלה רעה שתעסוק בעיקר בעצמה, בהישרדותו של ראש הממשלה ובתשלום כבד של כספים ייחודיים.

זו תהיה ממשלה שהעומד בראשה יתייצב שלוש פעמים בשבוע בבית המשפט, שתמשיך להסית, לשסע ולפלג, ותתעלל בשומרי הסף, בבתי המשפט ובתקשורת. זו תהיה ממשלה רעה לישראל, שתהיה בנויה על סחטנות פוליטית וכלכלית, ממשלה שבה נתניהו יהיה "העבד" התמידי של מרכיביה, שלא יהיו דומים באופיים ובדרישותיהם לגנץ ולכחול לבן.

וישנה גם האפשרות הסבירה פחות שנתניהו יפנה את מקומו בהסדר כזה או אחר, שמפלגת הליכוד תמנה לו יורש ואז תוקם קואליציה בראשות הליכוד במהירות וביעילות, עם שותפים רבים וטובים. זו תהיה ממשלה טובה לישראל.

3

כשלעצמי, אינני מצפה ואינני זקוק ל"נאום עבאס" של יו"ר רע"ם על מנת להכשיר את הלבבות של היהודים והערבים, לקרוא לדיאלוג חדש ולהכשיר את כניסתו האפשרית לקואליציה.

במדינה שבה ערבי מנהל חדר מיון ומציל ממוות מאות יהודים, כשערבי הוא יו"ר בנק לאומי, ניצב במשטרה, שופט בבית המשפט העליון, וכשד"ר יעקוב חנא מכפר ראמה - חוקר בכיר במכון ויצמן - מגלה תרופה ללימפומה, יכולה רשימה ערבית להיות חברה בקואליציה.

מדובר באזרחי ישראל שבחרו את נציגיהם לכנסת. הם לעולם לא יוכלו להיות ציוניים, לעולם לא ישירו "נפש יהודי הומייה", אבל אם מדובר בהכרה מלאה במדינת ישראל, בהתנערות מטרור, ברצון להשתלב ולתרום – אותי זה מספק. בשלה העת.

4

ישראל יוצאת מהקורונה בגדול, המונים גודשים את אתרי הטבע והתיירות, את בתי המלון, המסעדות ובתי הקפה, את הקניונים ואת אתרי הבילוי. ולעומת מה שקורה בעולם, אפשר ללא כל ציניות וללא כל קשר למאבק הפוליטי להביע הערכה לנתניהו על תרומתו האישית למבצע החיסונים.

ראש הממשלה בהחלט היה אובססיבי לנושא. הוא לא פעל לבד – זה נכון. זה תפקידו – גם זה נכון. אבל בכל זאת, כשמבקרים אפשר גם להחמיא. גם משמאל וגם מימין.

5

חברות עולמיות למותגים, אופנה, נעליים ומוצרים אחרים מתקשות לפצח את הלקוחות בישראל. עבורן זהו "חור שחור" וחריג מאין כמותו. מספרים לי מנהלים בקניונים וקמעונאים שביום פתיחת המסחר התאוצה הייתה מ־0 ל־100 קמ"ש בתוך שעה. בלי חו"ל ודיוטי פרי, הישראלים עורכים מסעות קניות ללא פרופורציות. אם פעם באו לקנות חולצה או נעליים או צעצוע – כעת קונים גם וגם וגם.

הפדיון גבוה ב־30%־40% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד, והכי מעניין הוא ש־25% מהפדיון הוא בכסף מזומן. מוציאים "סטיפה" מהכיס ומשלמים. ככל הנראה תולדה של העבודה בשחור בתקופת החל"ת.

6

בשבוע שבו סערו הרוחות סביב סוגיית הגיור ואמירת ה"שיקסע" של ח"כ יצחק פינדרוס על החיילת שהתגיירה בצה"ל, מצאתי עצמי מול ידידי עופר תלמי מעמק חפר, שותה בצמא את שסיפר לי בלהט על סבו, הרב שלום קורן, שמונה בשנות ה־20 לרב של עמק הירדן על ידי הרב קוק ז"ל.

