האסון בקבר רבי שמעון בר יוחאי שבמירון גרם למותם של 45 אנשים ולפצועים רבים נוספים. מדובר באסון האחרון ברשימת אסונות אזרחיים שהתרחשו במדינת ישראל שביניהם האסון בפסטיבל ערד בשנת 1995, בו נמחצו למוות שלושה בני אדם עקב התמוטטות של שער שקרס על צעירים שעמדו בסמוך אליו. שנתיים לאחר מכן, פקד את מדינת ישראל אסון המכביה שבו התמוטט גשר מעל נחל הירקון במהלך טקס הפתיחה של המכביה ה-15 שהתקיימה בישראל. באסון זה נהרגו ארבעה ספורטאים ו-69 בני אדם נפצעו. אסון נוסף אירע בחודש מאי בשנת 2001, כאשר רחבת הריקודים באולם האירועים ורסאי בירושלים קרסה וגרמה למותם של 23 אורחים ולפציעתם של כ-380 אורחים נוספים.

אסון נוסף הוא האסון בכרמל שהחל בשריפת יער שפרצה באזור הכרמל בחודש דצמבר בשנת 2010. השריפה גרמה למותם של 44 בני אדם ולנזק אקולוגי רחב היקף. בין ההרוגים היו 37 צוערים בקורס קצינים של שירות בתי הסוהר, שלושה כבאים, נהג אוטובוס ושלושה קציני משטרה שניסו להציל את הצוערים מהאוטובוס הבוער.

יש לך שאלה בנושא תאונות קשות, נכויות ופגיעות גוף קשות, לחץ/י כאן

זכויות נפגעים באסון במוסד לביטוח לאומי
בעקבות האסון במירון, המוסד לביטוח לאומי הודיע כי הוא משלם את הוצאות הקבורה ושירותי הקבורה עבור הנספים באסון. התשלום יועבר ישירות על ידי מוסד לביטוח לאומי לחברה קדישא. נוסף על כך, יתומים ואלמנות של תושבי ישראל שנספו באסון בהר מירון זכאים לקבל קצבת שאירים, כאשר סכומה ישתנה לפי מספר היתומים שהמנוח הותיר אחריו.

אדם שנפצע באסון בהר מירון ובעקבות הפציעה איבד את כושר התפקוד שלו, גם אם מדובר בתקופה זמנית, יכול להיות זכאי לקבל תשלום דמי תאונה מהמוסד לביטוח לאומי. קצבת דמי תאונה משולמת למשך 90 ימים לכל היותר ונקבעת בהתאם למצבו התפקודי של הנפגע. אדם שנותרה לו נכות ארוכת טווח עקב מעורבותו באסון במירון, יכול להיות זכאי לקבל קצבת נכות כללית, קצבת שירותים מיוחדים וקצבת ניידות, והכל בהתאם למצבו הרפואי והתפקודי של המבוטח בעקבות הפגיעה.

דרכי פעולה משפטיות שעומדות בפני הפצועים ומשפחות הנספים באסון מירון
הפצועים ומשפחות ההרוגים באסון יכולים לבחור לפעול באחת משתי דרכים לצורך קבלת פיצויים על הנזק שנגרם להם בעקבות האסון. אפשרות אחת היא להגיש תביעת נזיקין נגד הגורמים שנושאים באחריות לאסון כבר בחודשים הקרובים. לצורך אפשרות זו, המשפחות יצטרכו לגייס סכומי כסף גדולים מאוד כדי לנהל את המשפט וכדי לממן את עלויות חוות הדעת של מומחים בתחומי הבטיחות, ההנדסה והרפואה. מבחינת האחריות לאירוע, במסגרת הדיון המשפטי תיבחן שאלת אחריותם של מארגני האירוע, המשטרה, המשרד לביטחון פנים, שירותי הכבאות וגורמים נוספים שמבקר המדינה ציין בעבר כאחראים.

