ח"כ אלכס קושניר, יו"ר ועדת הכספים ממפלגת ישראל ביתנו, סיפר לתוכנית "איפה הכסף" עם ענת דוידוב ברדיו 103FM על האתגרים הכלכליים העומדים בפני הקואליציה בעקבות משבר הקורונה ולאפשרות שיהיה קיצוץ בתקציבי המוסדות החרדים. לדברי קושניר "יש הרבה מאוד אחריות על הכתפיים שלנו, ונעבוד קשה כדי לעמוד ביעד המיידי שיש לנו. זה בהחלט אתגר. צריך להבין, הגירעון השוטף עומד על 160 מיליארד שקלים, אך אם מסתכלים על מלאי החוב והגירעון המצטבר, אנחנו מדברים על 984 מיליארד שקלים – זה כמעט טריליון שקל.
קושניר אמר כי "בהמשך לסדרת הסקירות שאני מבצע בוועדת הכספים, היום שוחחתי עם החשב הכללי ועם מנהל רשות המיסים, כדי להבין ולהכין גם את ועדת הכספים וגם את הציבור לקראת האתגרים העומדים בפנינו, לקראת התקציב הקרוב. התמונה שמצטיירת מאוד מדאיגה, יש לנו אתגר מאוד גדול, בעקבות ההוצאות הגבוהות שהיו בשנתיים האחרונות, בעקבות משבר הקורונה".
עוד הוסיף קושניר והתייחס לסיכויים שהמשבר הכלכלי יפגע בדירוג האשראי של ישראל: "אין ספק שאם לא נעביר תקציב אחראי ומרוסן מבחינה פיסקלית, אנחנו מסתכנים בהורדת דירוג האשראי".
קושניר התייחס לאפשרות שהקואליציה תוביל לקיצוץ בתקציבים שמקבלים החרדים: "צריך להבדיל בין האינטרסים של הפוליטיקאים החרדים לאינטרסים של הציבור החרדי. בציבור החרדי יש הרבה אנשים שרוצים להשתלב בתוך החברה הישראלית, גם בתוך שוק התעסוקה וגם במערכת ההשכלה והחינוך, ואנחנו בהחלט ניתן להם תמריצים. כל מי שעובד, משלם מיסים, משרת בצבא ועושה מילואים – צריך לקבל עדיפות. גם שחקנים כלכליים כמו העסקים הקטנים, שהם המנוע של הכלכלה הישראלית, צריכים לקבל עדיפות".
על התנהלותו של שר האוצר ליברמן אמר קושניר: "אפשר לראות ששר האוצר אביגדור ליברמן התחיל לעבוד מהרגע הראשון שנכנס לתפקיד. הוא מנסה להגיע להסכמה עם כלל הגורמים במשק, מתוקף ההבנה של כולם שיש כאן אתגר מאוד משמעותי, וכולם צריכים להתגייס כדי לאשר את התקציב. התקציב האחרון שאושר כאן היה במרץ 2018, זאת אומרת שכלכלת ישראל מתנהלת כרגע על-פי סדר עדיפויות שנקבע לפני שנתיים וחצי. אנחנו צריכים לייצר ודאות לכלכלה, ולייצר סדר עדיפויות שתואם את המצב הכלכלי הנוכחי. הגישה של שר האוצר, שמנסה לשתף כמה שיותר גורמים במשק, היא השיטה הנכונה בניהול המשבר".
קושניר התייחס לכך שגם שר האוצר וגם הוא עצמו, יו"ר ועדת הכספים, משתייכים לאותה מפלגה: "אנחנו מזינים אחד את השני. אנחנו עובדים ביחד הרבה מאוד זמן, ולא תמיד מסכימים על הכול, אבל ליברמן מתאפיין בכך שהוא יודע להקשיב, ויודע גם לשמוע דעות של אחרים. אסור לשכוח שלוועדת הכספים יש תפקיד של פיקוח, אנחנו נעשה את זה וניתן ביטוי לכל חברי הוועדה, מהקואליציה ומהאופוזיציה, להתבטא ולהשפיע. המשימה של העברת התקציב היא לא של ליברמן בלבד, או שלי בלבד, וגם לא של ישראל ביתנו בלבד, זאת משימה של כל המפלגות, גם בקואליציה וגם באופוזיציה".
קושניר התייחס להעברת התקציב: "אני מאמין שברגע האמת, נעמיד לפחות 61 אצבעות לצורך הצבעה להעברת התקציב", השיב קושניר. "זאת אחת המשימות החשובות שעומדות בפני ראשי הקואליציה, כדי לייצב אותה ולהביא למצב שכולם מצביעים בעד. אנחנו פועלים יחד למען המטרה, הבטחנו שינוי וחובת ההוכחה עלינו. אנחנו חייבים להביא את השינוי". כשנשאל כמה זמן הקואליציה תשרוד, השיב קושניר: "4 וחצי שנים".
כמו כן, התייחס קושניר להכרזתו של ליברמן כי אין בכוונתו להעלות מסים בתקופה הקרובה: "כרגע מתנהלת עבודת מטה במשרד האוצר, אין ספק שצריך להגדיל את העוגה ולהגדיל את הכנסות המדינה, ולכן בשנה וחצי הקרובות נצטרך להשקיע ולייצר מנועי צמיחה, ולהביא הון פרטי לתוך המשק. בשיחה שלי היום עם מנהל רשות המיסים, דיברנו על כל דרכים להגדיל את ההכנסות ממיסים ולאו דווקא באמצעות העלאה במיסים, אלא להיפך, לנסות לחפש לא מתחת לפנס, את החורים השחורים בכלכלה הישראלית שמתנהלים ללא שום פיקוח. תאמינו לי, שמשם אפשר להביא הרבה מאוד כסף לתוך המשק הישראלי".
על מועד סיום החל"ת הצפוי ב-1 ליולי אמר קושניר: "אחד האתגרים המשמעותיים שעומדים בפנינו הוא בנושא שוק התעסוקה. מצד אחד, יש עשרות אלפי משרות שמחכות לידיים עובדות, ומצד שני מספר דומה של אנשים שנמצאים באבטלה או בחל"ת. ההיצע והביקוש לא נפגשים. אחת הפעולות הראשונות שאנחנו צריכים לעשות, ואני מקווה שזה יקרה בשבוע הקרוב, זה לנסות להגיע למצב שהחל"ת מסתיים לרוב האוכלוסייה. כמובן שצריכה להיות התייחסות לכל מיני סקטורים מיוחדים והגבלות גיל, אבל רוב האוכלוסייה צריכה להבין שהגיע הזמן לצאת לשוק התעסוקה, ולקחת חלק בפעילות הכלכלית של המדינה". עוד הוסיף, "אנחנו מודעים לדדליין של סיום מודל החל"ת, ועובדים סביב השעון כדי להעמיד אלטרנטיבה לפני שמגיעים לתחילת החודש הבא".