בשנים האחרונות מתרבים מקרי השיטפונות וההצפות בישראל כתוצאה מעלייה בתכיפות אירועי הגשם החריגים ובעוצמתם, בד בבד עם התרחבות ניכרת של השטחים הבנויים והאטומים הפוגעים בכושר החלחול של המים לתוך הקרקע. בחורף 2020 אירעו ברחבי הארץ כמה אירועי גשם חריגים שהובילו לשיטפונות ולהצפות חמורים בעיקר בערי החוף. באירועים אלה קיפחו את חייהם שבעה בני אדם, ונגרמו נזקים לרכוש ולתשתיות בהיקף של עשרות מיליוני שקלים. הרשות המקומית ממלאת תפקיד חיוני בהיערכותו של העורף האזרחי לאירועי מזג אוויר חריגים, ובמיוחד בכל הקשור לטיפול בתושבים ולסיוע להם. נוכח מציאות זו יש חשיבות רבה להיערכות נכונה של הרשויות המקומיות לשיטפונות ולהצפות ולהתמודדות עימם בעת התרחשותם.
מבקר המדינה בדק היבטים בהיערכות למניעת שיטפונות והצפות של עיריות אשקלון, כפר סבא, נהריה והמועצה המקומית ג'יסר א-זרקא; והיבטים בתשתיות הניקוז שלהן. כן נבדקו היבטים בתפקודן של עיריות אשקלון ונהריה באירועי חורף 2020. בדיקות השלמה נערכו במשרדי ממשלה ובגופים מאסדרים נוספים. הביקורת התבססה בין היתר על תוצאות בדיקות שערך יועץ מומחה חיצוני.
בביקורת נמצא כי אין בתשתית הנורמטיבית הקיימת הסמכה של גוף לאכוף על הרשויות המקומיות לבצע הנחיות בנוגע לאירועי חירום אזרחיים. מוכנותה של כל רשות מקומית לאירועים אלה תלויה ברצונה וביכולתה לקיים את ההנחיות שניתנו לה. כמו כן, לא הוגדרה חלוקת האחריות בין רשויות הניקוז לרשויות המקומיות בנוגע לתשתיות הניקוז הממוקמות בתחום העירוני. בנוסף, שלוש מארבע הרשויות המקומיות שנבדקו - אשקלון, נהריה וג'יסר א-זרקא - לא תחזקו בקביעות את מערכות הניקוז שבתחומן ולא הכינו תוכנית עבודה לתחזוקה סדירה ושיטתית שתשמור על תקינות המערכת. כמו כן, עיריית נהריה והמועצה המקומית ג'יסר א-זרקא לא מיפו את מערכות הניקוז שלהן ולא הכינו תוכניות אב לניקוז; עיריות אשקלון וכפר סבא הכינו תוכנית אב לניקוז אך ביצעו אותה באופן חלקי בלבד. עיריות אלה מיפו את מערכות הניקוז שלהן, אך אין בידיהן מידע על גיל המערכות. עוד עלה כי תשתיות הניקוז של הרשויות המקומיות שנבדקו לא נותנות מענה לתרחישי הייחוס המעודכנים של כמויות הגשם והספיקות הצפויות. תכנון תוכנית ההגנה לעיר נהריה טרם הושלם.
בקביעת תחשיבי היטל התיעול, משרד הפנים לא הביא בחשבון באופן ישיר את מידת הסיכון של הרשות המקומית להצפות, המועצה המקומית ג'יסר א-זרקא לא גבתה את היטלי התיעול בהתאם לחוק העזר שחוקקה, עיריית נהריה השתמשה בשנת 2016 בחלק מכספי היטל התיעול לפרויקטים שאינם קשורים לתיעול העיר. בשנים 2016 עד 2020 הסתכמו ההשקעות של ארבע הרשויות המקומיות שנבדקו בתשתיות הניקוז שבתחומן בכ-172 מיליוני ש"ח, ובאותן השנים הן גבו היטלי תיעול בסכום של כ-55 מיליוני ש"ח.
בנוסף, עיריות אשקלון ונהריה ביצעו בנייה שלא בהתאם להוראות התמ"א ולחוות הדעת של רשויות הניקוז הרלוונטיות בלי שניתנו בה פתרונות ניקוז הולמים. כך לדוגמה באשקלון - בתכנון שכונת עיר היין המתוכננת ל-40,000 תושבים; ובנהריה - העירייה לא הסירה חסמים להולכי רגל מעל נחל הגעתון למרות בקשות רשות הניקוז לעשות כן. כמו כן, עיריות אשקלון ונהריה והמועצה המקומית ג'יסר א-זרקא לא קבעו נהלים מקיפים להיערכות לאירועי שיטפונות ולתפקוד בהם, ולא תרגלו את מערכי החירום שלהן לקראת אירועים כאלה.
