אירוע חשיפת אות המערכה ברצועת הביטחון בדרום לבנון, נפתח הערב (שני), בנאום הרמטכ"ל, רב אלוף אביב כוכבי, זאת לאחר שמוקדם יותר היום התקיים יום עיון מיוחד לסקירת אירועי הלחימה לאורך 18 השנים בהן שהו כוחות צה"ל בלבנון

אות המערכה יוענק לרמטכ"ל כוכבי על ידי שר הביטחון בני גנץ והרמטכ"ל בעת הנסיגה מלבנון, שאול מופז. לאחר מכן, יעניק רב אלוף כוכבי את האות למשפחותיהם של תת אלוף ארז גרשטיין ז"ל, הקצין הבכיר ביותר שנפל בלבנון ולמשפחתו של סמל צחי איטח ז"ל, שהיה לחייל האחרון שנפל בלבנון.

האות שיוענק ללוחמים ברצועת הביטחון בלבנון (צילום: דובר צה''ל)
האות שיוענק ללוחמים ברצועת הביטחון בלבנון (צילום: דובר צה''ל)

"חיילי תקופת אזור הביטחון המשיכו את חייהם. הם למדו ועבדו, הקימו משפחות והתפתחו, ורובם המכריע סיים את השירות הפעיל, אבל הזיכרון והמחשבות לא השתחררו ונותרו על מדים". אמר הרמטכ"ל בפתח נאומו והוסיף: "בשעת לילה, בגינת ביתם הם יכלו להיזכר במארב - משך של 72 שעות, ויכלו להיזכר בתנועת התגנבות חרישית באמצע הבחינה או בדיון בעבודה. חייל על אם הדרך הזכיר להם את הדרך חזרה, ומשאית צבאית חולפת הזכירה להם את השיירה". 

בהמשך דבריו, אמר הרמטכ"ל כי חשיפת אות המערכה היא בגדר סגירת מעגל עבור אלפי החיילים ששירתו ברצועת הביטחון מימי מלחמת לבנון ועד לנסיגה בשנת 2000. "עשרות אלפי החיילים והמפקדים ששירתו באזור הביטחון שירתו מתוך הזדהות, מסירות, מקצועיות ואומץ, ועבורם הענקת האות היא בבחינת סגירת מעגל. הם לא ביקשו דבר ולא שירתו עבור סמל, אבל מעגל לבנון". 

עוד הוסיף רב אלוף כוכבי: "המשימה באותם ימים הייתה ברורה להם, כזו שעבורה ביום ההשבעה קראו 'אני נשבע'. להם, ואני ביניהם, היה עניין למנוע ירי רקטי, למנוע חדירות ולהגן על יישובי הצפון. המשימה הייתה ברורה, אך לבנון הייתה ארץ של ניגודים: יופי פסטורלי שבין קפליו מטענים וחוליות אויב". 

הרמטכ"ל ציין כי התקופה בה ישבו כוחות צה"ל בדרום לבנון תרמה לעיצוב הזירה הצפונית של ישראל, ובמידת מה גם השפיעו המזרח התיכון. "מלחמת לבנון הראשונה ותקופת השהייה באזור הביטחון עיצבו את הזירה הצפונית, ובמידה רבה הקרינו והשפיעו על המזרח התיכון כולו. אבל שנים ארוכות של פעילות מבצעית גם עיצבו דורות של חיילים ומפקדים, עיצבו יחידות, נורמות ושיטות פעולה", אמר. 

עוד ציין כי "לדור המפקדים שגם אני וחברי המטה הכללי נמנים עליו, לבנון הייתה בית הספר למלחמה. היא הייתה חדה כמו סכין מושחזת, שמעת לעת פצעה אותנו, אבל ברוב הזמן על הלהב שלה התחדדנו. שם פיתחנו שיטות לחימה, התמודדנו עם שדה קרב משתנה, ופיתחנו שיטות פעולה נגד גרילה". 

לסיכום אמר הרמטכ"ל: "ארץ הלבנון גבתה מאיתנו מחיר כבד, בגוף, בנפש פצועה, ורבים שהלכו את הדרך עד סופה. משפחות יקרות, איבדתן את היקר מכל, והאובדן הותיר אתכן עם צער עמוק שלא נח ולא מניח, שנוכח ופועם כמו היה משנה לדופק, כמו אות קבוע בתוך הגוף, שמכביד ומכאיב. אני מחזק אתכן ומחבק אתכן, מוקיר ומעריך, ועושה זאת בשם דורות של חיילים ומפקדים ששירתו בלבנון ".