"כשפרצו באחרונה המהומות בין בני שני העמים כאן, קיבלתי את זה בצער גדול ובכאב רב", מספר המוזיקאי נביל עבוד-אשקר, מנהל עמותת "פוליפוני", בנצרת. "אבל עם כל החששות לגבי העתיד, זה דווקא חיזק אותי. ברמה האישית, אם עד כה הרגשתי מחויבות לעניין, אני רואה בו שליחות".
אצל עבוד-אשקר המעשים באים בד בבד עם המילים. עמותת "פוליפוני" (קרי רב-קוליות) מגיעה לראשונה למשכן לאמנויות הבמה בתל-אביב, לקונצרט מיוחד של האופרה הישראלית עם תזמורת הגליל הקאמרית, היהודית-ערבית, מייסודה של העמותה, שבה יחלוק מנצח האופרה, דוד זבה, את דוכן המנצחים עם המנצח הערבי ינעל חורי.
הקונצרט התארגן תוך שבועיים. "הבנו שצריך לעשות משהו ולהשמיע קול אחר", אומר עבוד-אשקר. "ראיתי בכך גם הזדמנות לחשוף את המוזיקה הערבית לכלל הציבור בישראל. זהו צעד בדרך למימוש חלום שלי ולפיו לתרבות הערבית בארץ יהיה יותר מקום ויותר נראות בתוך התרבות הישראלית".
את הקונצרט תפתח נגינת הנגנים הצעירים של העמותה - המשתפים פעולה עם קונסרבטוריון "שטריקר", בתל-אביב - ביצירתו המוזמנת של המלחין הנצרתי ניזאר אלכאטר, שגם ינצח עליה. בהמשך תבצע תזמורת הגליל הקאמרית פרק מיצירה של מוצרט, שהסולן שלה, מרון חורי, כיום חלילן המטרופוליטן בניו-יורק, הגיע בהתראה מהיום להיום. אחריו ינגן הכנר יאמן סעדי, שהגיע מברלין. "קראנו לחבר'ה ואמרנו להם 'בואו, יש משימה חשובה!", מעיד עבוד-אשקר. אחריהם ישמיעו סולני האופרה ישראלית - טל ברגמן, ורוניקה ברוק, שקד סטרול ועודד רייך - קטעי אופרות.
כשאשקר נשאל מה הוא יעשה באירוע, הוא צוחק. "ככנר, רציתי מאוד לנגן במעמד החשוב הזה, אבל אהיה עסוק מאוד בארגון הערב", יש לו אליבי.
עבוד-אשקר, 42, הוא אחיו של הפסנתרן הנצרתי בעל הקריירה הבינלאומית, סלים עבוד-אשקר. "הגענו לאן שהגענו בעקבות השיגעון למוסיקה של אבא שלנו, דעיבס, שכאשר הוא למד בטכניון להיות מהנדס אלקטרוניקה, היו שם רק עשרה סטודנטים ערבים", נביל מגלגל את סיפורם. "שם הוא נחשף למוזיקה קלאסית. כך גדלנו בבית על באך, בטהובן, מוצרט, צ'ייקובסקי וכאלה. כיום, כגמלאי הוא פועל למען נגנים ערבים צעירים בתחום הקלאסי".
עבוד-אשקר, הכנר כאמור, למד באוניברסיטת תל-אביב לתואר משולב במוזיקה ובפיזיקה. "באיזשהו שלב הבנתי שאוכל לתרום לחברה שלי יותר במוזיקה מאשר בפיזיקה", הוא מעיר. "המשכתי בלימודים בגרמניה עד שב-2006 חזרתי לנצרת כדי להקים בה את הקונסרבטוריון הראשון למוזיקה קלאסית, בתמיכתו של דניאל ברנבוים, שבתזמורת שלו ניגנתי. תוך שש שנים מהקמת הקונסרבטוריון זכו שניים מהתלמידים שלו בתחרות על שם פאול בן-חיים והקמנו את 'פוליפוני".
הוא הגיע עם דבר העמותה למרחקים. באחד מאירועיה בניו-יורק הוא פגש את יוקו אונו, אלמנתו של ג'ון לנון, שהתרשמה מהמסר שהביא ומנגינת הצעירים שאיתו והעניקה לו פרס על אומץ באמנויות בטקס שנערך במוזיאון "מומה" לאמנות מודרנית. לאירוע הובא פסנתר, שהיה העתק מדויק לפסנתר של חיפושית העבר. איתו ביצעו שם נגני העמותה עיבוד מיוחד לחמישיית חליל ופסנתר לשירו של לנון "אימג'ן" (דמיין). "זה היה רגע מאוד מיוחד", מסכם עבוד-אשקר.
מסתבר, שלפעילותו הארגונית הנמרצת וחדורת האידיאלים של עבוד-אשקר יש מחיר. "אני כמעט לא מנגן בקונצרטים", הוא מצר. "מה לעשות, אי אפשר לעשות הכל".
בנוסף לאמור לעיל יש לעבוד-אשקר מכנה משותף עם אייזק שטרן ועם פלאסידו דומינגו. בדומה להם הוא הועטר לפני שלוש שנים בתואר דוקטור לשם כבוד מקולג' וושינגטון. "זה היה אחד האירועים המרגשים בחיי", הוא מספר. "התגובה הראשונה שלי הייתה שלא מגיע לי כזה דבר, למה אני? אולי בכל זאת עשיתי משהו לקירוב יהודים וערבים".
עבוד-אשקר כבר נערך להתרגשות הבאה. "נגני 'פוליפוני' הוזמנו לנגן ב-18 במרץ 2022 ב'קארנגי הול', בניו-יורק, מה שמבחינתי הוא יותר מהתגשמות של חלום", הוא מדווח. "הסולן יהיה ג'ושוע בל, לא פחות ולא יותר, כיום מגדולי הכנרים בעולם".