נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, הציג היום (רביעי) סקירה בפני חברי ועדת הכספים, בראשות ח"כ אלכס קושניר. פרופ' ירון ציין בראשית דבריו כי "ישראל נכנסה לאירוע הקורונה הזה במצב טוב, בשנים האחרונות ישראל צמחה, האבטלה הייתה מאוד נמוכה, תעסוקה שהלכה והתגברה, היחס חוב תוצר ירד במהלך השנים, ירדנו לכיוון ה-60%. במשבר בישראל היו סגרים יותר אקטיביים ממדינות אחרות". הוא הדגיש: "בזמן הסגרים היו ירידה בהוצאות בכרטיסי האשראי, מיד לאחר הסגר הייתה קפיצה כלפי מעלה. הסגר השלישי מבחינת חוקי הסגר, היה הדוק יותר מהראשון, יחד עם זאת רואים את ההסתגלות של המשק לפעילות, כאשר אנשים חזרו להשתמש בכרטיסי אשראי". 

הוא התייחס למצב המשק בתום הקורונה, והסביר כי "לאחר שנים של צמיחה, אנחנו עם ירידה של 2.5 אחוז בתוצר, זו התכווצות כואבת אבל עדיין על רקע הקורונה ובראיה לאומית, אנחנו עדיין בשיעור צמיחה שהתכווץ מעט בהשוואה בינ"ל". עם זאת, הוא ציין: "ייצוא השירותים בישראל – המשיך לצמוח, חלק מזה זו כיפת הברזל של ההייטק וכיוצא בזה, זה הביא לפגיעה הנמוכה יחסית בתוצר, לצד כך יש כמובן ענפים שנפגעו משמעותית". 

חזרה לשגרה בקניונים (צילום: אלון חכמון)



"השאלה שעומדת לפתחנו, והיא נוגעת גם להכשרות, היא כמה נתון האבטלה יתייצב לעומת האבטלה הנמוכה שהתחלנו איתה לפני המשבר – 3.2%, זו שאלה קריטית. בינתיים אנחנו רואים ירידה, אבל בקצה זה מעט סטטי", הדגיש ירון, תוך שהוא מציין את שוק העבודה כסוגייה קריטית במצב המשק. "השאלה אם הגרף יתיישר או ימשיך לרדת, הערכה שלנו שזה ירד עוד, בעקבות תום החל"ת אבל זה לא יהיה בזבנג וגמרנו. יהיו כל מיני הכשרות והתאמות שאנשים יעשו במסגרת שינוי מקום עבודה וזה ייקח זמן", הוסיף.

ירון ציין עוד כי הפגיעה הגדולה ביותר בתחום התעסוקה במהלך המשבר הייתה בבעלי העבודה עם הפריון הנמוך ביותר, וציין כי נושא ההכשרות "יותר ויותר קריטי עבור אלה שבגילאים מתקדמים, היכולת שלהם לחזור לתעסוקה קשה יותר". לדבריו, ברור שעבורם צריך מערכת הכשרות מתקדם. החזרה תיקח עוד תקופה מסוימת, למרות הצמיחה. בחלק מהמקומות הפירמות גם ידעו להתייעל, כדי ששיעור התעסוקה יחזור ויעלה".

נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון בוועדת הכלכלה (צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)
נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון בוועדת הכלכלה (צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)


הוא העריך כי ישראל תסגור את פער התוצר, לעומת מגמתו טרום המשבר, בסוף 2022. "לכן, נמליץ לא להעלות מיסים ב-21-22 ולאפשר למשק לצמוח, אך גם לא להעלות את הגרעון המבני", הדגיש והמליץ להאיץ את המשק באמצעות רפורמות. בהמשך דבריו ציין כי מבחינת שיעורי האבטלה - ייקח עוד זמן לחזור למצב שהיה לפני המשבר: "גם ב-2022 אנחנו לא צופים הדבקה מלאה של הפער". הצפי לעמדת בנק ישראל הוא שבסוף 2022 יעמוד שיעור האבטלה על 6%, והגרעון יעמוד על 3.6 אחוזי תוצר.