בתחילת 2020, לאחר סבב ההסלמה האחרון בדרום, קיבלה הממשלה שתי החלטות בעניין סיוע לעיר אשקלון בשל המצב הביטחוני, במטרה לתת מענה מיידי והולם לתושביה בהתמודדות עם המצב הנפיץ והשלכותיו. כך גם בסיוע בנשיאת נטל ההוצאות החריג שהוטל על העיר בגין המצב הביטחוני.
מבדיקה מקיפה שערך "המרכז להעצמת האזרח" עולה כי מרבית סעיפי ההחלטות הללו מעולם לא יושמו, וכך מצאה את עצמה אשקלון בקו האש הקדמי ללא מענים רבים שיכולים לסייע לעיר בחירום. החלטה 4865 כללה בין השאר הקצאת תשעה מיליון שקלים לצורך היערכות אשקלון לחירום, לשדרוג והרחבה של מרכז ההפעלה, שיפוץ מקלטים, רכישת מערכת פתיחת מקלטים מרחוק, מיגון מרכזי יום, תגבור הפעילות הקהילתית לאוכלוסיות רווחה בעיר והפעלת מרכזי חוסן.
מבדיקת המרכז להעצמת האזרח עולה כי פעילויות הרווחה בעיר לא תוגברו כנדרש וכי למעט מרחבים מוגנים שנבנו בחמש מסגרות יום ב־2018 לא הייתה התקדמות במיגון מרכזי יום בעיר. עוד עולה מהבדיקה, כי 5 מיליון שקלים נוספים לשיפוץ 60 מקלטים ציבוריים וכן רכישת מערכת פתיחת מקלטים מרחוק, מצלמות לניטור נפילות וציוד למחסני חירום לא הגיעו לעירייה, ועוד 1.5 מיליון שקלים המיועדים למיגון, מתעכבים בקופת המדינה. גם האצת יישום תוכנית האב להתחדשות עירונית לא מומשה.
להבדיל ממשרדי הפנים והרווחה, מי שמילא את חלקו בהחלטה הוא משרד הבריאות, שהעביר את מלוא התקציב להכשרות מתן עזרה ראשונה נפשית לעובדי העירייה, להפעלה מלאה של מרכז חוסן בעיר ולתוכניות חיזוק החוסן הקהילתי. גם משרד החינוך הקצה לאשקלון בשנה שעברה 2.3 מיליון שקלים עבור שעות טיפול לתלמידי גן ובית ספר, הדרכה לפסיכולוגים, הכשרת צוותים והדרכות הורים.
מיכל ש. צדוק, מנכ"לית המרכז להעצמת האזרח, אומרת: "אשקלון היא בין הערים הגדולות הראשונות להיפגע בעת מטחי טילים מרצועת עזה. העיר נמצאת בצמיחה וכמות התושבים בה הולכת וגדלה מדי שנה, וכך גם הסכנות לאור ריכוזי האוכלוסין בה. על ממשלת ישראל, זאת שעוד מתקיימת ואמורה לקבל החלטות, לפעול בהקדם ולהביא למלוא מימוש החלטות הממשלה כדי לספק ביטחון ושלמות הגוף והנפש לתושבים שנפגעים מהמצב הביטחוני".