"גיליין מקסוול: הצל של אפשטיין", 29.6-27.6, הוט 8, הוט VOD

הבעיה של גיליין מקסוול מהבחינה הטלוויזיונית, מלבד כמובן המשפט המחכה לה בסתיו של השנה הזו, היא שפשוט אינה מעניינת כל כך. מי שאביה היה רוברט מקסוול הידוע לשמצה, שנמצא מת בים לאחר שמת בתאונה / נרצח והוטל לים מהיאכטה שלו / עד היום לא יודעים מה היה שם, ולאחר מותו הפכה למוציאה ומביאה, כך על פי האשמה, של קטינות לג'פרי אפשטיין, שהתאבד בתא המעצר, פשוט אינה מצדיקה סדרה של שלושה פרקים.

גיליין חייתה במחיצת גברים מעוררי מחלוקת, שמשכו תשומת לב עצומה. ילדותה ובגרותה במחיצת אב קשה ותובעני כרוברט מקסוול יצרו אצלה ככל הנראה אישיות מבוהלת, חסרת ביטחון עצמי, שחיפשה כל העת חיזוקים מהסביבה והקדישה חלק נכבד מזמנה לאירועים חברתיים ולהגדלת השפעתה בהם. כשמת אביה, כאילו העבירה את עצמה לרשותו של ג'פרי אפשטיין, ושם, אם עשתה את המיוחס לה בשליחותו, המשיכה בכניעותה לגבר החזק כתחליף לאביה. לא מפליא אם כן שהפרק הראשון של הסדרה עוסק לא פחות, אם לא יותר, במקסוול האבא ובג'פרי אפשטיין מאשר בגיליין. כי מרגע שהוצגה והוגדרה אישיותה וסופרה הביוגרפיה, הפרק פשוט מסיים את כל התחמושת שהוא מחזיק בארסנל שלו. מה עוד ניתן לומר עליה בשני הפרקים שנותרו בסדרה? שארבה ליד בתי ספר? שהביאה את הקטינות לחדר המשכב של אפשטיין? כבר קראנו את כל אלה בעיתונים. אז סדרה בת שלושה פרקים על גיליין מקסוול? היה אפשר להסתפק בקלות גם בפרק אחד.

לראות או לוותר: לא לראות. בזבוז זמן מתמשך. 