ההשפעות הדרמטיות של הקורונה חלו בעיקר על האוכלוסייה המבוגרת. מאחורי ההגדרה "קבוצת סיכון" נמצאים מאות אלפי ישראלים שחייהם השתנו בשנה האחרונה בצורה קיצונית יותר מאשר בקרב שאר האוכלוסייה. התקופה הזו סיפקה לנו הזדמנות נדירה להבין בצורה טובה יותר את צורכיהם ובעיותיהם של הקשישים החיים בינינו.
מכון ERI למחקר כלכלי־חברתי, יחד אם גו'ינט אשל בחנו בשנה החולפת את התמודדות האוכלוסייה המבוגרת עם משבר הקורונה. אחד השינויים הבולטים ביותר שתקופת הקורונה הביאה לחיינו הוא השימוש הגובר בטכנולוגיות דיגיטליות וברשת: קניית מוצרים בסיסיים ומצרכים, תשלום חשבונות, שימוש בשירותי רפואה וכמובן קיום שיחות וידיאו במקום מפגשים פנים אל פנים. כל אלה דרשו מהקשישים, שהאינטרנט נכנס אל חייהם בגיל מאוחר, הסתגלות לא פשוטה.
החדשות הטובות הן שחלקים גדולים באוכלוסייה המבוגרת שולטים היטב בטכנולוגיות השונות: שני שלישים מהקשישים דיווחו שהם משתמשים בתוכנות דוגמת זום לשיחות וידיאו, כמחצית מהם מזמינים מצרכים באינטרנט, ויותר ממחצית משתמשים באינטרנט כדי לשלם חשבונות.
אלה נתונים מאלפים, המלמדים כי הפער הטכנולוגי בין האוכלוסייה המבוגרת לצעירה הצטמצם ומראים את הפוטנציאל הגדול של השירותים המקוונים עבור הקשישים. חשוב לא להזניח את הידע והיכולות שנרכשו בתקופת הקורונה ולהמשיך להציע שירותים דיגיטליים ייחודיים עבור האוכלוסייה הוותיקה.
תובנה מרכזית נוספת שעלתה מהמחקר נוגעת לחשיבותן של פעילויות עבור הבריאות הגופנית והנפשית. קשישים רבים סובלים מבדידות ונמצאים בסכנת התנוונות, וזה עוד לפני הקורונה.
המחקר מצא קשר משמעותי בין ביצוע פעילות גופנית באופן קבוע אצל קשישים לבין הורדת הסיכוי להידרדרות תפקודית. המצב הולך ומשתפר אצל אזרחים ותיקים שגם פוגשים באופן קבוע אנשים מהקהילה שלהם, וכן אצל מי שעוסקים בפעילויות פנאי המספקות הנאה ועניין. כך, למשל, מי שמבצע פעילות גופנית לפחות פעמיים בשבוע ופוגש חברים מהקהילה, עשוי לצמצם את ההידרדרות התפקודית שלו פי 5.3 ביחס למי שלא עושה זאת.
לכן על המדינה, לרבות הרשויות המקומיות, לעודד באופן אקטיבי התעמלות בקרב קשישים, כמו גם שמירה על חיי חברה מלאים. יש לעשות זאת באמצעות הפיכת המרחב הציבורי לנגיש עבור האוכלוסייה הוותיקה – בניית מדרכות ישרות, אפשרויות עלייה וירידה נוחות לתחבורה ציבורית והוספת ספסלים לרחוב – אך גם על ידי ייזום אירועים המעודדים מפגש בין קשישים, ובין קשישים לבני קבוצות גיל אחרות.
יש חשיבות לעידוד התנדבות בקרב קשישים: כיום רק 16% מהאוכלוסייה הוותיקה עוסקים בהתנדבות. הקמת מסגרות להתנדבות עבור קשישים תוכל לסייע להם גם באמצעות שילובם בפעילות המעניקה משמעות, וגם על ידי שימוש בידע וביכולת שלהם עבור כלל החברה.
ככל שנשכיל לשלב את האוכלוסייה המבוגרת בחיים הקהילתיים והציבוריים, כך ייטב לכולם. קבוצת הגיל המבוגרת היא קבוצת הסיכון היחידה שרובנו נשתייך אליה יום אחד. לכן האינטרס לדאוג להורים שלנו, לסבים ולסבתות שלנו, הוא האינטרס הישיר שלנו כאן ועכשיו.
פלדמן היא מנכ"לית מכון ERI למחקר כלכלי־חברתי; דנק היא מדענית ראשית במכון