כמו בכל טיפול רפואי, גם בתחום בריאות הנפש ישנה חשיבות מהותית למענה הראשוני הניתן למטופל, בייחוד בעת שמדובר באירועי חירום כמו אסונות או מלחמה. עד לאחרונה, נדרשו מדינת ישראל, והעולם בכלל, להתמודד עם מגה־אירוע בקנה מידה עולמי שהעלה לסדר היום נושא שנזנח בחצר האחורית של מערכת הבריאות - בריאות הנפש. ההתמודדות עם נגיף קורונה, הסגרים והחרדות הבריאותיות והכלכליות היומיומיות חידדו את הצורך האקוטי בהצבת מערך בריאות הנפש בראש סדר העדיפויות.
להתמודדות עם המגיפה נוסף האסון במירון שהתרחש בל"ג בעומר, קריסת הטריבונה בבית הכנסת בגבעת זאב בחג השבועות, וכמובן המבצע הצבאי "שומר החומות", שבמהלכו נורו לישראל אלפי רקטות. במסגרת האירועים הללו עמדו לרשות הציבור מוקדים של העמותות העוסקות בתחום בריאות הנפש וסיפקו מענה למאות אנשים שחוו טראומה. המענה הראשוני בנושא בריאות הנפש הכרחי וחיוני עבור כלל שכבות וגילי האוכלוסייה. נתוני עמותת ער"ן, למשל, מאירועי עבר הראו כי במהלך תקופות של מתח ביטחוני ומשברים חלה עלייה של עד 60% במספר הפניות לקו החם של העמותה.
בשגרה, מיליוני ישראלים בגילים שונים וממגזרים שונים נעזרים בשירותי בריאות הנפש בקהילה של קופות החולים, ובמוקדי סיוע של עמותות, כדי להתמודד עם סוגיות כגון משברי חיים, תחלואה נפשית כרונית, תאונות, שכול, חרדות ודיכאון. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בגל הראשון של הקורונה, בין החודשים מרץ־מאי 2020, אחד מכל חמישה בני 21 ומעלה דיווח כי מצבו הנפשי החמיר או החמיר מאוד במהלך המשבר, ואחד מכל ארבעה דיווח שמצבם הנפשי של ילדיו החמיר או החמיר מאוד.
השנה האחרונה הדגישה את החשיבות של שירותי בריאות הנפש עבור כלל האוכלוסייה בשגרה ובחירום. בשנת 2015 משרד הבריאות ביצע אומנם החלטה משמעותית וחיובית בדמות העברת האחריות על תחום בריאות הנפש בקהילה לידי קופות החולים. עם זאת, רצף האירועים רק לימד אותנו עד כמה תחום בריאות הנפש הינו תחום שדורש הסתכלות רוחבית, תקצוב ראוי, חיזוק ועיבוי. גם דוח מבקר המדינה האחרון גרס שהיערכות מיטבית לטיפול בנפגעי חרדה בשעת חירום נסמכת בראש ובראשונה על קיומה של אסטרטגיה לאומית לחיזוק החוסן החברתי והבריאותי.
ערב ההסלמה הביטחונית התקיימה שביתת רופאים במחאה על כוונת האוצר לבטל את 600 תקני הרופאים שנוספו בזמן ההתמודדות עם נגיף קורונה. כל צמצום בתקנים סופו להשפיע על המטופלים, ועל כן חובתנו להיאבק לא רק למניעת צמצומם, אלא להגדלתם הדחופה. הדבר נכון שבעתיים כאשר מדובר בבריאות הנפש, תחום שהפך כה קריטי בתקופתנו ואשר סובל שנים ממחסור חמור בתקנים ומשאבים.
זהו הזמן הראוי והנכון מצד נבחרי הציבור לדרוש את תיק הבריאות ולפעול לשיקום מערכת הבריאות, בדגש על תחום בריאות הנפש. תקצוב ראוי ותשומת לב של קובעי המדיניות נדרשים על מנת להרחיב את האחריות של המדינה על המענים בתחום בריאות הנפש, כמו גם הגדרת סטנדרט זמני המתנה לקבלת טיפול, ומתן תמיכה נאותה לשלל הגופים המספקים מסגרות תמיכה.
הכותב הוא חתן פרס ישראל על תרומה לחברה ולמדינה, נשיא האגודה לזכויות החולה, לשעבר מנכ"ל משרד הבריאות ומנכ"ל בית החולים שיבא
