בעקבות נזקי ההתחממות הגלובלית ובשל העיבוד האינטנסיבי של הקרקע לצורך האכלת בני האדם בעולם, כמות הקרקע החקלאית על פני כדור הארץ הולכת ופוחתת.
על פי הערכות הקהילה המדעית בעולם, קצב היווצרות קרקע פורייה היכולה לשמש לגידול מזון הוא איטי פי 100 מקצב אובדנה על ידי סחף. על פי מחקרים מדעיים וגורמים רשמיים בארגון המזון והחקלאות העולמי של האו"ם, עד כה אבדו כשליש מהאדמות הפוריות ברחבי העולם.
בישראל ישנם שטחים שבהם אבדו 20 ס"מ מהקרקע ב־50 שנות פעילות חקלאית אינטנסיבית, אך כעת משרד החקלאות מקדם את אחד הפתרונות שכבר מיושמים בחלק מהשדות בישראל - שיטת החקלאות המשמרת. פרקטיקת החקלאות המשמרת נבחרה על ידי ארגון המזון והחקלאות העולמי של האו"ם כגישה מובילה להתמודדות עם הדאגה לביטחון המזון בעידן משבר האקלים.
כיום, שיטות עיבוד משמר, שבבסיסן הפחתה דרמטית של עיבוד הקרקע וכיסוי צמחי של פניה, המשמש מצע אורגני המעשיר אותה עבור הגידולים החקלאיים, משמשות עבור כמחצית מגידולי הבעל (גידולים ללא השקיה) בעולם. כ־25% משטחי המטעים בישראל מקיימים את העקרונות האלו, בהם: מטעי הדרים ואבוקדו, כרמי יין ומטעי נשירים.
הבוקר "מעריב" חושף לראשונה כי הרחבת השיטה גם לגידולי שלחין נבחנת בימים אלו, בשיתוף פעולה עם מדענים של מכון וולקני.
ערן אטינגר, סמנכ"ל בכיר לניהול משאבי סביבה במשרד החקלאות ופיתוח הכפר, אומר ל"מעריב": "מדובר בפרויקט יחיד מסוגו שבודק בישראל את ישימות החקלאות המשמרת בגידולי שלחין (בהשקיה) ואת השפעת ממשק זה על בריאות הקרקע. אנו מאמינים כי יש לקדם שיטות אלו לכל ענפי החקלאות, ומצפים להרחיב את הפרויקט עד ל־50% בעשר השנים הקרובות. כל זאת במטרה למנוע את סחף הקרקע, להקטין את אובדן המים ולהעשיר את האדמה בחומר אורגני".
על פי הערכות המומחים באגף לשימור קרקע וניקוז במשרד החקלאות, נמצא כי אם כל החקלאות הישראלית תעבור באופן מלא לאימוץ עקרונות החקלאות המשמרת, נוכל לצמצם את אובדן הקרקע בסחף בכ־90% ונצליח לשמור בקרקע כמות פחמן השווה לסכום הפליטות של גזי חממה הנוצרים מהפעילות חקלאית בישראל במשך 13־15 שנים.
מדוח שפורסם בארה"ב עול כי משנת 1950 פחתה בעולם כמות הקרקע שאפשר להפיק ממנה מזון בהיקף של יותר מ־12 מיליון קמ"ר, היקף השווה לשטחן של סין והודו גם יחד. האנושות כולה ניצבת בפני בעיה חמורה של הידרדרות קרקעות ואובדן קרקע פורייה לגידול מזון.
ישנם שני סוגי איומים עיקריים על הקרקע החקלאית: קרקע חקלאית המוסבת לבינוי ופיתוח תשתיות, וכן תהליכי הגרעת (Degradation) קרקע הפוגעים בפוריותה ובכושר הייצור החקלאי כמו סחיפה מואצת, הצטברות מלחים בקרקע, אובדן חומר אורגני ויסודות הזנה ועוד.