לפני מספר חודשים, התבשרנו לראשונה שמחקר שכלל מעל 40 אלף משתתפים, בגילאי 16 עד 89, מצא שהחיסון הפחית דרמטית את הסיכון לחלות בקורונה. מאז יצאה סדרה של מחקרים בישראל, בריטניה, וארה"ב, אשר אישרו - החיסון יעיל מאוד ובעל פרופיל בטיחות מצוין. הנתונים שהצטברו מצביעים באופן ברור על כך שהחיסון מפחית הדבקה (כולל גם הדבקה ללא תסמינים), תחלואה, אשפוזים, ותמותה מקורונה. 

מנגד, נמצא כי החיסון אינו יעיל תמיד עבור כולם, וכן כי ייתכנו וריאנטים חדשים שעשויים להיות עמידים אליו. הווריאנט הבריטי, התפשט בישראל במהירות והיה בין התורמים המרכזיים לגל התחלואה הגדול והחמור שהתחולל בארץ בחודש ינואר. מבצע החיסונים, אליו נרתמו בחריצות צוותי רפואה ולוגיסטיקה רבים, הביא להפחתה מהירה בתחלואת הקשישים שחוסנו, גם לנוכח הווריאנט הזה. עם הגידול בשיעור ההתחסנות של האוכלוסייה בישראל נרשמה ירידה חדה בתחלואה מקורונה גם בשאר שכבות האוכלוסיה.

אך לצד הצלחת מבצע החיסונים, מעל 40% מהאוכלוסיה נותרה לא מחוסנת, בין היתר ילדים מתחת לגיל החיסון. 

השבוע ציינו אבן דרך נוספת במסע להתמודדות עם מחלת הקורונה. חברת פייזר דיווחה שהחיסון לקורונה נמצא יעיל ובטוח בקרב 2,260 מתבגרות ומתבגרים בגילאי 15-12. גילוי זה יצטרך להתמודד עם סדרה של מבחנים לפני שנאמץ את הממצאים ונסתמך עליהם לקבלת החלטות לגבי השימוש בחיסון. בין היתר, הנתונים ייבחנו על ידי גורמים מקצועיים ברשויות הבריאות בישראל ובעולם, ובראשם ה-FDA.

אנשי המקצוע יעריכו האם נפלו פגמים בניהול המחקר ותיעוד הנתונים, האם התוצאות תקפות מבחינה מדעית, והאם הן מספקות די מידע להערכת התועלת והבטיחות של החיסון. על הממצאים להיות מוצגים לוועדות מומחים חיצוניות והם יעברו תהליך ביקורת ופרסום בפני הקהילה הרפואית. תוצאות בדיקות אלו לא ידועות מראש, ובקשות של חברות תרופות לאישור מוצר רפואי נדחות לא פעם.

בנוסף, מחקר זה, אשר מהווה למעשה המשך של המחקר במבוגרים, לא יוכל לתת מענה לשאלת החיסון לילדים צעירים יותר. שאלה זו תיבחן בסדרה מורכבת יותר של מחקרים חדשים שיבדקו את בטיחות ויעילות החיסון בכל שכבת גיל, ושאת תוצאותיהם נדע רק בשנה הבאה. 

ובכל זאת מדובר בחדשות טובות. דיווח זה מצביע על האפשרות לצמצום הפער בשיעור המחוסנים, להגן על אוכלוסיות נוספות ולהתקדם ביצירת אפקט "חסינות העדר". חיסון שיעור גבוה ככל הניתן מהאוכלוסיה נחוץ להפחתת הסיכוי להתפשטות חדשה של הנגיף ופגיעה באנשים - ובכלל זה מי שלא חוסנו, מדוכאי חיסון, ואנשים שהחיסון היה פחות יעיל אצלם מסיבה כלשהי. בנוסף, מכיוון שהנגיף יכול לעבור מוטציות רק בעודו מתרבה בתוך גופנו, הפחתת התפשטות הנגיף תפחית את הסיכוי להתפתחות וריאנטים מקומיים.

גם ברמה הפרטית מתן חיסון יעיל ובטוח לבני נוער הוא חשוב, משום שהוא יעניק להם הגנה מפני תחלואה בקורונה. אף שרבים מבני הנוער הם אסימפטומטיים, החיסון יאפשר להם ניהול אורח חיים חופשי יותר, וכן יחסוך לחלק לא מבוטל מחלה לא נעימה כמו גם את הסיכון לסיבוכים חמורים בטווח הקצר והארוך.

האם מומלץ לרוץ ולחסן עכשיו את כל בני ובנות 15-12? לא. כאמור, הממצאים שדווחו צריכים לעבור עוד סדרה של בדיקות. לאחר שהחיסון יאושר על ידי רשויות בעולם למתן בבני נוער, יצטרך משרד הבריאות להכריע האם הממצאים מספקים למתן החיסון בישראל. כדי לקבל את ההחלטה, יהיה צורך לבחון לא רק את סך המידע שהתקבל מהמחקרים עד כה על יעילות ובטיחות החיסון, אלא גם את מצב התחלואה בישראל ובעולם באותה העת, ואת הניסיון המצטבר בישראל של בטיחות מתן החיסון בצעירים. 

הכותב הוא רוקח קליני, פרמקואפידמיולוג וחבר עמותת "מדעת"