בימים האחרונים, על רקע האסון בהר מירון, שמענו על בני חו"ל, כלומר מי שהגיעו ארצה כדי ללמוד בישיבות ונספו באסון. כל אחד מהם פותח לנו, הישראלים, צוהר לקהילות יהודיות ברחבי העולם.
ביומיום, תשומת הלב שאנו נותנים לאחינו מעבר לים, בני ובנות הקהילות היהודיות, היא מועטה. מה באמת אנו יודעים על עולמן של הקהילות היהודיות ברחבי העולם? ארגנטינה, למשל, שממנה הגיע אחד הנספים באסון, אברהם דניאל אמבון בן ה־21, כוללת בתוכה את הקהילה היהודית הגדולה ביותר באמריקה הלטינית.
קהילה זו מונה כ־200 אלף יהודים אשר מפעילים מערכת סדורה של בתי ספר יהודיים, בתי כנסת וארגוני תרבות ופנאי שתכליתם חיזוק המורשת היהודית והזיקה למדינת ישראל. זו קהילה חמה ביחסה לישראל למרות טראומת הפיגוע בבניין הקהילה היהודית בבואנוס איירס ב־1994, אשר גבה את חייהם של 85 איש.
גם יהדות בריטניה טומנת בחובה מורשת מפוארת. מאות אלפי היהודים החיים בממלכה המאוחדת זה אלף שנים מתחזקים מערכות חינוך תורניות, תנועות נוער, כלי תקשורת יהודיים ואפילו ליגת כדורגל חובבנית שמתפעלת עשרות קבוצות.
רבים טוענים כי אחת הקהילות היהודיות הציוניות ביותר בעולם היום היא הקהילה היהודית בקנדה, המונה כ־400 אלף איש. הקהילה פועלת רבות למען ישראל – מצעדות הזדהות, דרך הפעלת לחצים פוליטיים ועד פעילות פרו־ישראלית במגוון של מסגרות.
מה המשותף לקהילות היהודיות ברחבי העולם? ראשית, מרבית הקהילות מהוות כ־1% או פחות מכלל האוכלוסייה המקומית (למעט ארצות הברית, שם המספר קרוב ל־2%). עובדה זו מגדירה את המיעוט היהודי כקבוצה קטנה אשר באופן קבוע ממצבת את מיקומה והשפעתה על מנת להיות רלוונטית באותה מדינה.
שנית, התפוצות היהודיות מורכבות ממגוון זרמים – חצרות חסידיות וליטאיות, חילונים, אורתודוקסים ועוד. שלישית, חלק משמעותי מהקהילות היהודיות קשור לישראל ולכל מה שהיא מסמלת - שפה, תרבות והוויה.
אך יש לקהילות הללו מאפיינים נוספים, חלקם מאתגרים ביותר. כך למשל, חלק ניכר מבני הקהילה נאלצים להישען על מסגרות אבטחה מקומיות. זה לכאורה שגרתי לראות חיילים חמושים מאבטחים גני ילדים יהודיים או בתי כנסת, אך זה בעיקר מעיד על רמת האיום וההתרעות הקיימות גם היום, ב־2021, כלפיהם.
בסקר שקיימנו לאחרונה נמצא כי שליש מהיהודים האמריקאים לא משתתפים באירועים ציבוריים מחשש שייפגעו עקב יהדותם. בנוסף, 67% מיהודי צרפת חוששים מרמת האנטישמיות הגבוהה במדינה.
אבל פרט לאתגר הביטחוני יש אתגר נוסף, שהוא שמירה על התרבות היהודית. מרבית היהודים הצליחו להשתלב בצורה כה מיטבית במדינותיהם, עד שתופעה של נישואי תערובת והתרחקות מערכי היהדות החלה להתחזק, במיוחד בקרב יהדות ארצות הברית אך גם באירופה.
אם כך, מה הפלא שבקהילות התפתח מנגנון יהודי חינוכי עשיר, אך גם יקר, שלא כל משפחה יהודית יכולה לממן? כך למשל, עלות שנת לימודים לתלמיד בבית ספר יסודי יהודי בארצות הברית תעמוד על 25־30 אלף דולר.
מה שלנו, הישראלים, נראה טבעי – אווירת שבת ייחודית, חינוך יהודי מסובסד לכל הגילים, שפע של מוצרים זמינים עבור חגי ישראל וביטחון אישי – קיים באופן מצומצם ביותר בקרב יהודי התפוצות. עלינו לזכור אותם לא רק ברגעי משבר, אלא גם בחיי היומיום הלא פשוטים ורוויי האנטישמיות שהם חיים. בואו נממש יחד את ערכי מגילת העצמאות – ללא הפרדה של מי הוא ״יותר יהודי״ ומי הוא ״פחות יהודי״.
הכותבת היא מנכ״לית הוועד היהודי־אמריקאי (AJC) בישראל