גנץ: "בלמנו את פיטורי היועמ"ש"; סער: "באתי לתקן את מערכת המשפט"

טקס חילופי השרים במשרד המשפטים התקיים היום (שני) במשרד המשפטים. שר המשפטים היוצא בני גנץ ושר המשפטים הנכנס גדעון סער נשאו דברים במהלך הטקס.

את הטקס פתח גנץ, שפנה לסער ואמר: "אני מעביר לך משרד חזק עם אנשים מצויינים שנכונים לשרת את האינטרס הציבורי ולממש זאת תוך שמירה על החוק. משרד שעוזר בהרבה נושאים אחרים, סיוע לעסקים, לנפגעות עבירה מינית ומתן חנינות. אני לא יודע אם אנחנו מסכימים על כל הדברים בתפיסת העולם המשפטית, איני נכנס כעת לאיך ייראה תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, אבל נעשה את זה מתוך ראייה שגם אם יפוצל תפקיד היועמ"ש הוא לא יחוסל".

בנוסף חשף גנץ, כי "אני וחבריי בלמנו ניסיון התנקשות בדמוקרטיה הישראלית- פיטורי היועץ, מינוי אנשים 'מטעם' בכדי להשפיע על תיקי ראש הממשלה, והשפלה והרחקה של עובדי ציבור מביצוע תפקידם והלבנת מעשי שחיתות ופגיעה בחופש הפרט".

עוד הוסיף השר היוצא, כי "אם תהיה חקיקה היא תהיה לטובת מערכת המשפט. אני מאמין שנדע להצליח לשמור על מערכת מתפקדת מחוסנת ומחוברת לעבודת הממשלה ואני חושב שהציבור הזה והאיזון הזה  חשוב".

"בחצי השנה האחרונה קידמנו למעלה מ-60 תזכירי חוק וחקיקות משנה, מינינו צוותי עבודה בנושאים שונים, נרתמנו למאבק בקורונה ובפרעות האחרונות. נאבקתי והצלחתי לדאוג שבמשרד יכהן שר משפטים קבוע, אפילו זה לא היה מובן מאליו. בעיקר ניצחנו במערכה האחרונה על שמירת שלטון החוק במדינת ישראל", הוסיף גנץ ולסיום הודה לנוכחים.

לאחר מכן נשא סער דברים: "בפתח דבריי אני מבקש להודות לידיד, סגן רה"מ ושר הביטחון בני גנץ. אני משוכנע שהעם בישראל מעריך את נכונותך לשלם מחירים אישיים למען מה שראית כטובת המדינה. אני מבקש להודות לך גם על תקופת כהונתך במשרד הזה ומאמין כי נדע לשתף פעולה למען ישראל, ביטחונה ועתידה כמדינה מתוקנת. אנו בוודאי רואים עין בעין את החובה לשמור על הרוח הממלכתית בישראל".

"לפני קצת יותר מ-27 שנים הגעתי לבנין הזה כמתמחה של פרקליטת מחוז ת"א (אזרחי) הגב' נעמי שטרן ז"ל", סיפר סער והוסיף: "אשה חזקה, חכמה, ניצולת שואה, לוחמת שנאבקה על כספי המדינה וזכויותיה במסירות גדולה מכפי שאדם מן הישוב נלחם על רכושו שלו ועל זכויותיו. נעמי האמינה במדינה וחייה היו קודש לשירות המדינה. אני יודע מי הם הנשים והגברים שעובדים במשרד הזה. בראש ובראשונה פטריוטים. היום הזה, כשאני עומד כאן כשר המשפטים- אני זוכר את נעמי".

"בבנין הזה גם זכיתי לעבוד, לפני שנות דור, מבוקר עד לילה, פשוטו כמשמעו כעוזר משפטי צעיר ליועץ המשפטי לממשלה ולאחר מכן לפרקליטת המדינה", אמר השר הנכנס. "אני מכיר היטב את עבודתכם ואת מסירותכם. הופעתי גם בשנים האלה בכל הערכאות- מבית המשפט לתביעות קטנות ועד לבית-המשפט העליון. אני עדיין זוכר את הפעם הראשונה שהופעת בבית-המשפט השלום בחיפה, ב-1 בספטמבר 1994. על כן, כשאני מגיע לכאן היום כשר המשפטים אין בי גבהות לב. אני מעדיף את 'אנחנו' על 'אני'. והמשימה המשותפת שלנו, כולנו, ביחד- להחזיר לבנין הזה את ההוד וההדר שמגיעים לו".