במסגרת השאלות שצפויות לעלות בדיון המשפטי בעניין האחריות לאירוע צפויות להישאל שאלות כגון מדוע לא נמנעה הצטופפות של אנשים במקום שבו אירע האסון וביציאה ממנו, מדוע פתח היציאה מהמקום היה כה צר, האם בוצעה הערכת סיכונים הכרוכה בהצטברות בלתי נשלטת של קהל רב בפתחי היציאה, מדוע לא היו במקום פתחי חירום מוכנים, מדוע כוחות המשטרה שהיו פרושים במקום לא נערכו לסיכון הצפוי של דוחק וצפיפות בלתי אפשריים במקום ועוד.

קביעת אחריות לאסון ופסיקת פיצויים לנפגעים ולמשפחות ההרוגים
מבחן חשוב ביותר לצורך ביסוס אחריות בדיני נזיקין הוא מבחן הצפיות שלפיו בוחנים אם היה ניתן וצריך לצפות שהמעשה או המחדל יגרמו לנזק. מאחר שמבקר המדינה כבר התריע בעבר על כשלים במירון, המסקנה המתבקשת היא שכל הגורמים המעורבים בארגון האירוע ובאישורו היו יכולים וצריכים להניח שהאירוע במתכונתו הרגילה עלול להוביל לאסון פוטנציאלי שאכן אירע בסופו של דבר.

פיצויים בתביעת נזיקין ניתנים לנפגע עבור הפסדי השתכרות שנגרמו לו כתוצאה מהפגיעה באירוע, כאב וסבל, עזרת הזולת והוצאות רפואיות ואחרות שהיו כרוכות בנזקים שנגרמו לו. קרובי משפחתו של אדם שנהרג באסון יהיו זכאים לקבל פיצוי בגין הפסדי השתכרות של יקיריהם, כאב וסבל, אובדן סיוע של המנוח ועוד.

כיצד ניתן להוזיל את העלויות הכרוכות בניהול הליך משפטי נגד האחראים לאסון? 
אפשרות נוספת לקבלת הפיצויים בעקבות האסון היא להמתין לתוצאות של ההליך הפלילי ולמסקנות של ועדת החקירה שצפויה להתכנס ולחקור את המחדלים שהובילו לאסון. בחירה באפשרות זו תחסוך למשפחות את הצורך להרים את נטל ההוכחה ביחס להתרשלותם של הצדדים, אשר נדרש לצורך קביעת אחריות במסגרת תביעת נזיקין.

בחירה באפשרות זו תוזיל את עלויות ההליך המשפטי בצורה משמעותית מכיוון שהפצועים ומשפחות ההרוגים לא יצטרכו לפנות למומחים ולבקש מהם חוות דעת לצורך ביסוס התביעה והוכחתה. עם זאת, הניסיון מלמד כי ההליך הפלילי צפוי להימשך שנים ארוכות ורק בסופו המשפחות יוכלו להשתמש במסקנותיו במסגרת תביעת פיצויים אזרחית, כך שפרק הזמן הצפוי עד לקבלת הפיצויים צפוי להיות ממושך מאוד.

קבלת פיצויים בעקבות חשיפה לטראומה בזירת האסון
כל אדם שהיה בזירת האסון ונפגע בגוף או בנפש זכאי לקבל פיצוי. החשיפה לאירוע הטראומטי עלולה להוביל לפוסט טראומה אשר בגינה הנפגע יכול לקבל פיצויים. יובהר כי לא מדובר בפיצוי אוטומטי לכל הנוכחים במקום והנפגע יצטרך להוכיח בפני בית המשפט את עוצמת וסוג הפגיעה שהוא חווה, על ידי הגשת חוות דעת רפואית נפשית מטעם מומחה בתחום הפסיכיאטרי. הפיצויים במקרה זה יהיו תלויים באחוזי הנכות שייקבעו לנפגע ובפגיעה התפקודית שנגרמה לו בעקבות האירוע.

הכתבה באדיבות אתר עורכי הדין LawGuide.

*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.