המשרד להגנת הסביבה דיווח היום (שני) כי ישראל לא הצליחה לעמוד ביעדיה לשנת 2020 בנושא הפחתת פליטות גזי החממה ומחויבות ישראל לאמנת האקלים.

הדו"ח עוסק במעקב שנתי אחר ההישגים והפערים בדרך לעמידה ביעדים הלאומיים להפחתת גזי חממה במהלך השנים 2019 ו-2020 ועל התחזיות המעודכנות באשר להתקדמות הממשלה לקראת עמידה ביעדי האקלים של ישראל במהלך העשור הנוכחי.

המשרד להגנת הסביבה מודה בדו"ח כי שיעור יצור החשמל מאנרגיות מתחדשות הגיע ל-6% בלבד, נמוך בהרבה בהשוואה ל-10% כפי שקובעת החלטת ממשלה 4450 משנת 2009 ונמוך משמעותית, בצורה מגוחכת ומדאיגה ממש, מיעדי ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות שמדינות מתקדמות בעולם, בעיקר באיחוד האירופי, כבר הצליחו לממש מזמן של בין 30% ל-50% בממוצע.

גם שיעור ההתייעלות האנרגטית בצריכת החשמל בשנת 2020 נאמד בכ-4% במקום 20%, כפי שקובעת החלטת ממשלה 4095 משנת 2017. זאת ועוד, משנת 2015 ועד ל 2019 נרשם גידול של 19% בנסועה הפרטית.

על בסיס התחזיות המעודכנות הממשלה צפויה להגיע להפחתה של 15% בלבד בנסועה הפרטית בשנת 2030 במקום יעד של 20% וזאת, נזכיר, כשמרבית כלי הרכב בישראל הם עדיין מונעי בנזין.

בדו"ח גם כמה נקודות אור - בשנת 2020 הצליחה ישראל להגיע לרמת פליטות גזי החממה לנפש של כ-8.5 טונות, ובכך עמדה ואף עברה את היעד הלאומי לשנת 2025 שעליו התחייבה ישראל במסגרת הסכמי פריז.

בשנת 2019 הושגה הפחתת פליטות גזי חממה בהיקף של כ-10 מיליון טונות ממכלול של פעולות אשר יושמו בידי הממשלה. פעולות אלו גם תרמו להפחתת פליטות של מזהמי אוויר מקומיים.

כתוצאה מהפחתת הפליטות לאוויר המשק חסך בשנת 2019 כ-3.1 מיליארד שקל. הצעד בעל התרומה הגדולה ביותר להפחתת פליטות גזי חממה במהלך שנת 2019 (וכך גם עולה מההערכה לשנת 2020) היה העמקת הפחתת השימוש בפחם בתחנות הכוח. יצוין, כי השימוש בפחם צפוי להיפסק לחלוטין עד לשנת 2025.

המשרד להגנת הסביבה לבדו בחזית המאבק בממשלה
את המאבק ליישום הסכמי האקלים הבין-לאומיים המחייבים את ישראל להגיש אסטרטגיה לאומית למעבר לכלכלה דלת פחמן ולקבוע בהתאם יעדים לשנים 2030-2050, מנהל המשרד להגנת הסביבה בממשלה היוצאת כמעט לבדו מול משרדי האנרגיה, האוצר ורה"מ.

המשרד הגיש לממשלה נוסח הצעת מחליטים בנושא ומדגיש: "על הממשלה לאשר בהקדם את הצעת המחליטים אשר גיבש המשרד ולהצעיד את ישראל לשורת המדינות המפותחות המובילות את ההתמודדות הבין-לאומית עם משבר האקלים. כמו-כן, המשרד פרסם טיוטת חוק אקלים לישראל, בשיתוף אדם טבע ודין, והוא מתכנן לאשרה בכנסת בתקופה הקרובה".

בתוך כך, בחברה להגנת הטבע השיבו לטיוטת חוק האקלים המדובר וטוענים: "אנו מברכים על קידום חוק אקלים ראשון לישראל, מאורע ללא ספק משמעותי ומחויב המציאות. עם זאת, בהחלט ישנן דרכים לשפר משמעותית את יכולתה של ישראל להתמודד עם המשבר שלפניה, בעזרת תיקונים ושיפורים לחוק".

החברה הוסיפה כי "יש לקבוע בחינת יעדים בכל חמש שנים, ובשנים הראשונות אף יעד מחייב לכל שנה, על מנת להבהיר שנדרשת הפחתה הדרגתית קבועה בשימוש בדלקים פוסיליים. יעדי הביניים המפורטים בתכנית הלאומית אינם מספקים".

"בשלב זה, משרד האנרגיה לא רק שאינו מתכנן להפחית, אלא הוא מתכנן להגביר משמעותית את החיפוש והפקת הגז והנפט בחופי ישראל, בטענה שמדובר על צרכי ייצוא בלבד שאינו נכלל בפליטות העצמיות של ישראל. התייחסות של ישראל כאילו גז הוא דלק כמעט סביבתי היא שגויה בתכלית. נכון, הוא פחות מזהם מבחינת זיהום אויר, אך מבחינה אקלימית הוא מזיק לא פחות, ויתכן שאף יותר, מפחמן דו חמצני", הבהירה.

השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, מסרה: "אני קוראת לשותפים שלנו בממשלה להפנים היטב את הנתונים בדו"ח ולהבין כי עלינו לפעול במהירות. הדו"ח מדגיש את הצורך המיידי באימוץ הצעת החלטת הממשלה אשר גיבשנו וכן את הצורך לקדם במהירות את חוק האקלים אשר מעגן את היעדים, האסטרטגיה והמנגנונים הנדרשים להתמודדות עם משבר האקלים".