נוכחותו של נשיא המדינה ראובן ריבלין הורגשה בשנתיים האחרונות באופן ברור בזירה הפוליטית־מפלגתית בישראל. אחרי כל אחת מארבע מערכות הבחירות לכנסת שהתקיימו בתקופה הזאת, הנשיא, מתוקף סמכותו, מינה מועמדים להרכבת הקואליציה, האריך את תוקף המנדט שלהם, הסביר את מניעיו וחשף את תסכוליו מהכישלון המתמשך של הליכי כינון ממשלה חדשה. אולי בעל כורחו, הפך הנשיא ריבלין לאחת הדמויות המרכזיות במגרש הפוליטי בישראל.

אלא שנדמה שבמהלך ההתרחשויות נשכחה זווית חשובה של כהונת נשיא מדינת ישראל. נשיא ישראל הנבחר הוא גם הנשיא של העם היהודי. נשיאי ישראל בעבר זכורים כדמויות מכובדות ביותר, כאישים נערצים בקרב יהודים בתפוצות. גם ריבלין יהיה זכור ככזה. כותב שורות אלה היה נוכח באירועים לכבודו שהתקיימו בקהילה בארצות הברית בעת ביקוריו.

המעמד של נשיא ישראל כנשיא העם היהודי הוא כיום צורך דחוף, שאי אפשר להגזים בחשיבותו. היחסים בין ישראל לקהילה היהודית הגדולה בארצות הברית הידרדרו בשנים האחרונות לקרע וניתוק, שלמעשה יצרו שני עמים – אחד בישראל ואחד בארצות הברית. באחרונה התקיימו בישראל כנסים שבהם נידון המשבר בין ישראל לקהילה בארצות הברית. אבל הנאומים והמסקנות לא שינו במאומה את המצב בשטח, את המציאות של חוסר האמון והניכור שרוב הקהילה בארצות הברית חשה כלפי ישראל.

מי שיכול להביא את השינוי ולהתחיל לאחות את הקרע הוא המועמד לנשיאות יצחק (בוז’י) הרצוג. אם ייבחר, הרצוג יהיה האיש הנכון במקום הנכון. יש לי הערכה רבה למרים פרץ, המתמודדת על הנשיאות גם היא. אבל כהונת נשיא ישראל בעיתוי כזה נראית תפורה למידותיו של הרצוג, המכהן כיום כיו”ר הסוכנות היהודית.

אף כי שימש בעבר כחבר כנסת וכשר מטעם מפלגת העבודה ואף כיהן כיו”ר המפלגה, כיום שמו איננו קשור למפלגה ספציפית, והוא חף מכל מעורבות בזירה המפלגתית. בתפקיד שהוא ממלא בשנים האחרונות, הרצוג התחבב על יהודים בכירים, נציגי התפוצות, שרואים בו דמות ידידותית, מפייסת ומקרבת.

בקהילה הגדולה בארצות הברית הרצוג מוערך גם, בין היתר, בשל היותו בנו של חיים הרצוג, שכיהן כשגריר ישראל באו”ם וכנשיאה השישי של מדינת ישראל. במגזר האורתודוקסי בקהילה, הרצוג יזכה לאהדה כנכדו של הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, שכיהן כרב הראשי האשכנזי הראשון של ישראל. הרצוג מייצג את ישראל היפה. וזו בדיוק המעלה הדרושה כיום לנשיא העם היהודי.