בביקור שערך הרב קוק בעמק ובמושבות הגליל בשנת 1924, במטרה לגשר בין החרדים לבין החלוצים, פנו אליו קפניס מדגניה, לוריא מכנרת ואברמסון מהמושבה והתחננו שידאג להם לשחיטה כשרה. הרב קוק פנה לרב קורן וביקש ממנו שייסע וישחט עבור הקיבוצניקים, ואחרי שנה עברה משפחתו של הרב להתגורר על שפת הכנרת.

תחילה היה מגיע למשקים על גבי חמור ואחר כך על אופניים, עד לאפיקים, אשדות יעקב, גינוסר ועין גב. גם בבית זרע של השומר הצעיר אהבו והוקירו את הרב שקירבם ליהדות, ובאפיקים הוא קבע מזוזה בבית הכנסת. שמו של הרב שלום קורן ופועלו עשו להם כנפיים ברחבי הגליל, ובן־גוריון, יגאל אלון וטדי קולק היו מבאי ביתו. עלו אליו להתחתן, להתייעץ ולהתגייר.

בסוף שנות ה־60 עד אמצע שנות ה־70 התמלא העמק במתנדבים ומתנדבות מארצות אירופה שהתאהבו בבנות ובני הקיבוצים, וחששם של מזכירי הקיבוצים מנישואי תערובת הביא אותם אל הרב קורן, שהחל לגייר בני זוג ומנע התבוללות.

הגיור הצריך את רעייתו ז"ל, סבתו של עופר, לקחת חלק פעיל בהדרכת הגיורת והכנסתה לחובותיה כיהודייה. הגיור נעשה על פי העקרונות של הגיור שנהוג כיום בצה"ל ושהיה מקובל על גדולי הרבנים של אז, ללמדך שהיהדות היא מאירת פנים, מקילה על הבאים בשעריה, דרכיה דרכי נועם ונתיבותיה שלום (לאן נעלמו כל אלה, ח"כ פינדרוס?).

בשנת 1965 בירך איש כנרת יעקב הכהן את הרב קורן בזו הברכה: "שומר החומות על שפת הכנרת לא יכביד על בעלי דעה אחרת, עושה מלאכת קודש בנועם ובדעה, קורת רוח יפיק מכולנו. על כך נראהו כאחד משלנו. רוב איחולים ועטרת ברכה נישא לרבנו, גם למשפחה".

שנים אחר כך, כשהלך לעולמו, ליוו אותו מאות חברי קיבוצים, ושמואל יזרעאלי, בן כנרת, ספד לו: "בלוותנו את הרב קורן, נציין שלא ייתכן תיאור ראשית ההתיישבות בכנרת ובעמק הירדן ללא ציון תרומתו הרוחנית, ושילוב דמותו במסכת הכיבוש החלוצי של הראשונים".

ולכן היה חשוב לי לשתף כדי שתכירו שפעם היו כאן רבנים אחרים, נטולי פוליטיקה, מאירי פנים, שנשאו את תורת ישראל ואהבת ישראל כמו שצריך.  

7

מדי שנה בשעת הצפירה ביום הזיכרון לשואה ולגבורה אני נודד במחשבותיי ומצייר לנגד עיניי את דמותם של שלושה: שושנה ואברהם הבר ז"ל מהקומה הראשונה בבלוק שלנו ביד אליהו, שקמו מן השואה, הקימו משפחה וביתם היה מלא חיים וצחוק; חנה ז"ל מהקומה השנייה, שהייתה סגורה, שקטה ומסתורית, ושקראנו לה "המכשפה" בגלל הצעקות שהיינו שומעים מעת לעת באישון לילה; ויהושע ביכלר ז"ל, חבר הקיבוץ שלי שאהבתי והערכתי, ושעליו אספר לכם הפעם.

