במהלך המבצע הצבאי האחרון, ראינו את חכמי הדור שיושבים ב”יציע”, בקרב אנשי התקשורת והפוליטיקה, עוטים את חליפותיהם ואת הבעות פניהם מלאות החשיבות ומשמיעים דברי ביקורת. תחילה ביקורת על מערכת הביטחון, אך לאחר שהתברר כי המבצע הצליח ולא ניתן לקעקע את העובדה הזו, הם דיברו על “תמונת הניצחון” של חמאס. גם הטיעון החלול הזה חלף, ואז הופיע הטיעון המכריע, והוא שיצאנו למלחמה ללא אסטרטגיה ואם לא יהיו מגעים להסדר מדיני, אזי מדינת ישראל כשלה.
ראשית, אני מציע לאותם אנשים להיות צנועים יותר לנוכח העושים במלאכה. רבים מהם הינם מומחים מתוקף דיבורים ולא מתוקף עשייה. לגבי חלקם שכן עסקו במלאכה, מוטב שיזכרו שכאשר הם היו בתפקיד הדברים לא התנהלו היטב, אחרת לא היינו היום לאחר סבב נוסף. המבצע הצבאי האחרון בעזה היה טוב יותר מאלו שבעבר. תקיפת ה”מטרו” הייתה משמעותית והיוותה מסר מרתיע לטווח ארוך. החיסולים הממוקדים של בכירים במערך הלוחם של חמאס היו בעלי חשיבות והשלימו את המסר של תקיפת המנהרות. גם ההישגים התשתיתיים האחרים היו משמעותיים יותר מבעבר. כך שלי אין ספק שהמבצע הצבאי היה מוצלח, וכך גם הגיבוי המדיני למבצע. באשר ל”תמונת ניצחון”, היא חשובה למורל ביום סיום המלחמה, אך אין לה ערך אסטרטגי.
בעניין הנושא המדיני, לצערי המצב המדיני הבסיסי בעזה הוא משחק סכום אפס: או שכובשים את רצועת עזה ונשארים בה עד שישתנה משהו במשך הזמן, או ששומרים את חמאס חלש ומאריכים ככל שניתן את פסקי הזמן בין ה”מלחמות”. פעילות מדינית יכולה להיעשות בפריפריה של הבעיה ולא בליבת הבעיה. מדוע? כי חמאס לא ממש מדבר עם אף אחד, לא מתרשם מאף אחד והוא מוכן להקריב באורח מוחלט את איכות החיים ואת החיים עצמם של תושבי עזה.
כלומר פרט למנוף הכוח, אין מנופים שיכולים להכניע את חמאס. פעילות מדינית אפשרית במעטפת של הבעיה: אפשר לקיים שיחות להצדקת המתקפה שלנו ולא יותר, למשל לשוחח עם האמריקאים, שישוחחו עם האירופאים; או לשוחח עם המצרים ועם אבו מאזן, לשוחח עם האמירויות ועם כל מיני גופים ש”מקיפים את הבעיה”. דיאלוג ישיר בינינו לבין חמאס אינו אפשרי, כי לשיטתו זכות הקיום שלו היא במניעת קיום לישראל.
אי לכך, הפתרון לבעיית עזה הוא הזמן. עלינו למנוע ככל שניתן מתקפות מעזה ואם דרוש להכות צבאית, עד שבעזה יתפתח שינוי פנימי.
לגבי פיתוח הרצועה, חשוב להיזהר מאוד, כי הזרמת כספים לתוכה תביא לזליגת משאבים משמעותיים לבניית תשתית טרור חדשה. כדי שזה לא יקרה דרוש פיקוח הדוק שאינו בנמצא.
הכותב הוא חבר “מבטחי – פורום מפקדים לאומי"