הסיכונים המשמעותיים שיכולים להיגרם לאם ולעוברה בעת הידבקות בקורונה הובילו את העולם כולו לוויכוח לגבי היתרונות מול החסרונות של החיסון נגד נגיף הקורונה בנשים הרות. המחקר החדשני, בהשתתפות שמונה מרכזים רפואיים בישראל ובשיתוף מכון ויצמן, מנסה לספק מידע מבוסס על התגובה החיסונית בעקבות קבלת חיסון לקורונה לעומת הידבקות בקורונה במהלך ההריון.
ממצאי המחקר מלמדים רבות על יעילות החיסון ועל יכולת פיתוח נוגדנים אצל העוברים והנשים. נוסף על כך, נבדקה יכולת המעבר השלייתי של הנוגדנים לעובר, מצב שמספק ליילוד הגנה פוטנציאלית מהידבקות בקורונה. את המחקר הישראלי הגדול הובילו פרופ' מיכל קובו מבית החולים וולפסון, פרופ' שמחה יגל מבית החולים הדסה, ופרופ' מיכל נאמן ממכון ויצמן למדע. המחקר הוא רב־מרכזי בהשתתפות שמונה מרכזים רפואיים בישראל: העמק, הלל יפה, מאיר, ליס, רבין, וולפסון, הדסה ושערי צדק. כל מרכז רפואי נרתם לגיוס יולדות אשר חולקו לשלוש קבוצות: יולדות שחוסנו במהלך ההריון (86), יולדות שחלו בקורונה במהלך ההריון (65) ויולדות לא מחוסנות ושלא חלו, כקבוצת ביקורת (62).
מהתוצאות עולה כי החיסון גרם לתגובה אימונית חזקה עם עלייה משמעותית בנוגדנים, אשר חוצים את השלייה ומגיעים לרמה האימהית בדם הטבורי תוך 15 ימים מהחיסון הראשון. עלייה נוספת של נוגדנים נראתה לאחר קבלת החיסון השני. לא היה הבדל ביחס הנוגדנים האמהי/עוברי כאשר בוצעה השוואה בין מחוסנות לבין אלו שחלו בקורונה. עוד עלה כי מעבר הנוגדנים היה משמעותית נמוך יותר בנשים שחלו בקורונה בטרימסטר השלישי להריון, לעומת אלה שחלו בטרימסטר השני.
בתוך כך, בישראל אובחנו אתמול פחות מ־80 חולי קורונה חדשים מתוך יותר מ־30 אלף בדיקות. בכך עומד מספר החולים הפעילים על כ־1,700 בלבד, מהם כ־150 במצב קשה ו־80 מונשמים. אחוז הבדיקות החיוביות עומד על 0.3% ומספר המתחסנים במנה הראשונה נושק ל־5.4 מיליון אזרחים. כתבתנו אנה ברסקי מוסיפה כי במשרד החוץ קיימו אתמול ישיבה עם נציגי משרד הבריאות כדי לקדם סיוע ישראלי להודו מוכת הקורונה. בדיון השתתף גם שגריר ישראל בהודו רון מלכה.
