אירוע ההצבעה על הרכב הוועדה המסדרת, פרט להיותו דרמה פוליטית בפני עצמה וכישלון של גוש תומכי ראש הממשלה בנימין נתניהו, מהווה לפני הכל המחשה מושלמת לכל הצרות שנתניהו חווה בשבועיים האחרונים, מאז קיבל מהנשיא את המנדט להרכבת ממשלה.

הצרה הראשונה והמרכזית היא היושרה של חלק משותפיו והתעקשותם ה”מעצבנת” להיצמד להבטחות הבחירות ולהבטחות הפוסט־בחירות, שהם משננים בכל פגישה סגורה ובכל ראיון פומבי.

יו”ר הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ' הפך את זה לטקס. בכל יום הוא מכריז מחדש שלא ייתן יד לכל מהלך שיביא להקמת ממשלה שתישען בצורה כלשהי על מפלגת רע”ם. בליכוד נותנים לעמדתו זו של סמוטריץ' פרשנות משלהם, הרחוקה מלהיות מפרגנת לסמוטריץ' האידיאולוג הטהור, שלא מוכר את העקרונות תמורת נזיד עדשים פלוס תיק התחבורה.

בסביבת נתניהו בנו מזמן תיאוריה, שלפיה סמוטריץ' מערים קשיים בדרך להקמת הממשלה, כדי להכשיל את יו”ר ימינה נפתלי בנט. על פי אותה קונספירציה, אם ממשלת ימין בתמיכת יו”ר רע”ם מנסור עבאס לא תקום, תלך ימינה עם גוש מתנגדיו של נתניהו.

כך בנט, שהתיימר להיות מנהיג ימני, ישרוף את עצמו ככזה בעיני הציבור של מצביעי הימין ויסלול את דרכו של סמוטריץ’ לראשות הציונות הדתית - בלי מירכאות. זאת אומרת, המגזר כולו, לא רק המפלגה הנושאת את שמה.

בין שיש צדק בתיאוריה הזאת ובין שלא, בדבר אחד אנשי הליכוד צודקים בזעמם על התנהלותו של סמוטריץ'. הוא בהחלט תרם תרומה בלתי מבוטלת לרצונו של עבאס לחשב מסלול מחדש.

יו”ר רע”ם נכנס לכנסת בכוונה ברורה להיות הכי פרגמטי שרק אפשר וללכת עם מי שייתן הצעה טובה ונדיבה יותר. מיום פרסום התוצאות של הבחירות לכנסת ה־24 העדפתו של עבאס הייתה ברורה. הוא באמת ובתמים נטה ללכת עם נתניהו ועם גוש הימין. אולם, הקו התוקפני והבלתי־מתפשר שסמוטריץ' הוביל וממשיך להוביל כלפיו, התחיל לערער את ביטחונו של עבאס בכך שבחר בדרך הנכונה.

באותה מידה קשה לצפות לתמיכת המפלגות החרדיות בממשלה שמפלגת ישראל ביתנו, התוקפת מדי יום את המגזר החרדי ברמה של קמפיין הבחירות, תהיה חברה פעילה בה. עם כל הפרגמטיות שהפוליטיקאים החרדים מצטיינים בה, גם לפרגמטיות שלהם יש גבול.

אך לא רק סמוטריץ’ ועמדותיו כלפי רע”ם הובילו להשפלה שנחל נתניהו בהצבעה על הקמת הוועדה המסדרת. עבאס היה מוכן לספוג את האמירות של יו”ר הציונות הדתית, תמורת החבילה שהובטחה לו על ידי הליכוד במסגרת העסקה: רע”ם נשארים מחוץ לאולם המליאה, הצעת הליכוד להרכב הוועדה תאושר ורע”ם תהפוך ללשון המאזניים.

על אף הטענות כי עבאס “בא מוכן, כשהוא סגור עם לפיד”, אין זה תואם את האמת. אכן, יו”ר יש עתיד נפגש עם עבאס והציע לו הצעה נאה שכללה גם חברות בוועדת הכספים – תמורת תמיכת רע”ם בהצעת גוש השינוי. ובכל זאת, יו”ר רע”ם עמד בפני הפיתוי ונצמד להחלטתו האסטרטגית ללכת עם גוש נתניהו.

ואז באה ההפתעה המרה. התברר כי ברגע האחרון הליכוד סגר דיל עם ימינה, שלפיו היא תקבל נציג נוסף בוועדה המסדרת על חשבון הליכוד ותהפוך ללשון המאזניים האולטימטיבי.

לא רק שלקחו לרע”ם את התפקיד החשוב שהובטח לו, אלא גם “שכחו” לעדכן אותו בשינויים הדרמטיים בסיכומים. ברגע שעבאס הבין את המצב, הוא עשה בדיוק את מה שהבטיח: פעל על פי האינטרס של מפלגתו. ההוראה “להיכנס למליאה ולתמוך בהצעת גוש השינוי” ניתנה מיד – ובמקום הישג מבריק קיבל הליכוד כישלון משפיל.

עוד בעיה גדולה של נתניהו היא המחסור הניכר באופרטורים פרלמנטריים יעילים. לשחק שחמט פרלמנטרי ובין השאר למנוע טעויות מהסוג שקרה לליכוד בהצבעה על הוועדה המסדרת - זו מומחיות בפני עצמה. לצערו של נתניהו, המומחים בתחום, כמו גדעון סער וזאב אלקין, משחקים היום בקבוצה היריבה.

היום נותרו לנתניהו 13 ימים לניסיון להרכיב ממשלה. אם המסקנות מתקרית עבאס וההצבעה לא יוסקו, הליכוד עלול להפסיד את המלחמה בדיוק כמו שהפסיד את הקרב על הוועדה המסדרת.