מערכת החינוך פתחה את שעריה באופן מלא בימים האחרונים, אך עם כל השמחה על תחייתה של הפעילות המלאה בבתי הספר, החזרה לשגרת טרום קורונה במערכת החינוך בכללותה אינה בהכרח רק מהלך מבורך, שהרי הייתה כאן הזדמנות אמיתית לשינוי. אחרי שנים רבות של שיח על הצורך בשינוי משמעותי במערכת החינוך, חבל להחמיץ אותה.
מגיפת הקורונה נתנה אותותיה ביתר שאת במערכת החינוך. בין היתר התעוררו קשיים חברתיים־רגשיים של תלמידים, כתוצאה מן הריחוק הכפוי ומאי־הוודאות הכללית, וקשיים של מורים לקיים למידה משמעותית מרחוק. עם זאת, במהלך הלימודים מרחוק בימי הקורונה חוו התלמידים והמורים גם כמה נקודות אור. אלא שכעת נראה שבמערכת החינוך מתעלמים מהן. כך למשל חזרו התלמידים ללמוד בכיתות גדולות וצפופות, למרות שבמהלך החודשים האחרונים הם נהנו מן היתרונות שמציעה למידה בקבוצות קטנות. ראוי לחשוב באופן יצירתי על המשך למידה בקבוצות קטנות כדי לאפשר למורים להכיר את תלמידיהם בצורה טובה יותר וכדי לאפשר לתלמידים למידה באווירה רגועה יותר. הדבר חשוב כעת יותר מתמיד, בשל הפערים הגדולים שנפערו בין התלמידים במהלך ההוראה מרחוק.
כמו כן, חזרנו למערכת שעות מרובת מקצועות ושעות, למרות שבחודשים האחרונים התנסו בהצלחה מורים ותלמידים בהתמקדות במספר מצומצם של מקצועות ובהפחתת שעות הלימוד הפרונטליות. בין התוצאות הישירות של העומס הלימודי: עייפות של התלמידים ושחיקה של המורים. ראוי לחשוב מחדש על תוכנית הלימודים, בין היתר מבחינת הרכב המקצועות והיקפם. בנוסף, שוב חזרנו לשגרה קשיחה של יום לימודים מסורתי, למרות שבמהלך החודשים האחרונים הבינו בתי ספר רבים כי ניתן להגמיש את המערכת השבועית ולשלב שיעורים סינכרוניים וא־סינכרוניים. בהחלט כדאי לחשוב על הגמשה כזו גם בזמן שגרה.
שוב חזרנו להתמקד בחומר הלימוד ובציונים, למרות שבמהלך החודשים האחרונים הבינו תלמידים ומורים את החשיבות שבהקניית מיומנויות למידה ובהתמקדות בהיבטים הרגשיים־חברתיים של הלמידה. היום, יותר מתמיד, ברור כי כדי להתמודד עם מציאות שמשתנה תדיר יש צורך במיומנויות למידה ובחוסן נפשי.
למרות שבמהלך החודשים האחרונים הוכח כי ישנה קשת רחבה של אפשרויות ללמד, חזרנו כעת גם ללמידה בשיטות מסורתיות, מבוססות שינון ותרגול בלתי פוסקים, והפלטפורמות הדיגיטליות הוכנסו למגירה. כך נעלמת ההזדמנות להתנסות ולהשתכלל באופן מתמיד במיומנויות דיגיטליות ובמיומנויות מידע, שחשובות כל כך לחיים בעידן הנוכחי. כמו כן, נדמה שחזרנו לאחידות כלל־מערכתית, למרות שהחודשים האחרונים לימדו אותנו כי בתי הספר הם אלו שמכירים בצורה הטובה ביותר את תלמידיהם ואת מוריהם, והם אלו שיכולים לתת את המענה הטוב ביותר לקשיים שונים.
ד"ר הרשקוביץ הוא חבר סגל בכיר בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב, ראש מגמת טכנולוגיה ולמידה; ד"ר פורקוש ברוך היא חברת סגל בכירה במכללת לוינסקי לחינוך וחוקרת בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב