הייתי רוצה להתאבל על אבא שלי, אבל לא הספקתי. זוהי זכות ששמורה רק לגדולים, ואני איבדתי אותו בגיל 4. אבא שלי, רס"ב כלימו דיין, שירת 20 שנה בשריון, לחם בכל מלחמות ישראל ונפל בעת שירותו הצבאי. ילדים קטנים לא מבינים את המוות ואת הסופיות שבו. רק כשאתה בוגר ומאבד מישהו קרוב, אתה יכול להתאבל עליו. כל אחד בדרכו. אתה יכול לצרוח לשמיים, לקרוע את בגדיך מיגון, אתה יכול להסתגר בחדרך שעות או לברוח רחוק, אתה יכול לבנות אנדרטה על פסגת הר, אתה יכול להשתטח על הקבר שלו, להסניף את הבגדים שלו, את המדים שלו, אתה יכול הכל, כשאתה גדול. אף אחד לא ישפוט אותך. כולם יגידו: "זה בסדר, הוא באבל, מותר לו".

אבל מה קורה כשאת מתייתמת בגיל צעיר? ילדה בת 4 לא מבינה את המוות. היא אינה מתאבלת. היא פשוט גדלה במציאות שבה חצי חסר. היא רוצה לבכות ולא יודעת למה. היא רוצה להתגעגע ולא יודעת למי, היא מרגישה ריק ולא יודעת איך למלא.

כשאני רואה את בתי המקסימה היום, יחד עם אביה, אני מבינה. אני מבינה מה איבדתי. אומנם יש לי אמא מדהימה, אבל גם היה לי אבא. הוא לא לימד אותי לרכוב על אופניים. הוא לא לקח אותי לדוג. הוא לא גער בי כשחזרתי מאוחר מבילוי. הוא לא ייעץ לי. הוא לא טייל איתי. הוא לא ליווה אותי לחופה. הוא לא היה הסנדק של בני הבכור. הוא לא שם כשכואב לי. לא הספקתי להיות שם כשכואב לו. לא הספקתי. לא הספקנו. את כל זה לא הבנתי כשהייתי בת 4. הבנתי כשהייתי בת 30 ובת 40.

אבל כולם מצפים שיעבור ליתומי צה"ל הבוגרים. "כבר עברו 36 שנה, שימי את העבר מאחור", כך הם יגידו. אבל זה לא הוגן. רוב יתומי/ות צה"ל היו כל כך צעירים. לא הכרנו את האבות שלנו, איך נשים אותם מאחור? גם המדינה לא מכירה ביתומי צה"ל מעל גיל 21, ועל פי חוק, איננו מוכרים כמשפחה שכולה. החליטו עבורנו שאובדננו פג. שהשתקמנו.

הייתי רוצה להתאבל עליו קצת. להגיע להלוויה שלו ולצרוח את נשמתי לבורא עולם. להספיד את כל הדברים שפספסתי איתו. הייתי רוצה לשבת עליו שבעה ושמלא אנשים יגיעו וכל אחד יספר לי סיפור עליו ועל האדם שהיה. ואז מישהו יספר משהו מצחיק שהוא אמר פעם, וכולם יצחקו ואז תהיה שוב דממה. גם אני רוצה הזדמנות לכעוס קצת. לכעוס על הרופאים, על הצבא, על אלוהים, על כולם. זכותי. זכותי לשבור את הכלים, להוציא הכל החוצה, לשחרר מהעצמות שלי ומהנשמה שלי. לכל המתאבלים מותר. כולם התאבלו עליו לפני 36 שנה. חוץ ממני. 

הכותבת היא ממייסדות "ארגון יתומי צה"ל - החיים כדרך" ומנהלת קהילה בפייסבוק של יתומי צה"ל הבוגרים