1
כפי שנראים הדברים נכון לשעת כתיבת שורות אלה, בנימין נתניהו הצליח, לאחר מאמצים רבים, לנצח את עצמו. זה לקח לו זמן, ארבע מערכות בחירות, אין ספור שגיאות אסטרטגיות שנובעות ממרכיב החרדה והפרנויה באישיותו, אבל הוא התמיד ולבסוף הצליח.
בדרך כלל ראשי ממשלה מפסידים יותר מאשר יריביהם מצליחים. הניצחון של נתניהו את עצמו היה תרחיש ידוע מראש, שאת סימניו היה ניתן למצוא לא רק ב"סל הוויתורים" שהציג בייאושו לנפתלי בנט, בני גנץ או בצלאל סמוטריץ', אלא גם ב"שתיקתם ההפוכה" של שריו ושרותיו, שחדלו בהדרגה בשבועות האחרונים להגן עליו.
אותם אלה שההיסטוריה הפוליטית תשפוט אותם לחומרה בגין שתיקתם מול השחתת המדינה ומערכת המשפט והעמדת השיקול האישי לפני הלאומי, החליטו להעביר את שתיקתם למצב אחר: הם לא מגינים על נתניהו כפי שעשו בעבר באולפנים וברשתות החברתיות. הם מבינים מצוין את מה שהוא עולל גם להם ולסיעתם.
כפי שנראים הדברים, נתניהו עומד לעזוב את בלפור לאחר שנות דור בלשכת ראש הממשלה. בדרך למדור השחרורים של הבקו"ם הפוליטי הוא עוד ישתולל קצת, אבל זהו כנראה הסוף.
ואם אכן כך יהיה, הרי שלצד ההקלה, תחושת הרענון והשינוי, יהיה זה מן הראוי לזכור גם את הדברים הטובים שהוא עשה למען המדינה במהלך שנות כהונתו. ויש כאלו לא מעטים, שנמהלו במהלך השנים האחרונות בחטאיו, במעשיו, במחדליו, בכתבי האישום שלו ובהתנהלותו האישית והפוליטית. לזכור ולהודות לו עליהם.
2
אם יעזוב לבסוף נתניהו את הבית בבלפור, וזה ייקח זמן, ההיסטוריה הפוליטית תזקוף זאת, חוץ מאשר לנתניהו עצמו, בעיקר לאדם אחד - יאיר לפיד. תרומתו למהלך הזה לא תהיה לא רק בשל היותו ראש המפלגה השנייה בגודלה בכנסת והמנהיגה את גוש השינוי, אלא גם בזכות השמירה על המחנה של המרכז־שמאל, בזכות היכולת האמיתית לאפסן את האגו, בשל האמינות האישית, הנבחרת הטובה שבנה, האצילות והנדיבות הפוליטית.
לפיד, שבא לשנות לפני לא מעט שנים, הוכיח יכולות טובות, התבגר אישית ופוליטית, הפיק לקחים והצליח ליצור דיאלוג כן ואמיתי עם בני גילו, כמו בנט, סער ונוספים. בעשייתו הפוליטית בחודשים האחרונים הוא הצליח להגדיר היטב את המטרה: הוצאתו של נתניהו מהבית בבלפור ומחיינו הציבוריים.
הוא הקפיד שלא לאבד קשר עין עם המטרה הזו, שהייתה מוצבת מדרגה אחת מעל רצונו לכהן כראש ממשלה. אם צריך שמישהו אחר יהיה לפניו - שיהיה. רק שהיעד יושג כנאמר: תגבר גדולת המעשה על יוקרתו של העושה. וזה בעיניי ראוי להערכה רבה.
3
לו אני ערן זרחוביץ' מ"ארץ נהדרת", אני פונה לקשת ומבקש לפתוח לי את החוזה ולשדרג אותו. מי האמין שהדמות של בנט שהוא משחק תהפוך כה מרכזית בתוך זמן קצר, באופן שיחייב אותו להרבה יותר עבודה וזמן מסך.
אם יושבע לבסוף נפתלי בנט כראש ממשלת ישראל, זו תהיה חגיגה עבור "ארץ נהדרת", באופן שבגוש השינוי יחלו בעצמם לכנות את ערוץ 12 "אל־ג'זירה". לא יהיו כאן מאה ימי חסד. לא מהאופוזיציה, לא מהתקשורת ולא מתוכניות הסאטירה.
זו תהיה ממשלה מיוחדת במינה, חריגה במסורת הפוליטית הישראלית, שבה ראש הממשלה ממונה על ידי דירקטוריון ראשי הקואליציה ולא נבחר. במציאות כזו, ולמרות הפריטטיות, הופך לפיד לשמש כסוג של אדמו"ר פוליטי, שתפקידו יתמקד בהנהגת עבודת הממשלה עם בנט, סער, גנץ, ליברמן, מיכאלי והורוביץ, ולהבטיח כי הממשלה מאפסנת את כל האג'נדות הפוליטיות שיכולות לפוצץ את הממשלה באבחת חרב.
