אין היום מי שאינו נושא מכשיר נייד באופן קבוע וצמוד אליו 24 שעות. מאז הטלפונים החכמים הפכה אפליקציית הוואטסאפ לאמצעי תקשורת לגיטימי ביותר, בהיותו זמין, קל, מהיר ואף מהנה.
כפי שיתואר להלן, יד קלה על המקלדת יכולה להביא אדם לחוב בפיצוי בסכום של עד 100 אלף שקלים כלפי אדם שנפגע מרישום אמירה או התבטאות כלפיו ברשתות החברתיות ובוואטסאפ.
לפניה ישירה אל משרד עו"ד ומגשרת בתאל מנור, לחץ/י כאן
הגדרת לשון הרע לפי חוק איסור לשון הרע
חוק איסור לשון הרע, תשכ”ה-1965 קובע כי לשון הרע או הוצאת דיבה (בלשון העם) הינם הפצת פרסום שעלול להשפיל אדם (או תאגיד) או לעשותו מטרה לבוז או ללעג או לבזות אדם בשל מעשים או תכונות המיוחסות לו או לפגוע במשרתו של אדם, בעסקו או משלח ידו.
פרסום לשון הרע יכול להיות בעל פה או בכתב ואפילו בציור דמות, בתנועה, בצליל וכל אמצעי אחר שעלול לפגוע כאמור. די בכך כי הפרסום הגיע לשני אנשים ומעלה.
חוק לשון הרע אינו מבצע הפרדה בין פרסום לשון הרע בעיתונות או במודעה או בשיחות בין אנשים בין אם בעל פה ובין אם באמצעות קבוצות וואטסאפ.
שיחה בקבוצות וואטסאפ אינה מוגנת מפני חוק לשון הרע
השיחה בקבוצות וואטסאפ אינה מוגנת מפני חוק לשון הרע ולכן מהווה פלטפורמה מסוכנת מאוד עבור חברי הקבוצה שאינם זהירים בלשונם. החוק נועד להגן על כבודו של אדם ושמו הטוב, ובשנים האחרונות הפכו אמצעי ההתקשרות בוואטסאפ לעיקריים ומשמעותיים ולצינור להעברת מידע, סרטונים תמונות ומסרים כאש בשדה קוצים.
דוגמאות נפוצות ללשון הרע ניתן למצוא בקבוצות וואטסאפ סגורות כמו קבוצת הורים של הכיתה או קבוצת עובדים ואף קבוצה כיתתית של ילדים קטינים. פעמים רבות ניתן לראות בקבוצות אלו אמירות מסוימות שמתייחסות לאדם מסוים או מייחסות לו תכונות המיועדות או עלולות לפגוע בשמו הטוב או ללעוג לו, אשר עלולות להתגבש לכדי תביעה נזיקית כנגד המפרסם ואף נגד שאר המשתתפים בתגובות להודעה או לאותו מסר שנרשם, בתביעת נזיקין אזרחית לפיצוי בגין לשון הרע בוואטסאפ של עד 50 אלף שקלים ללא הוכחת נזק ואף עד 100 אלף שקלים אם הוכח כי הפרסום בוצע בכוונה ובזדון ובמטרה לפגוע באדם (או בתאגיד).
תופעת ה"שיימינג" בקבוצות הוואטסאפ
אנו עדים לנושא ה"שיימינג" בקבוצות בוואטסאפ, החרמות שילדים נפגעים מהם עקב פרסומי אמירות פוגעניות בין חברי קבוצות וואטסאפ כאשר פעמים רבות אמירה פוגענית שנרשמה בקבוצת וואטסאפ ולו ללא כוונה לפגוע, מקבלת עוצמה באופן שבו היא מתגלגלת מקבוצה לקבוצה ומחבר לחבר באמצעות מסרוני הוואטסאפ ומגיעה למקורות נוספים באופן ויראלי עד לאיבוד שליטה מוחלט לכמות החשיפה שתקבל אותה אמירה פוגענית כלפי אדם.
במקרים אלו מוטלת אחריות על הפרסום הן לרושם ההודעה והן למנהל הקבוצה אשר לא היה מעורב בהתכתבות.
מנהל קבוצת וואטסאפ נושא באחריות למסרים המועברים באמצעותה
קרי, רושם ההודעה הוא המפיץ והמפרסם את אותה אמירה שמהווה דברי לשון הרע ואולם גם מנהל קבוצת הוואטסאפ, נושא באחריות מסוימת לדברים שנרשמים בקבוצה וזאת מכוח תפקידו כמנהל הקבוצה, קל וחומר בקבוצות שמונות עשרות אנשים ומעלה ויש לנהלן על פי כללי זהירות סבירים.
לסיכום, יש לשמור על כללי זהירות בקבוצות וואטסאפ, ועל מנהל הקבוצה מוטלת אחריות לא פשוטה והוא אינו רק "מקים הקבוצה" אלא גם האחראי על המסרים המועברים באמצעותה. למרבה הצער בקבוצות וואטסאפ, ובעיקר בקבוצות מרובות משתמשים, עולים מסרים, תגובות וסרטונים שאינם אלא שמועות ורכילות או מתבססים על חצאי אמת, ומהווים לשון הרע והוצאת דיבה.
עורכת דין בתאל מנור עוסקת בתביעות לשון הרע בגין פרסומים בוואטסאפ ובפייסבוק, בניהול תביעות מכל סוג בתחום האזרחי, ליטיגציה והופעה בבתי משפט. הכתבה באדיבות אתר עורכי הדין LawGuide.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.