סער המשיך: "נשאלתי הבוקר, איזה שר משפטים תהיה? תשובתי הפשוטה היא: שר משפטים שרואה את האזרח. שחושב על האזרח. ושרוצה שהמערכת החשובה הזאת תתן שירות מיטבי לאזרחי ישראל. בראש ובראשונה זו מערכת שאמורה לתת שירות משפטי לאזרח המדינה. עלינו לשאוף שהוא יהיה יעל יותר. נגיש יותר. אין זו מערכת המשרתת רק ערכים מופשטים, אלא אנשים בשר ודם. התארכות הליכים, אזרחים או פליליים, היא בעיני חתירה תחת עשיית- הצדק. כמעט תמיד תוצאה מאוחרת אינה יכולה להיות צודקת. קיצור-הליכים חייב להיות יעד מערכתי כולל. יעד זה קשור בטבורו לפחות ככל שמדובר במשפט הפלילי - בשמירה על עקרון נוסף: המשפט אינו צריך לעסוק בזוטי דברים".

עוד אמר סער, כי "מטרת המשפט הפלילי היא התמודדות של המדינה עם סטיה משמעותית מהנורמה החברתית. סטיה קלה, קו"ח ספק-סטיה ממנה, אינה מצדיקה את השימוש המנגנון הכבד והחמור של המשפט הפלילי: חקירה. אישום. הרשאה. הכתמה. החוק אינו עוסק בזוטות. את העיקרון הזה המגולם במשפט הלטיני זכיתי ללמוד באוניברסיטה מפיו של פרופ ש"ז פלר ז"ל. האם באמת עקרון זה, המעוגן בחוק, מיושם הלכה למעשה? מורי ורבותי, לצערי הרב - התשובה לכך בשלילה".

הוא ציין כי "מדינת ישראל מרבה מדי בהגשת כתבי אישום נגד אזרחיה. היום על מערכת המשפט שלנו לעבור תמורה דה-פלילזציה בעברות הקלות ולהמיר עברות פליליות רבות בעברות מינימליות של ברירת- קנס. מהלך כזה יאפשר גם הפחתת העומס של בתי המצווה ויאפשר להם לעסוק באופן יעיל ומהיר יותר בעברות הקשות ובפשעים החמורים. להעניש בחומרה ולייצר גם הרתעה. יש עוד צעדים שניתן לעשות כדי להשיג יעד זה. אבל, בראש ובראשונה נדרשת הפנמה של כל מערכות אכיפת-החוק. אין להפוך את האזרח לעבריין פלילי בגין דברים של מה בכך. אדם שמבקש לפתוח עסק ומתרוצץ בין אינספור רשויות לצורך רישיון אינו עבריין אלא אדם שרוצה לפרנס את משפחתו".

עוד הוסיף, כי "הדיון הציבורי בענייני מערכת המשפט מתקיים בשנים האחרונות בין שני קטבים קיצוניים. אלה העושים דה-לגיטימציה למערכת הזו, מטילים דופי בטוהר מניעיה משמיצים את אנשיה, משתמשים בתאוריות קונספירציה חדשות לבקרים ומבקשים למעשה לקעקע את יסודותיה ולבטל את עצמאותה. להלן אנשי ה-D9. בקוטב השני, האורתודוכסי אלה שהודפים כל ביקורת ומתנגדים לכל שינוי. שמסתכלים על מציאות החיים כהתמודדות בין בני חושך לבין בני אור. אנשים אלה מעולם לא מצאו דבר מהותי הנראה להם טעון-תיקון ואם מצאו לעולם אין זה הזמן. להלן נטורי קרתא של מערכות המשפט".

