עוד לא הסתיימה השבעה ולא יבשו דמעותיהן של 45 המשפחות השכולות שאיבדו את יקיריהן באסון הר מירון, הורים, ילדים, סבים ו"בארץ נהדרת" חשבו שסאטירה על האסון בשבוע הקשה הזה (ככל שתהיה טובה), היא לגיטימית.
מה עבר על כושר השיפוט של קברניטי זכיינית קשת, שלמרות יום האבל הלאומי שנקבע בראשון האחרון, בו התייחדו כל אזרחי ישראל עם משפחות ההרוגים, הם בחרו לנהוג בחוסר רגישות וחשבו שרגע קומי קליל על נושא כ"כ כאוב יעבור לסדר היום? לאן נעלם עמוד השדרה של הקומיקאים עצמם, אנשים משכמם ומעלה, שיקומו ויצעקו "עד פה"?
אז אומנם הסאטירה לא נגעה בהרוגים עצמם, וגם לא לתרחיש הקשה של האסון עצמו, אלא לכמה מבכירי המדינה שלא לקחו אחריות על האסון, כמו מפכ"ל המשטרה רב ניצב יעקב שבתאי שזכה לחיקוי, והשר אריה דרעי, שהדגיש כי הוא שר הפנים ולא שר לאירועי חוץ, והשר לביטחון הפנים אמיר אוחנה, עם האמירה ההזויה שלו שאחריות אינה פירושה אשמה.
אני תוהה, האם פיגוע טרור בו היו נהרגים 45 אזרחים חפים מפשע, או פעולה צבאית בה היינו מאבדים 45 חיילים, הייתה זוכה למערכון בתוכנית הפופולרית. למען האמת, אני בטוחה שלא. ואם עסקינן באירועים שהתרחשו במהלך השבוע החולף, כי זאת המהות של התוכנית, גם חווינו פיגוע טרור בצומת תפוח עם הרוג אחד, ושני ניסיונות לפיגועי דקירה. היו מספיק חומרים נוספים שניתן לבקר אותם באופן סאטירי, כמו הצבא שלא לומד מטעויות בצומת כ"כ מסוכנת, אבל ב"ארץ נהדרת" חשבו שזה לא ראוי להתבדח עליהם.
אז במה בעצם הם שונים מפליטת הפה המכוערת של ליהיא גרינר, עליה היא התנצלה שוב ושוב ואף ניתקה את כל מקור האנרגיה שלה (חשבון האינסטגרם) למשך יומיים שלמים, כי הבינה את גודל טעותה? אני לא מוצאת שום הבדל, רק ש"מארץ נהדרת" הייתי מצפה ליותר ומגרינר פחות.
גם התקשורת ואנשיה געשו וסערו בעקבות פליטת הפה של גרינר. אז למה נדם קולה כשמדובר בתוכנית המצליחה "ארץ נהדרת"? כי את גרינר קל לבקר, ומי בכלל רוצה לפתוח חזית עם ענקית הזכיינית קשת?
"ארץ נהדרת" הגדילו לעשות כשהפכו לתליינים ושופטים מבלי אף יכולת לבקר את עצמם וערכו אמש חיקוי לפליטות הפה המכוערות הנוגעות לאסון מצדם של ירון לונדון וליהיא גרינר (שאגב לא היה מעודכן ביום צילום המערכון כי דקות ספורות אח"כ גרינר כבר איבדה עשרת אלפים עוקבים ולא רק 6,000 כפי שהציגו). כמו כן הם ביקרו את שר פיטנס ואירית רחמים שרכבו על האסון לקידום חשבון האינסטגרם שלהן והפכו אותן לגיבורות השבוע. הרי מי שזוכה לחיקוי בתוכניתם הופך בין רגע לאושייה בלתי מעורערת בתעשייה, והאם דמויות אלו ראויות לתואר הזה? לפחות שלוש מהן לא.
חה"כ אוריאל בוסו מסיעת ש"ס, שצפה בקדימונים של התוכנית, ביקר בחריפות את התוכנית וקרא לא לשדרה. קריאותיו לא נענו. לאן נעלמו כל הפוליטיקאים מהשמאל והימין וכל גווני הקשת הפוליטית שיצטרפו לקריאתו של בוסו?
הרי היינו יכולים להסתפק במערכונים על המנדט שפקע לבינימין נתניהו והועבר לידיו של יאיר לפיד, על ההקלטות של איילת שקד שמוצאת את עצמה שוב ושוב נתפסת על חם בפרשת הקלטות. במקום מערכון שלם ארוך, לא כזה משעשע, על האחראים לאסון, הייתי צוחקת יותר אילו היה מערכון על המוטציות החדשות שהגיעו לישראל, ביניהן הווריאנט הברזילאי והצ'ילאני שאותרו ממש בימים אלה. במקרה הזה כבר רשמנו ניצחון על המגיפה, וזה בהחלט ראוי שנצחק על השנה ההזויה ביותר שפקדה את כדור הארץ.