אגף המחקר והתכנון של שירות התעסוקה פרסם הבוקר (רביעי) את נתוני התעסוקה לחודש מרץ בהתפלגות לפי יישובים, אשר לפיהם עולה כי פתיחתו הגוברת של המשק וצמצום מגבלות הקורונה, הובילו לירידה במספר דורשי העבודה בכל היישובים, אולם בקצב משתנה.
משבר הקורונה פגע בענפי תעסוקה רבים, אך היו כאלה שנפגעו יותר כדוגמת ענפים תלויי תיירות, מסחר, מכירות, שירותים והוראה אשר פתיחתם והיקפה הייתה תלויה בסגרים ובחומרתם. כתוצאה, יישובים שכלכלתם מבוססת על מקצועות מענפים אלו, נפגעו יותר ממשבר התעסוקה שפקד את ישראל נוכח מגפת הקורונה והתפשטותה. שלושה סוגי ערים נפגעו יותר במהלך השנה החולפת ושיעור דורשי העבודה בהן היה הגבוה ביותר ובאופן עקבי – ערי התיירות, הערים הערביות והערים החרדיות.
עם פתיחת המשק, כלכלת אילת מתאוששת ומספר דורשי העבודה בה ירד ב-26% במהלך חודש מרץ ועומד כעת על 21.3%. בראש רשימת הערים בעלות שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר: נצרת עם 26.7%, אחריה אום אל פאחם עם 26.5%, כאשר 13 מבין 15 הערים בעלות השיעור הגבוה ביותר הן ערביות, מעורבות, חרדיות או בעלות שיעור גבוה של חרדים ו\או ערבים, למעשה כ-87% מהערים המובילות.
ב-42 ערים בישראל חלה ירידה של 5% ומעלה במספר דורשי העבודה במהלך חודש מרץ ובראשן, כאמור, אילת עם ירידה של 26%. הרחק מאחוריה, מודיעין עם 10%, עוד חמש ערים עם ירידה של 9%, 13 ערים עם 8% וביתר נרשמה ירידה שנעה בין 5%-7%. ראוי להדגיש, כי 20 מבין 42 הערים הן ערים ממרכז הארץ ובהן תל אביב, גבעתיים, רמת גן, הוד השרון, רמת השרון, רעננה וראשון לציון. רק 14 מהן הן ערים מהצפון או מהדרום (עשר מהצפון וארבע מהדרום). מגזרית, ישנן רק ארבע ערים חרדיות, שלוש ערים מעורבות ועיר ערבית אחת בלבד, שפרעם, בה חלה ירידה של 5%.
"למעשה", מסבירים באגף המחקר והתכנון של שירות התעסוקה, "פתיחת בתי המלון, ענפי המסחר, הבילוי והפנאי הובילו להתאוששותה הגוברת של כלכלת אילת, הבאה לידי ביטוי בכך שלאחר חודשים ארוכים בהם הובילה את טבלת היישובים בעלי שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר בסוף מרץ אילת מדורגת במקום השישי עם שיעור דורשי עבודה של 21.3%".
בדומה לאילת, אם כי בצורה משמעותית פחות, מספר דורשי העבודה בטבריה ירד במהלך חודש מרץ ב-8%, וכעת מדורגת העיר במקום השביעי עם שיעור דורשי עבודה של 21%. "ירידה זאת, הנמוכה בהשוואה לאילת", מסבירים באגף, "מבטאת את העובדה שכלכלת טבריה נסמכת גם על תיירות, אך לא רק ובוודאי שפחות בהשוואה לאילת".
נתונים אלו מאששים את הדאגה שביטאו באגף המחקר והתכנון של שירות התעסוקה לכל אורך המשבר, מכך שבשוך המשבר מי שיתקשה יותר לשוב לעבודה יהיו השכבות החלשות מרוויחות השכר הנמוך. זאת, בין היתר, משום שכל זמן שהזכאות לדמי האבטלה הוארכה באופן גורף לכולם, הרי שלמרוויחי השכר הנמוך, להם יחס גבוה בין דמי האבטלה לשכר שיובטח להם בשוק (Replacement Rate), דמי האבטלה מהווים כתמריץ שלילי וכחסם בפני חזרה לעבודה במקום לשמש רשת ביטחון המאפשרת ומעודדת חזרה לעבודה.
ביטוי לדבר, ניתן גם לראות לאור הנוכחות הנמוכה של ערים ערביות, מעורבות וחרדיות ברשימת הערים בהן חלה הירידה הגבוה ביותר בשיעור דורשי העבודה במהלך חודש מרץ.
מנכ"ל שירות התעסוקה, רמי גראור, אמר: "שיעורי החזרה לעבודה הנמוכים בערים הערביות והחרדיות מאששות את טענתנו לאורך המשבר כי מי שייפגעו ממנו יותר מכל יהיו השכבות החלשות ומרוויחות השכר הנמוך. בשנים האחרונות שקדמו למשבר, הגענו באמצעות תכנית מעגלי תעסוקה להישגים משמעותיים מאוד בהעלאת שיעורי התעסוקה בקרב מרוויחי השכר הנמוך. כעת, דווקא עם חזרת המשק לשגרה, הישגים אלו נתונים בסכנה וכדי להבטיח ולעודד את חזרת מרוויחי השכר הנמוך מחדש לעבודה, עלינו לקדם מדיניות של חיזוק ההון האנושי, עידוד תעסוקה והעמדת רשת ביטחון אפקטיבית שאינה מהווה חסם בפני חזרה לעבודה".
