בשבוע הקרוב צפויים בצה"ל ובמערכת הביטחון לנהל דיונים לגבי המדיניות מול עזה שלאחר מבצע שומר החומות, בתחום הצבאי והאזרחי כאחד. בצה"ל אומנם מזהים כי לאחר כניסתה לתוקף של הפסקת האש, אנשי חמאס כבר נפרסו בשטח על מנת למנוע ניסיונות התקרבות של תושבי עזה לגבול עם ישראל, והם פועלים למנוע ירי רקטות ולאכוף את ההחלטה הזאת על כל ארגוני הטרור ברצועה. עם זאת, בישראל לא יתפלאו אם בתקופה הקרובה ינסו ארגוני טרור מהרצועה לבצע ירי לעבר ישראל כדי לבחון את תגובתה.

העמדה המובילה במערכת הביטחון היא שיש לנצל את אפקט המבצע כדי להסדיר מערכת יחסים חדשה מול חמאס. בצבא שואפים להגיע למצב שבו כל ירי שיבוצע מהרצועה, ולא משנה מי ארגון הטרור שירה אותו ולאן נורתה הרקטה, ייענה בתגובה קשה הרבה יותר מאשר אלה שנהג צה"ל להגיב בשנים האחרונות לאחר ירי רקטות מעזה.

מעבר להזדמנות שמספק המבצע לעצב מחדש את מנגנון התגובה של ישראל על כל ניסיון פיגוע, ישנה גם שורה של נושאים חשובים נוספים שבהם תידרש ישראל להכריע בקרוב. מדובר בין היתר בשיקום הרצועה וההרס לאחר המבצע מצד אחד, ומניעת התעצמות וכניסת חומרים שונים שעלולים לשמש גם לייצור רקטות או חומרי בנייה לשיקום המנהרות והאתרים הצבאיים של חמאס ברצועה מאידך.

השיחות בשבועות הקרובים בישראל צפויות לעסוק גם בסוגיית המשך הכנסת הכסף הקטארי באופן שהתרחש בשנים האחרונות, לאחר שהרשות הפלסטינית ואבו מאזן קיצצו בתקציבים לרצועה. במערכת הביטחון נשמעים יותר ויותר קולות שסבורים כי צריך לחזק את הרשות הפלסטינית ולא לאפשר את הציר העוקף, שבו הכסף הקטארי ממשיך להיכנס לעזה. בצורה שבה זה מתנהל היום, בהסתכלות רחבה, בישראל סבורים כי כחלק מהשפעות המבצע צפוי מעמדו של חמאס בגדה להתחזק, ולכן בישראל צריכים להימנע מצעדים שיחלישו עוד יותר את הרשות ואת אבו מאזן העומד בראשה.

כך או כך, בכל נושא הסדרה שיעמוד על הפרק, כמו גם שיקום הרצועה, עולה גם סוגיית השבויים והנעדרים. העמדה המובילה במערכת הביטחון היא שהסדרה ארוכת שנים מול חמאס תיתכן רק בהשבת גופותיהם של חללי צה"ל אורון שאול והדר גולדין לקבורה בישראל ושחרור השבויים אברה מנגיסטו והישאם א־סייד.