זו תהיה ממשלה שתצטרך לעסוק בכלכלה, בביטחון, בבריאות ובפיוס העם, וזה הרבה מאוד לעת הזו. גיוס החרדים, הסיפוחים, הרפורמות במערכת המשפט, עונש מוות למחבלים וכו' – ייאלצו להמתין עד שישראל תחזור לפסים של שפיות ונורמליות.
4
השתתפתי השבוע בפסטיבל "שובר מסך", שמקיים אותו החוג לתקשורת של מכללת יזרעאל. דווקא שם, במועדון צוותא בתל אביב, במעוז השמאל, אמרתי לסטודנטים את שעל לבי זה זמן מה. שבתוך השמאל הישראלי הלא פורמלי ישנו מרכיב אלים מאוד, אכזרי, בלתי מתפשר וחסר סובלנות לדעות אחרות, שחורגות ולו במעט מהקו שמישהו "שם" קבע בלי להתייעץ עם אף אחד.
סיפרתי להם שבכל פעם שכתבתי או דיברתי בזכות מהלך ביטחוני או מדיני מוצלח וחיובי של נתניהו – חטפתי ברשתות החברתיות והואשמתי או בחנופה או באינטרס או בחיפוש ג'וב נוח במשרד ממשלתי. זה כמובן לא הזיז לי, אבל זו התנהגות אנרכיסטית מאוסה, שפוגעת דווקא בשמאל. ושמחתי לומר זאת דווקא במקום שבו השמאל אוהב לקיים במשך שנים את הכנסים בשאלה "למה נכשלנו שוב?".
5
שתי דבשות להר מירון, השני בגובהו בהרי ישראל. שתיהן נראות למרחוק. על כיפה אחת ממוקמת יחידת הבקרה האווירית של חיל האוויר, "העיניים של המדינה", העוקבת אחר כל מטוס שממריא מסוריה, לבנון והרבה מעבר. על כיפת ההר הזאת באים לביטוי מדי יום אחריות עליונה, טכנולוגיה מתקדמת, משמעת ברזל, חתירה למצוינות, מקצוענות, ירידה לפרטים, ביצוע מדויק, כושר תחקור, הפקת לקחים גבוהה והכרה בעוצמת השליחות והאחריות.
על כיפת ההר השנייה, קבר הרשב"י. שם ההפך המוחלט: מחדלים, חריגות, קומבינות, עיגול פינות, עצימת עין, חוסר בתכנון, בפיקוח, בתחקור ובהפקת לקחים. שם משליכים יהבם בזכותו של הצדיק שיגן עלינו ברחמיו, בבורא עולם, בנסים, בישועות וב"יהיה בסדר". שם, על כיפת ההר הזו, נספו 45 בני אדם ביום חגם, ללא כל צורך וללא כל סיבה.
תפקידה של ועדת החקירה הממלכתית (אם תקום) לא יהיה רק לחקור את המחדלים ולהצביע על האחראים, אלא גם להצביע על התרבות הארגונית הקלוקלת הזו שמזמינה את האסון הבא במגרש ספורט, באולם תרבות, באתר דתי או בתחנת רכבת. תפקידה יהיה לחסל את "מדינת הפרטאץ'" ולחבר אותה למדינת הסטארט־אפ שלנו. תפקידה יהיה להתאים את כיפת המירון הקלוקלת לכיפה לתפארת שמולה.
6
בקיבוץ גן שמואל הלכו השבוע לעולמם שני אנשים יקרים ביום אחד. האחד, מיכה גל, גיסי האהוב וחברי הטוב, חבר קיבוץ להבות חביבה שנהג לפקוד מדי בוקר את הבריכה בגן שמואל ולעשות ספורט. לבו נדם באמצע הפעילות והוא בן 77. מיכה היה מ"גיבורי הקיבוץ". צנחן בגדוד 50, נהג מוביל סמיטריילר, מפעיל קטפת כותנה מ"המפרנסים" של המשק כמו שאומרים. מוות פתאומי.
השני, אבישי טבת (73), חבר גן שמואל שזכה לכינוי "האבא של פצועי צה"ל". במשך שנים ליווה את המשפחות השכולות והנכים, סייע, קידם ופעל במסירות ובצניעות.
שני אנשים יקרים הלכו לעולמם ורציתי שתכירו אותם ולו לאחר מותם. שנדע שמחות ובשורות טובות.
7
לאחר עשר שנים במגדלי עזריאלי עברתי למשרדים חדשים בקומה ה־23 במגדל חדש על גדות האיילון (עם מרפסת קטנה). שינוי לא פשוט.
לפני שעברתי, שאלתי את פי הרב אם אמרת חז"ל "משנה מקום משנה מזל" היא תמיד רק לטובה? הוא חשב והשיב בביטחון "חד־משמעית כן". אז עברתי, ואני מתאקלם. אל תהססו לשנות גם אתם.
שבת שלום.