מי יישאר אחרון, אחרי המבול? נח עם התיבה או פולקסווגן גולף, היישר מהניילונים? אל תמהרו, קחו את הזמן. מדובר בשאלה די טריקית, כי בסופו של דבר, כנראה שהמכונה תנצח את הצדיק. עניין של מכניקה עדינה. תפנימו, גולף נמצאת בסביבתכם הקרובה מ־1974, ימים שבהם גולדה מאיר הייתה ראש ממשלת ישראל והלמוט שמידט שימש כקנצלר גרמניה, אחראי על המערב, מי בכלל חשב אז על איחוד עם המזרח? אז כעת, אחרי שפיזרה כ־35 מיליון רכבים ברחבי הגלובוס, גולף מנחיתה כאן את הדור השמיני, והשאלה הראשונה שעולה היא “בשביל מי?".
אולי באירופה יש עדיין ביקוש לרכבים עירוניים בהגדרה, כאלה שלא תופסים יותר מדי תשומת לב ומקום בחניה, אבל בישראל הטיפוס העירוני כבר לא רוצה לשבת נמוך ובצפיפות. הוא רוצה גבוה, כמה שיותר ג'יפון, ככה יותר יקנו. גולף לא עונה להגדרת “פנאי-שטח", אבל מתברר שהיא איכשהו מצליחה לקבץ סביבה קהל נהגים ששומר אמונים באדיקות כמעט 50 שנה. אל תדאגו, במראה החיצוני תזהו את גולף גם אם מגרש החניה יהיה מלא בנסיכים ובפרימדונות. שינוי ממדים קטן ופה ושם נגיעות אסתטיות, כמו שבכה קדמית חדשה עם הלוגו ותאורת לד צרה וחדה. המראה דומה, אבל בהחלט לפי צו השעה, רק שאת תופי הקרב שומרים שם לפְּנים.
היא כמעט בת 50, שמורה, נראית טוב לגילה, ולא תאמינו כמה היא מעודכנת. ראינו את זה הולך ומתקרב ברכבים אחרים של קבוצת פולקסווגן, כאלה שבחנו לא מזמן, אבל בגולף מנסים לשדך אותנו במהירות לקדמה, כדי שנפער פה בהתפעלות. אז קודם כל נקדים ונאמר שהרכב מגיע ארצה עם שני מנועי בנזין לבחירה - 1,000 סמ"ק ו־1,500 סמ"ק, בשתי רמות גימור. אני נהגתי בגרסה הבכירה והמאובזרת יותר “לייף פלוס", זו שבהחלט מביאה איתה לא מעט דברים מגניבים, שאת חלקם הייתה זו הפעם הראשונה שפגשתי.
למשל, רק תתקרבו אל המכונית והיא תזהה אתכם לפי חיישן שנמצא בשלט, זה שידאג לפתוח בעצמו את הדלת ללא מגע עם ידית או כפתור. בפנים השחילו טונות של דיגיטציה, מסכי מגע וכמה שפחות מתגים פיזיים. אני לא מת על החידושים וההמצאות, כי לפעמים, תוך כדי נסיעה, צריך לאתר משהו דחוף, ואז לחפש במעמקי התפריטים זה לא גליק כזה גדול. זה אומנם לא ממש קשה ובהחלט מרשים במבט ראשון, אבל השליטה במיזוג, בתאורה, בגג הנפתח בהחלקת אצבע. אני כל הזמן נמצא בחרדה, “יעבוד, או לא יעבוד? זו השאלה".
כשמתאוששים מהעושר הטכנולוגי, מבינים שבסך הכל מסך המולטימדיה (8.25 אינץ') ולוח המחוונים הדיגיטלי (10.25 אינץ') קלים לתפעול, עשירים במידע, ואפילו טכנופוב כמוני מצא בלי בעיה את התפריט שמאפשר לשחק באורות האווירה על 30 גוניהם. סביב השאלה “מי בכלל צריך לשנות את האווירה מכחול לירוק?", כבר יבוא תחקיר בהמשך.
עוד לפני שיצאנו לדרך ישבתי מאחור כדי לבדוק מיקומים ונוחות. לא מדובר במושב מרווח בצורה קיצונית, אלא בסדר בלבד, אבל כזה שזוכה לפתחי מיזוג עם בקרת טמפרטורה. מלפנים העיצוב נקי, סטרילי, בטח לא מצועצע, ומי שמתפנק במיוחד הוא אחינו הנהג, שזוכה למושב חשמלי עם זיכרון ואפילו אפשרות לעיסוי. יכול רק לדמיין פקק מתיש בכניסה לתל אביב, כל המשפחה בפול טורים, כיסאות עפים בין הילדים, חוץ מהשייח', שנאנח מהנאה על כיסא העיסויים.
לקחתי ביום הנהיגה חבר טוב ודהרנו לאזור טוסקנה. טוב, לא בדיוק, אבל מרחבי המועצה האזורית גזר הם בהחלט אופציה, עם דונמים על גבי דונמים של כרמים ויקבים קטנים. מומלץ למי שלא מכיר. גולף, כמו שסיפרנו, מגיעה עם מנוע 1,500 סמ"ק TSI, בעל הספק של 150 כ"ס ומומנט של 25.5 קג"מ שניתן לפגוש כבר ב־1,500 סל"ד. זה לא רכב שמדביק אתכם למושב ומפרק אתכם לגורמים, אבל זו גם לא כוונתו. את הדברים האלה תספק לכם גולף GTI, שגם היא חזרה אלינו עם מנוע בנפח 2,000 סמ"ק והספק של 245 כ"ס.
