חוקרים מאוניברסיטת תל אביב והאוניברסיטה העברית בירושלים זיהו סוג חדש של אדם קדום באתר "נשר רמלה", סמוך לעיר רמלה, אשר חי בארץ עד לפני כ-130 אלף שנים. האדם החדש זכה לשם על סמך מקום גילויו – "אדם טיפוס רמלה".

על סמך הדמיון למאובנים אנושיים קדומים בני כ-400 אלף שנים שנמצאו בעבר בארץ ובעולם, הגיעו החוקרים למסקנה שאנשי "נשר רמלה" הם שריד לאוכלוסייה ייחודית מהפליסטוקן התיכון שלא זוהתה עד כה. הגילוי של טיפוס אדם קדום חדש באזור והדמיון שלו לאוכלוסיות קדם-ניאדרטליות, מאתגר את התפיסה המקובלת, לפיה מוצא האדם האיאדרטלי הוא באירופה.

לטענת החוקרים, מוצאם של לפחות חלק מהאיאדרלטלים האירופאים הוא מאוכלוסיית "נשר רמלה" שנחשפה. התגלית החדשה מציעה פתרון לתעמולה בהסטוריה של האדם: כיצד הגיעו גנים של הומו ספיינס לתוך האוכלוסייה הניאנדרטלית שחיה באירופה זמן רק לפני שההומו ספיינס הגיעו לשם.

הממצא החדש מראה, לדברי החוקרים, שלאורך כ-100 אלף שנים לפחות, חיו בארץ במקביל ובשיתוף שני טיפוסי אדם: אנשי "נשר רמלה" שחיו באזור כבר לפני כ-400 אלף שנים והומו ספיינס, שהגיע לאזור מאוחר יותר, לפני כ-200 אלף שנים. עוד טוענים החוקרים, כי מאובני אדם קודמים שהתגלו בישראל בעבר, במערות סחול ורפזה, חלקם לפחות, אינם הומו ספיינס ארכאי (או קדומים) כפי שסורבים מרבית החוקרים, אלא בני כלאיים (או בני תערובת) בין ההומו ספיינס לטיפוס אדם "נשר רמלה".

על פי החוקרים, המורפולוגיה של טיפוס אדם "נשר רמלה" היא מורפולוגיה כללית והוא חולק תכונות גם עם האינאדרטליים (בעיקר בשינים ובלסת) וגם עם בני אדם קדומים יותר, כדוגמת ההומו אקטוס (בעיקר בגולגולת). עם זאת, ציינו כי הוא שונה מאוד מהאדם המודרני, כאשר מבנה הגולגולת שונה לחלוטין, אין לו סנטר והשיניים גדולות מאוד.

המחקר מתפקסם בשער של כתב העת SCIENCE. מאחורי התגלית החשובה עומדים שני צוותי מחקר: צוות אנתרופולוגי בראשות פרופ' ישראל הרשקוביץ, ד"ר הילה מאי וד"ר רחל שריג מהפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, מרכז דן דוד לחקר תולדות האדם ומכון שמוניס לאנתרופולוגיה היושבים במוזיאון הטבע  באוניברסיטת תל אביב וצוות ארכיאולוגי בראשות ד"ר יוסי זיידנר מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. החפירות עצמן באתר נוהלו מטעם המכון לארכיאולוגיה ע"ש זינמן באוניברסיטת חיפה.

צוות המחקר (צילום: אוניברסיטת תל אביב)
צוות המחקר (צילום: אוניברסיטת תל אביב)

"החשיבות המדעית במציאת טיפוס חדש של אדם מאפשרת לנו לעשות סדר בעולם המאובנים, להרכיב חתיכה נוספת בפאזל של התפתחות האדם הקדום ולהבין את המסעות שהוא עבר ברחבי העולם הישן", ציין פרופ' הרשקוביץ.

לדברי ד"ר זיידנר, במהלך החפירות באתר נשר רמלה, בעומק של כשמונה מטרים, נחשפו עצמות רבות של בעלי חיים, כמו סוסים, יחמורים ושורי בר, כלי אבן ועצמות אדם וביניהן עצמותה של האדם הקדום "החדש".