ביכלר, שכונה "רובינו", נמנה עם מייסדי הקיבוץ שלי להבות חביבה - ניצולי שואה מתנועת השומר הצעיר מצ'כוסלובקיה שהחליטו לעלות ארצה, להקים קיבוץ ולהנציח את שמה של הצנחנית חביבה רייק ז"ל, חברת קיבוץ מענית השכן. רובינו היה הנגר של הקיבוץ. הוא בנה רהיטים, ארונות, ספסלים, ספריות וגם ארונות קבורה לנפטרים ("פריבילגיה קיבוצית"), אבל כל אלה היו הטפל והזניח לצד עיסוקו החשוב בחקר השואה במסגרת מכון "מורשת".

בגיל 24 הוזמנתי להשתתף במשלחת של ראשי תנועות הנוער בגרמניה. עבורי זו הייתה אמורה להיות הפעם הראשונה בחו"ל, וחששתי לנסוע לגרמניה. באתי להתייעץ עם רובינו, שפסק מיד: "סע לגרמניה, במינכן לך למרתף הבירה במריה פלאץ, תפוס גרמנייה צעירה ותספר לכולם שאתה ישראלי, חבר קיבוץ, ושעם ישראל חי". נסעתי.

יהושע ביכלר יצא לאין ספור משלחות לפולין כעד וכחוקר. "נפילת החומות" פתחה לו הזדמנות, וכשהוא מצויד במכונת צילום שתרמו לו אמריקאים הוא נסע לצ'כיה, שכר שם חדר ועשה ימים ולילות בארכיון הצ’כי, כשהוא מציע להם "דיל": "אני מצלם מה שאני רוצה ובסוף משאיר לכם את המכונה". זה עבד, והשטף המחקרי היה גדול מאוד.

לפני שנים, ואני מפקד גלי צה"ל, הצטרפתי לנשיא המדינה קצב לטקס בינלאומי ליום שחרור המחנות באושוויץ־בירקנאו בהשתתפות מנהיגי העולם החופשי. הקור היה מצמרר, 25 מעלות מתחת לאפס. ניצבתי לי קפוא, אוחז בידי כוס תה מהביל שחילקו חניכי צופים פולנים, כשלפתע מופיע רובינו, טופח על שכמי וצוחק: "קר לך, בניהו?".

ואני, מופתע מנוכחותו, מתקשה להשיב לו מרוב קור, ואז הוא משוויץ: "חצי שנה התהלכתי בחורף הקשה, יחף עם פיג'מה דקה לגופי ומזלי שפר עליי, שכן עבודתי כמפנה גופות מהתאים של אלה שנפטרו בלילה, חיממה את גופי".

ככל ששב וסיפר על אחרים, כך התקשינו להאמין, ועוד מעט הם ייעלמו לחלוטין עם סיפוריהם, עם צוואתם ומורשתם.

רובינו הקים קיבוץ ומשפחה, טבע חותם בחקר השואה והלך לעולמו כמו שמגיע לו: בן 80, בשבת, צלול ועומד על רגליו, לא חולה ולא סיעודי, לא סובל, לא נטל על איש ובחיוך על השפתיים. ככה פתאום הלך לעולמו.

והשנה שוב אתייחד עם דמותם ומורשתם של יעקב ושושנה הבר, של חנה מקומה שנייה ושל יהושע ביכלר ז"ל.
יהיה זכר הנספים ברוך.

8

אינני יודע על מה ולמה, אבל אני מודה ומתוודה שצלילי מפוחית, אקורדיון ומנדולינה עושים לי טוב על הלב יותר מכל צליל אחר. האם זוהי תנועת הנוער? האם הקיבוץ שבו התחנכתי? האם זוהי ההשפעה הרוסית על הזמר העברי? אינני יודע, אבל זה עושה לי טוב ואני קצת חרד שהנגינה בכלים הללו תיעלם וילדיי ונכדיי לא ייהנו ממנה. כי מי ילמד היום מנגינה במנדולינה, מפוחית ואקורדיון?
מועדים לשמחה, תרבחו ותסעדו ושבת שלום.

[email protected]