"האמת היא שיש מה לתקן במערכת המשפט שהיא בין המערכות שלא חל בהם שינוי משמעותי שנים רבות", אמר סער והוסיף: "ואני באתי כדי לתקן. לתקן כן, להרוס לא. אין דמוקרטיה בלי מערכות משפט עצמאיות. אבל עצמאות אינה פותרת מביקורת מפיקוח או משינוי. המשפט פועל בתוך מרקם חברתי חי ונושם, דינאמי".

"אחיי ואחיותיי, המערכת זקוקה היום לשינויים אחראיים הנעשים מתוף גישה ממלכתית. מי שיפעל לסכל שינויים אבולוציוניים כאלה יביא לדעתי בוודאות גבוהה מאוד לשינויים רבולוציוניים שעלולים לרסק את מערכת המשפט שלנו. 

בכל תפקיד שביצעתי חתרתי לשנות ולתקן את הטעון-תיקון. גם לכאן לא הגעתי כדי לכהן בתפקיד כדי אלא כדי לעשותו. בכוונתי לקדם שינויים חיוניים למען אזרחי המדינה ושיפור מערכת המשפט. אני אתווה את המדיניות, אלמד, אתייעץ ואשתף. אשתדל לגבש הסכמה רחבה ככל שניתן לתיקונים הנדרשים. אבל בסוף היום אבצע את אותם השינויים, לא אוכל לעשות זאת לבד, אצטרך לעזרתכם.

בשיח על זכויות האדם אצלנו מקום שולי בלבד, אם בכלל שמור לזכויותיו של האזרח העומד כחשוב, כעצור או כנאשם מול מערכות המדינה רבות העוצמה. אני תמיד ראיתי כזכויות האזרח החשובות ביותר את אלה של האדם הנמצא במצבי מצוקה וחולשה קיצוניים.

היה לי מורה ענק, ממנו למדנו אהבת המולדת מהי, וכבוד האדם מהו. מנחם בגין עליו השלום: "ילמדו נא אזרחי ישראל מכל המחנות את הכללים הפשוטים במשפט צדק במדינה חופשית: חשוד- עוד איננו נאשם. נאשם- עוד איננו אשם. ואף נידון- עוד איננו מורשע באורח סופי, כל עוד ענייניו לא הובהר בכל שלבי הדיון המשפטי. ואם המשטרה טוענת כי אסיר הנמצא בידיה "הודה" הרי גם ההודאה אינה הוכחה, כי עצמה זקוקה להוכחה בפני בתי המשפט" (עיתון "חירות", 22.3.57).

החוק הראשון שחוקקתי כחבר כנסת לפני 18 שנים עסק בהסדרת עילות לכבילת עצור בפומבי. ראיתי בכך ענין מובהק של כבוד האדם. לצערי, איני יכול לומר שחוק זה מיושם כפי שראוי היה. לימים, חוקקתי את חוק "ההגנה מן הצדק". כשר המשפטים בכוונתי לפעול לשינויים משמעותיים שיחזקו את זכויותיו של האזרח בחקירה ובמשפט.

אירועי החודש שעבר העמיקו את שהיה ידוע זה מכבר בישראל יש שטחים נרחבים שבהם החוק אינו שולט. בנגב, בגליל, בלוד, בדרום תל אביב מדינה מתוקנת אינה יכולה להשלים עם קיומן של שטחים אקס-טריטוריאליים. בה אין היא מושלת ואין חוק וסדר.  זוהי אינה רק בעיה של המשרד לבטחון פנים זהו עניין לאומי. זהו עניין מובהק של שלטון החוק. ועל כן, אנו חייבים פה, חייבים לתת על כך את הדעות ולגבש את הכלים הנדרשים להתמודדות ולשינוי המציאות הזאת".

לסיום אמר, "בכוונתי להקים כוח משימה ייעודי בנושא מדינה מתוקנת נבחנת ביכולתה לאכוף חוק וסדר בכל חלקיה. אי מיגור סרטן הפשיעה, האלימות והפרוטקשן בחלק אחד של המדינה יביא לשליחות גרורותיו לחלקיה האחרים".