את המחיר על כך שאין בישראל מדיניות ציבורית לטווח ארוך, אלא קרעים של פעילויות ציבוריות למטרות קצרות טווח, משלמים הציבור הישראלי כולו וכן המשפט הישראלי. התרגלנו למצב שבו כל הצדדים הפוליטיים משתמשים לקידום מטרותיהם בתיקוני חוק חפוזים, לרבות חוקי יסוד, ללא ראייה רחבה וממלכתית.
13 חוקי היסוד, הראשון שבהם מ־1958 (חוק יסוד "הכנסת"), נועדו על פי החלטת הכנסת מ־1950 להיות פרקים בחוקה כתובה עתידית, אם וכאשר תיחקק. זאת לאחר שחברי הכנסת הראשונה כשלו במשימת כינון חוקה. פסיקת בג״ץ האחרונה, שלפיה אין מבחינה עקרונית חוקתיות בעקיפת חוק יסוד "משק המדינה" על ידי תוספות תקציביות בסך של מיליארדי שקלים, ללא אישור תקציב מדינה, ובאמצעות תיקון לסעיף 36א לחוק יסוד "הכנסת" - הייתה אזהרה שיפוטית ברורה של בג"ץ לממשלה ולכנסת. בג״ץ אומנם לא נוטה להתערב בנושאים של תקציב המדינה, אך לא ייאות עוד להבליג שיפוטית נוכח שימוש מפלגתי אינטרסנטי בחוקי יסוד למטרות של קידום יעדים מפלגתיים ותקציביים ייחודיים. זו ההלכה החשובה שנקבעה, וטוב שכך. הרי חוקי היסוד בהגדרתם הם חלקים בחוקה כתובה ולא חקיקה רגילה, שגם אותה יש להימנע מלתקן לצרכים מפלגתיים צרים.
באותה המידה יש להימנע מתיקונים חפוזים לחוקי יסוד בשיטת הממשל. כך למשל, תיקון חוק יסוד "הממשלה" כדי למנוע מנאשם בפלילים להרכיב ממשלה מהווה רפורמה חשובה, אך חקיקה פרסונלית, גם אם לא תיפסל על ידי בג״ץ, תאותת לטווח הארוך כי חוקי יסוד אינם אלא אמצעי לקידום מטרות פוליטיות קצרות טווח. ראוי היה כי ראש הממשלה בנימין נתניהו ייצא לנבצרות מיידית מאשר לערוך תיקון בחוק היסוד. בג"ץ אומנם דחה את העתירה להוצאת נתניהו לנבצרות, אך באותה הנשימה קבע כי מבחינה עקרונית חוק יסוד "הממשלה" אינו מונע אכיפה כזו, אם בעתיד יבשילו נסיבות שלפיהן נתניהו יתקשה לכהן כראש ממשלה נוכח המשפט המתנהל נגדו.
הדברים תקפים גם לגבי הצעת החוק להביא להגבלת משך כהונת ראש ממשלה לשתי כהונות ועד שמונה שנות כהונה לכל היותר. תיקון חוקתי כזה חריג במשטרים פרלמנטריים ומקובל מאוד במשטרים נשיאותיים. עם זאת, בצד היותו תיקון חפוז לחוק יסוד, הוא הכרחי ומוצדק במדינה כמו ישראל, שבה אין חוקה ליברלית כתובה ואין בה זכויות אזרח משוריינות.
לכל המקרים שמניתי יש מכנה משותף מדאיג: הפיכת חוקי יסוד לעלה תאנה בלבד לקידום מטרות מפלגתיות צרות. חוקה כתובה עם חירויות וזכויות לכל אדם ולכל אזרח לא תהיה כנראה בעתיד הנראה לעין, אבל הרס חוקי היסוד, שמיועדים להיות פרקים בחוקה, הוא התאבדות משטרית ממש. לכך כיוון בית המשפט העליון כאשר הוציא אזהרה שיפוטית נגד עקיפת חוק יסוד "משק המדינה" על ידי תיקון נמהר וללא ראייה לטווח ארוך של חוק יסוד "הכנסת".
נבחרי ציבור, כבדו את חוקי היסוד. בסופו של דבר הם מגוננים עליכם כמו על כל אזרח. רפורמה בשיטת הממשל דרושה, אבל תוך כדי בחינה מעמיקה של כל ההשלכות על המשטר והמשפט, ולא בחופזה ולמטרות מפלגתיות קצרות טווח.
הכותב הוא לשעבר דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. מומחה למשפט, ממשל וחברה ונשיא האגודה הישראלית למדעי המדינה