האדם היה טורף־על במשך כ־2 מיליון שנה, כך עולה ממחקר של אוניברסיטת תל אביב, שבו הצליחו חוקרים לשחזר את תזונת האדם בתקופת האבן. במאמר שהתפרסם בספר השנה של האגודה האמריקאית לאנתרופולוגיה פיזית, הראו ד"ר מיקי בן דור ופרופ' רן ברקאי, מהחוג לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב, ורפאל סירטולי מפורטוגל כי רק בעקבות היכחדות החיות הגדולות (המגה פאונה) בחלקים שונים של העולם והידלדלות מקורות המזון מהחי בסוף תקופת האבן, חלה עלייה הדרגתית בחלק הצמחי של התזונה, עד שלבסוף לא נותרה לאדם ברירה אלא לביית צמחים ובעלי חיים ולעבור לחקלאות.

"עד היום, הניסיונות לשחזר את תזונת האדם בתקופת האבן התבססו בעיקר על הקבלה לתזונה בחברות ציידים־לקטים מהמאה ה־20", הסביר בן דור, "אלא שאין טעם להשוואה זו כי חברת ציידים־לקטים לפני 2 מיליון שנה ניזונה מפילים ומבעלי חיים גדולים אחרים, בעוד שלחברות ציידים־לקטים היום אין שפע כזה. כל המערכת האקולוגית השתנתה ואינה בת השוואה".

לדבריו, הרעיון במחקר היה "להשתמש בזיכרון המוטבע בגוף שלנו, במטבוליזם, בגנטיקה ובמבנה הפיזי. ההתנהגות שלנו משתנה מהר, אבל האבולוציה איטית והגוף זוכר". "דוגמה בולטת היא חומציות הקיבה של האדם, שהיא חזקה מזו של אוכלי הכל ואפילו מזו של טורפים אחרים. ייצור ושמירה על חומציות חזקה עולים באנרגיה רבה, וקיומה מעיד על התמחות בצריכת מזון מן החי".

לעדויות מהביולוגיה של האדם צירפו החוקרים עדויות ארכיאולוגיות. למשל, מחקר איזוטופים יציבים בעצמות בני אדם קדומים ודפוסי ציד ייחודיים לאדם מראים שהאדם התמחה בציד חיות גדולות ובינוניות בעלות תכולת שומן גבוהה. "ציד חיות גדולות אינו הובי לאחר הצהריים. הוא דורש המון ידע, וגם אריות וצבועים מגיעים ליכולות אלו רק כעבור שנים רבות של לימוד. לציד בידי אדם היה חלק מרכזי בהיכחדות של החיות הגדולות".