ראש ממשלה וראש אופוזיציה אינם, מטבע הדברים, זוג אוהבים, וזה טבעי. אבל היו בעבר זוגות כאלה ששמרו במהלך כהונתם על כבוד והערכה הדדיים מסוימים. היום האיבה, שלא לומר השנאה, שולטת בין השניים. נתניהו מתקשה כנראה לעכל את העובדה שבנט, פקיד צעיר שהוא גידל בלשכתו בעבר הרחוק, נעשה המתמודד מולו על ראשות הממשלה, ואף מצליח לנצחו; בנט אינו אוהב את הזלזול המופגן של נתניהו בו.

בנט הובא למפלגת הבית היהודי בתמיכתו הבולטת של אורי אורבך ז”ל, שהיה חבר כנסת ושר מטעם המפלגה. אני זוכר פגישה מקרית עם אורבך במסדרון באוניברסיטת בר־אילן, שם לימדתי אז, שבה סיפר לי בהתלהבות על צירוף אחד, נפתלי בנט, קצין מסיירת מטכ”ל, למפלגה והבטיח לי שהבחור יגיע רחוק. ואכן, עד מהרה הודיע בנט על התמודדות על ראשות הבית היהודי, שבה ניצח בנובמבר 2012 את המנהיג זבולון אורלב. משם יצא לדרך שהוליכה אותו השבוע ללשכת ראש הממשלה – דרך שהייתה חסומה במשך כל השנים בפני מנהיגי המפד”ל לדורותיהם, חשובים ונכבדים ככל שיהיו.

ראש הממשלה הקודם בנימין נתניהו מתקשה מאוד להשלים עם העובדה המבזה בעיניו, שפקיד צעיר וטירון בלשכתו בעבר הוא זה שעתה שילח אותו - הוותיק והמנוסה וגם המוערך לטעמו ברחבי העולם – הביתה, כלומר לספסלי האופוזיציה בכנסת. הוא מאמין גם שזה אסון נורא לישראל. פגישת החפיפה שלו עם יורשו ארכה 30 דקות בלבד, מפגן של זלזול ושיא שלילי של כל הזמנים. בצדק הוכתר האירוע בעיתון זה “חצי פגישה”.

נתניהו גם נמנע מצירוף התואר “ראש הממשלה” לשמו של בנט כשהוא מדבר עליו, מכנה את ממשלתו “ממשלת השמאל המסוכנת הזאת, ממשלת ההונאה”, ואף מבטיח להפילה במהרה, ובכך “נושיע את מדינת ישראל ואת עם ישראל”. את מדינת ישראל מילא, אבל את עם ישראל? כן, על פי נתניהו, עם ישראל היושב כידוע מדוכא ונרדף ברחבי תבל, ממתין כנראה בלב שבור למושיע מארץ הקודש, קרי לנתניהו, ומתפלל שיחזור לכיסאו הרם ומשם יציל אותו במהרה מידי כל צר ורודף.

אין מנוס מהערכה שראש הממשלה הקודם והמפורסם למדי ברחבי תבל, בנימין נתניהו, איבד את עשתונותיו לנוכח סילוקו מכיסאו בידי הכנסת ובהובלת פקיד לשכתו לשעבר, ועתה גם יורשו־מדיחו נפתלי בנט. זהו, כך נראה, ביזיון פוגעני של ממש בעיניו, הרבה מעבר לחילופי שלטון מקובלים. הוא לא ינוח ולא ישקוט, ונראה שנכונו עוד לשני אלה, ביבי ובנט, עלילות והתכתשויות שלא יוסיפו כבוד לא לראש הממשלה המודח, עתה ראש האופוזיציה, לא ליורשו בממשלה ולא לבית המחוקקים שלנו.

האם זה ישתנה אם וכאשר שר החוץ יאיר לפיד יחליף את בנט כמוסכם? נמתין ונראה. אולי ניקלע בכלל לבחירות נוספות עד אז. בכל מקרה, ביבי שוכב דרוך וערני במארב, כפי שלמד וביצע פעמים רבות ביחידה המובחרת שבה שירת בצה”ל. ולסיום אומר: אני גאה ושמח על שבעירי הקטנה רעננה גר ראש הממשלה; אני שמח שבעתיים על שאיני גר לידו.