לא לדאוג, לקוחות גולף הוותיקים יודעים בדיוק מה הם מחפשים. הפרועים יפנו לגרסה הספורטיבית, והקבועים לגרסה המהוגנת, שהיא כלל לא פראיירית. היא מהירה (8.5 שניות מ־0 ל־100 קמ"ש), בעלת תיבת בת שבעה הילוכים, תקתקנית, אחיזת כביש, בלימה כוחנית. אותה יעילות גרמנית עתיקת יומין, אבל לא רכב מרוץ, אלא כזה שמיועד למשפחות מיושבות ועירוניות. ואת היתרונות המשפחתיים שדרגו כאן בעזרת מערכת היברידית מתונה שבאה לסייע בשיפור צריכת הדלק ופליטת המזהמים, ואכן לא יודע כמה השפעה הייתה, אבל ביום המבחן גולף לגמה ליטר בנזין על כל 13.6 קילומטר. מבחינת זיהום אוויר ציונה כבר 4 ירוק.
שדרוג לא פחות חשוב מגיע במערכות הבטיחות, שזוכות לציון הגבוה 7 וכוללות את החשודים המיידיים כמו בלימה בשעת חירום ומערכת זיהוי כלי רכב בשטח מת, שאין מצב שתחמיצו את הבהובה. בנוסף, יש מערכת בקרת שיוט אדפטיבית וברמת הגימור הגבוהה גם מערכת “טראוול אסיסט", שלמעשה מאפשרת נהיגה חצי אוטונומית. הרכב שבו התנהלתי ידע לזחול בפקקים ממצב של עמידה ולשלוט בעצמו עד למהירות מסחררת, כשלחיצת כפתור שתלה אותו במרכז הנתיב. אומנם מומלץ לשים ידיים על ההגה, אבל המערכת מבהירה שהיא יודעת לעשות זאת גם בעצמה.
חזרנו לתל אביב ועמיתי לנסיעה סיכם את החוויה בשתי מילים מתמצתות, “לא הרגשתי". הרכב מציע נהיגה נטולת מאמץ, חסרת פוזה, יעילה כמו שגרמנית יודעת להיות, והשאלה שנשארה תלויה היא “למי היא מיועדת?". מחירה של הגרסה שבה נהגתי הוא 158 אלף שקלים. בעידן הג'יפונים, המבוקשים, אני מכיר כמה מתחרים רציניים עם אותו תג, שם ומוניטין שהולכים לפניהם. אז למי הגולף קורצת? עובדה, דור שמיני ושלט מנצנץ בגאווה “מאז 1974". תנו כבוד, היא הייתה פה לפניכם.
גלגלים רזרביים
תגידו שלום למותג סיני חדש, סרס (SERES), שהאחראית עליו היא טלקאר, יבואנית קיה בישראל. מדובר ברכבים חשמליים נטו. הסנונית הראשונה תהיה 3 EV, ג'יפון עממי (בתמונה למטה) שאמור להתחרות עם MG ZS EV או עם 3GE של GAC, שכבר מסתובבים כאן. בהמשך אמורים להגיע מבית סרס דגמים מסקרנים, בדגש על עוצמות מטורפות, כמו רכב בעל הספק של 650 כ"ס. בינתיים סרס 3 EV הוא ג'יפון באורך 438 ס"מ, בסיס גלגלים של 265 ס"מ ומנוע חשמלי היודע לנפק של 163 כ"ס. את התאוצה מ־0 ל־100 קמ"ש הרכב עושה תוך 8.9 שניות, ובין טעינה לטעינה הוא אמור לעבור 301 קילומטר, לפי נתוני WLTP. העולה החדש יגיע ברמת גימור אחת ומחירו יחל ב־140 אלף שקלים. בקרוב נדווח איך הוא נוסע.
טרם הגיע, אבל נמצא בהליכים: לפני כחודש מיצובישי אאוטלנדר החדש נחשף בשידור ישיר באמזון לייב וכעת כלמוביל, היבואנית, מאפשרת הזמנה מוקדמת שלו - משלוח ראשון של רכבים אמור להגיע ארצה בתחילת חודש יולי הקרוב. הדור הרביעי של האאוטלנדר, מרכבי ה־SUV הפופולריים עבור שבעה נוסעים, נבנה על פלטפורמה חדשה. הוא יגיע אלינו עם מנוע בנזין בנפח 2,500 סמ"ק, הספק של 181 כ"ס ומערכת הנעה כפולה עדכנית, הנשלטת אלקטרונית. 19 שנה מאז יצא מפס הייצור, למעלה מ־2.6 מיליון יחידות ברחבי העולם, אין מה להכביר מילים.
לחובבי האתגרים, המחזיקים בטויוטה קורולה סדאן היברידית, ומעוניינים בתחרות, היבואנית יוניון מוטורס מציעה מרוץ שהמנצח בו הוא זה שיסיים את המסלול עם אחוז זמן הנסיעה החשמלי הגבוה ביותר מסך זמן הנסיעה הכולל. המרוץ, שבו יוכלו להשתתף עד 200 נהגים ונהגות, יתקיים בשני שלבים. מוקדמות ב־14 במאי (130 קילומטר) וגמר ב־21 במאי (100 קילומטר). המקצים יוזנקו ויסתיימו באצטדיון הכדורגל בנתניה, ובכל רכב שמשתתף יותקן מכשיר מדידה. המנצח יזכה בפרס בהחלט שווה - חופשה זוגית בטוקיו, והרעיון הוא עידוד נהיגה חשמלית, חסכונית וירוקה.