הרחובות עדיין מקושטים וגם חלק מהמרפסות - יום העצמאות עדיין כאן. יש שיצפו שאת הטור השבוע נקדיש - משום שתזונאיות חתומות עליו - לתקרובת המסורתית בחג המנגל הבשרי, הצמחוני, הבריא או המומלץ. אז לא. גם לפלאפל לא נתייחס.

השנה נעסוק במונח עצמאות. פשוטו כמשמעו. על הקשר בין עצמאות ומזון. אוכל ותזונה, כבר כתבנו כאן, הם עניינים משמעותיים עבור כל אחד ואחת מאיתנו. על רקע זה אולי לא מפתיע שהדרך לעצמאות האישית שלנו עוברת גם דרך המזון שאנחנו אוכלים. אנחנו מכנות את זה "עצמאות תזונתית", ומיד ההסבר.

אך נולדו

בהשוואה לצאצאים בטבע, התינוק האנושי חסר אונים. הוא אינו מסוגל לעמוד, ללכת, לשחות או למצוא את מזונו בכוחות עצמו. יחד עם זאת, כבר בשלבים הראשונים של חייו הוא מביע את הצורך שלו בעצמאות דרך האוכל. הוא קובע כמה לאכול: פה קפוץ והטיה של הראש הצדה מאותתים על שובע וסיום הארוחה, בין שבהנקה ובין שבבקבוק.

לקראת גיל חמישה חודשים, כשהתפריט משתנה בעקבות הוספת מזון מוצק, גם אם אלה רק טעימות בכמות קטנטנה (כפית או שתיים ביום), יבחר התינוק ללקק בהנאה או לירוק החוצה ולעדכן "לא טעים לי" או "אני שבע".

עם ההתקדמות בגיל יעדיף הפעוט לאכול בידיים או לאחוז בכפית המאכיל ולנסות לאכול לבד. יוזמה זו מבורכת, ואף שלפעמים הדבר קצת קשה להורים או למטפלים האחרים בגלל הלכלוך ותוספת הזמן שנדרשת, כדאי לעודד שימוש בטכניקות אכילה המתאימות לגיל, תחילה בעזרת הידיים, אחר כך בכפית - ובהמשך במזלג.

סקרנות וגילוי במהלך הארוחה ייצרו אווירה חיובית וטובה. באחריותנו המבוגרים למצוא את הזמן המתאים כדי לאפשר זאת. לא מאוחר מדי בערב, כשהוא (ואנחנו) עייפים מדי או רעבים מדי.

פעוטות וילדים

זהו הגיל המתאים לשתף בהכנת האוכל: קילוף, חיתוך (בהתאם לגיל), ערבוב, תיבול, קישוט והגשה. הדבר דורש מלבד מוטיבציה וסבלנות של ההורים, גם זמן ואנרגיה.

העדפה אישית לטעם היא טבעית וכאמור מסייעת להתפתחות. אך כאשר העדפות אלו מצטמצמות למספר קטן של מזונות והרתיעה ממזונות רבים אחרים היא גדולה, יש לתת על כך את הדעת ולברר את הנושא עם תזונאית ילדים. ילדים הלוקחים חלק בהכנת הארוחה יהיו מוכנים יותר לנסות טעמים חדשים ומגוון רחב של מזונות. כדאי גם לאפשר לילדים הצעירים לגעת באוכל ולהתלכלך במהלך ההכנה והארוחה.

נוער ומתבגרים

גיל ההתבגרות מרובה בשינויים פיזיים, רגשיים והתנהגותיים. תקופת העשרה יכולה להיות מבלבלת ולא פשוטה עבור בני נוער והוריהם כאחד. השאיפה לעצמאות נתפסת לעתים כמרדנות. יחד עם זאת תקופה זו יכולה להיות הזדמנות לטפח את הנוער ולעודד התנהגות אחראית.

"עצמאות תזונתית" יכולה לבוא לידי ביטוי באימוץ דיאטות מגוונות: צמחונות, טבעונות, דיאטות שונות לירידה במשקל, תפריט ללא מוצרי חלב, ללא גלוטן ועוד ועוד. לא פעם בני הנוער מתחילים ב"תקופת ניסיון" ולאחר בדיקה מחליטים לדבוק בתפריט החדש או שלא. לרוב זהו תהליך שתחילתו בנסיבות שונות: אירוע מכונן ומעורר השראה, חוויה אישית של חבר או של מוביל דעה מפורסם, חשיפה למידע מסוים בתקשורת או ברשתות החברתיות.

יש שעצמאות זו מעוררת דאגה, לפעמים מוצדקת, בקרב ההורים. אפשר לבחור באורח חיים בריא עם ידע וכלים נכונים ושמירה על תפריט מאוזן, גם אם הוא מצומצם. חשוב לנסות להימנע ממאבק בנושא. זהו אתגר לא קל, וכדאי לאמץ גישה מקבלת ותומכת (כבר אמרנו שלא פשוט?). עלינו לעזור לילדים בדרך החיים שבחרו, ללא פגיעה בבריאותם.

הפתרון המתאים ביותר הוא התייעצות, אפילו חד־פעמית, של הנער או הנערה, עם תזונאית או תזונאי לקבלת הדרכה ורעיונות מעשיים לתפריט מאוזן שישמור על הבריאות במיוחד בתקופה של גדילה והתפתחות. סביר להניח שבני הנוער ישמחו לתמיכה ולכיבוד בחירתם על ידי ההורים, על פני ניסיונות חוזרים של להדיח אותם מ"התפריט הבעייתי" לטובת "אוכל נורמלי".

מהצבא עד הקמפוס

דווקא כאשר יוצאים לעצמאות אמיתית, ופורחים מהקן המשפחתי, מאבדים מרכיבים מ"העצמאות התזונתית". חיילים וחיילות המשרתים קרוב לבית או רחוק ממנו, סטודנטים וסטודנטיות הגרים במעונות או בדירות עם שותפים, בתקופת הרווקות וגם משפחות צעירות. כל אלה נוהגים מעת לעת לוותר על "עצמאותם התזונתית" לטובת הזמנות אוכל ממסעדות או קופסאות ממוחזרות מלאות בכל טוב מההורים, במקום לטרוח בקנייה של מוצרי מזון, בישול והכנת ארוחות.

המתברגנים

נראה כי ההרגל הזה נמשך לאורך שנים ולעתים אף מתקבע עשרות שנים. גם בני 30, 40 ואפילו 50 פלוס זוכים לקייטרינג משפחתי שהכינו ההורים המבוגרים ולפעמים המבוגרים מאוד. ועל זה כבר העיד הסטנדאפיסט ישראל קטורזה, כשסיפר שערך קניות עם בנו בסופרמרקט: "'תראה, אבא', אמר בני והצביע על קופסאות הגלידה במקפיא, 'מוכרים פה קציצות של סבתא'".לפעמים ה"עצמאות התזונתית" שלנו נמצאת ביחס הפוך לגילנו. אז אל תיתנו לגיל שלכם לקלקל את העצמאות - גם התזונתית - של ילדיכם. 