בחודשים האחרונים נכנסה תעשיית השבבים העולמית, (המכונים גם "מוליכים למחצה"), לסחרור המתבטא במחסור עצום באספקתם, עיכובם וכמובן כפועל יוצא, עליית חדה במחירם.
שבבים ("ג'וקים" בשפת העם), אותם מוליכים למחצה, מהווים בסיס לאין ספור שימושים, לחלקם איננו מודעים אפילו. קל לחשוב על טלפונים סלולריים או שלל מכשירי האלקטרוניקה שמקיפים אותנו ביום יום, אך למעשה שבבים חכמים וחדישים הם הבסיס למספר רב של תעשיות, ביניהן מכוניות, עוד בטרם הפכו לאוטונומיות, מכונות ייצור ואפילו יישומים לענף החקלאות, בינה מלאכותית ועוד.
שנת הקורונה שיבשה את מערכי האספקה והייצור העולמיים במספר תחומים, העיקרי בהם הוא חוסר תיאום בביקוש, שלאחר מספר חודשים שנראו כמו "סוף העולם", ממדוכא למצב הפוך. השווקים והכלכלות מתמודדות עם ביקוש מתפרץ, בשל החזרה לשגרה בכלכלות המערביות העיקריות ובראשן ארה"ב ובחלק ממדינות מערב אירופה המתקדמות במבצעי החיסונים.
מצד ההיצע, חלה פגיעה רחבה בתהליכי ייצור. ישנן בעיות כוח אדם במפעלים, קשיים בשינוע חומרי גלם ברחבי העולם ועוד. כלל גורמים אלו רלוונטיים לשלל מוצרים אך הסיפור בשבבים הוא גדול יותר ובעל רקע גאו-פוליטי רב. במלחמת הסחר העולמית בין סין לארה"ב עלה החשש כי תישלל מהיצרנים הסינים גישה לרכישת שבבים מתוצרת ארה"ב לטובת המשך הייצור המקומי, והביאה אותם להקדים רכישותיהם בטרם ייכנסו ההגבלות לתוקפן. הסינים למעשה רכשו כמויות עצומות של שבבים מהמפעלים האמריקאים ורוקנו אותם ממלאים.
התוצאה, בשילוב כלל הגורמים היא עלייה דרסטית במשך האספקה של הזמנות מכ-12 שבועות בימים כתיקונם לכ-17 שבועות היום, וכן עליית מחירים שמשפיעה ותשפיע בחודשים הבאים על מחירי המוצרים הסופיים.
לכאורה מדובר בביקוש והיצע: נגדיל את פסי הייצור, נספק לביקוש את שצריך והמחירים יחזרו לשיווי המשקל... אך עלות הקמת מפעלי ייצור שבבים היא עצומה ומעטות החברות הפרטיות העולמיות שביכולתן להשקיע סכומים כאלו, וודאי אם הן מעריכות שהמצב הוא זמני. היבט נוסף הוא טכנולוגי: מהירות ההתקדמות של טכנולוגיית השבבים היא עצומה. ויחד עם זאת, יכולת התאמת המפעלים לטכנולוגיות החדשות אלו, מוגבלת. כלומר, החברות עלולות למצוא את עצמן עם יכולת פיתוח שבב שאינו מתאים לצרכי השוק המתפתחים.
לבעיה הזו אציע פתרון, שתומכי תיאוריות השוק החופשי לא בהכרח יאהבו: יש להכריז על מפעלי ייצור שבבים כתשתית לאומית ועולמית, בדומה לתשתיות אחרות כמו אספקת מים או הולכת חשמל, כבישים בריאות ועוד. אין מנוס מההבנה שללא עזרת המדינות שברשותן כלי פיקוח ורגולציה לצד היכולת להשקיע סכומי עתק (שאינה נמצאת ברשות רוב החברות בעולם אך נמצאת בידי חלק מהמדינות), לא תתאפשר בנייה של מפעלים, משימה שתעניק לממשלות שירימו את הכפפה את יכולת ויסות של אספקת השבבים, שהינה הכרחית להמשך התפקוד של תהליכי הייצור העולמיים, עם בונוס בדמות כוח פוליטי ומדיני.
השכיל לעשות זאת הנשיא ביידן כאשר הכריז לאחרונה על סיוע בסך של כ-40 מיליארד דולר לתעשיית השבבים ונראה כי טוב יעשו מדינות אחרות אם ילכו בעקבותיו.
הכותב הוא מנהל ההשקעות הראשי, קסם קרנות ETF
המידע המוצג מסופק ע”י קבוצת קסם (להלן: "קסם") מקבוצת אקסלנס השקעות בע”מ (להלן: "אקסלנס") כשירות לקוראים למטרות אינפורמציה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ השקעות או שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם ואין באמור משום הבטחת תשואה או רווח. אין לראות באמור הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות הערך ו/או הנכסים הפיננסים הקשורים למידע המוצג. אין לראות באמור מידע שלם וממצה של כל ההיבטים הכרוכים בנושא. לחברות מקבוצת אקסלנס וקסם יש עניין במידע המוצג. המידע האמור מבוסס על הנחות ועשוי להשתנות מעת לעת. במידע עשויים ליפול טעויות וכן לחול שינויי שוק. הנתונים נכונים למועד פרסומם.