חולים ומתים יותר: כך הקורונה השפיעה על הפערים המגזריים

דוח אי השוויון בבריאות שפורסם היום (חמישי), עוסק בפערים החברתיים-כלכליים כפי שבאו לידי ביטוי בעניין התחלואה, מערך הבדיקות והתמותה בעניין נגיף הקורונה. לפיו, עולה תמונת מצב עגומה באשר לפערים, שבאו על חשבונם של בני המגזר הערבי והחרדי.

על פי הנתונים, תושבי אזורים המוגדרים ברמה חברתית-כלכלית נמוכה - בעלי שיעור התמותה הגבוה ביותר, פי חמישה מאלו הנחשבים ברמה גבוהה. בראש שיעור התמותה הגבוה - האוכלוסיה הערבית. בנוסף, במגזר הערבי והחרדי אחוז המתים גדול פי שלושה מבמגזר הכללי. ירידה בתמותה נרשמה באופן ברור ככל שרמת החיים עולה. 

עוד עלה, כי בני משפחות גדולות תושבי יישובים גדולים ומרכזיים ובני המגזר הדתי-לאומי והחרדי ביצעו יותר בדיקות, בעוד באוכלוסייה החרדית היה שיעור גבוה יותר של חולים מאומתים.

כמו כן, לא נצפו הבדלים משמעותיים בתמותה בין הפריפריה למרכז, אלא שלפי פילוח סוציו-אקונומי, תושבים המתגוררים באזורים ברמה חברתית-כלכלית נמוכה ביצעו פחות בדיקות באופן יחסי, אך שיעור החיוביים בם היה גבוה יותר ביחס לשאר התושבים.

בדוח עלה כי בקרב החברה הערבית, מספר הימים הממוצע שחלף מיום האימות לאשפוז במצב קשה, עמד על ארבעה ימים, לעומת ארבעה וחצי ימים בחברה החרדית. בחברה הכללית מדובר בשלושה וחצי ימים. בנוסף, עלה כי גיל המוות הממוצע של חולי קורונה בחברה הערבית היה 73, לעומת 78 בחברה החרדית ו-81 בחברה הכללית. 

שר הבריאות ניצן הורוביץ התייחס לממצאי הדוח ומסר: "צמצום אי השוויון בבריאות הוא אינטרס לאומי ראשון במעלה. הדוח מציג נתונים מדאיגים, המצביעים על פערים משמעותיים בין מגזרים בחברה הישראלית, ובין מרכז לפריפריה. אפעל לשים דגש בנושא ונציב את משרד הבריאות כספינת הדגל בנושא שוויון וזכויות אדם בישראל".