בהיבט של תפקוד הרשויות המקומיות באירועי חורף 2020, נמצא כי עיריות אשקלון ונהריה לא ניהלו יומן אירועים לתיעוד אירועי חורף 2020, עיריית אשקלון לא תיעדה את פעילותו של מרכז ההפעלה שלה, מרכז ההפעלה של עיריית נהריה לא היה ערוך להתמודד עם אירוע השיטפון בינואר 2020, ובמהלך האירוע נציגי העירייה שהיו בו העתיקו את פעילותם לבניין משטרת נהריה;; המוקד העירוני בנהריה לא פעל במשך כמה שעות, והפניות אליו לא תועדו בזמן אמת ולא טופלו.
בנוסף, המרכז לחיזוי שיטפונות שהקימו השירות המטאורולוגי והשירות ההידרולוגי באוקטובר 2019 מפיץ תחזיות לשיטפונות בנחלים, אך אינו עורך תחזיות לשיטפונות ולהצפות באזורים העירוניים. לחיוב נמצא כי עיריית כפר סבא יישמה פתרונות חדשניים לניהול הנגר ועיריית נהריה קיימה תהליכים סדורים של הפקת לקחים מאירועי חורף 2020, קבעה נהלים פנימיים חדשים להיערכות ולהתמודדות עם שיטפונות והצפות והחלה ביישומם.
מבקר המדינה מציין כי יש להסדיר בדחיפות את סוגיית היערכות הרשויות המקומיות לאירועי חירום אזרחיים, ובכלל זה לשיטפונות ולהצפות הנגרמים מאירועי גשם קיצוניים. מומלץ כי משרד הפנים יפעל להסדרת הסוגיה ולקביעה של גורם ממלכתי שיתכלל את כלל הדרישות וההנחיות שעל הרשויות המקומיות למלא בנוגע לאירועים האמורים ויפקח על מילוין.
מבקר המדינה ציין בסיכום הדוח כי תמונת מצב זו מלמדת על הצורך לקבוע גורם ממלכתי שיתכלל את כלל הדרישות וההנחיות שעל הרשויות המקומיות למלא בנוגע לאירועי חירום אזרחיים, ובכלל זה שיטפונות והצפות, ויפקח על מילוין. מומלץ כי הרשויות המקומיות יפיקו את הלקחים הנדרשים מאירועים קודמים ויפעלו בנחישות, בתיאום עם רשויות הניקוז ועם יתר הגורמים הרלוונטיים ובחלוקת אחריות ברורה ביניהם, לצמצום מספר אירועי השיטפונות בתחום שיפוטן, לשיפור היערכותן ולטיפול מהיר ויעיל באירועים אלה עם התרחשותם.
המבקר גם בדק את ההצפה בבסיס חיל האוויר חצור, בחודש ינואר בשנה שעברה, הצפה שגרמה לנזקים בשווי מיליוני שקלים למטוסי קרב בבסיס. מהדוח עולה כי למרות שכל הגורמים מסכימים כי צריך להסדיר את נושא הניקוז מחוץ לבסיס, עד כה לא הוקצה תקציב לנושא.
עוד הוא מצא, כי לאחר כל אירועי ההצפה שאירעו בבסיס בשלושים השנים האחרונות, ממצאי התחקירים והמסקנות חזרו על עצמם, אך מעולם לא יושמו, גם אלה שתלויים בחיל האוויר.
בצה"ל הגיבו לפרסום הדוח: "צה"ל מודה למבקר המדינה על הדוח שבוצע בנושא, במטרה לקדם את הטיפול למניעת אירועים מסוג זה בעתיד, ופועל למימוש מסקנותיו".
"בחיל האוויר התקיים תחקיר מעמיק, אשר הוצג לרמטכ״ל, ממנו הופקו הלקחים הנדרשים ובוצעו מגוון פעולות לטיפול בתשתיות הבסיס ובנחלים בסביבתו כדי לנסות למנוע אירועים דומים בעתיד. צה"ל פעל בשיתוף פעולה מלא עם המבקר, והעביר את אשר למד מהתחקיר המקצועי שבוצע בחיל האוויר, לסיוע בגיבוש המסקנות", נכתב.
עוד הוסיפו כי "נכתבה תכנית עבודה שנתית במסגרתה חודדו הנהלים שמטרתם היערכות נכונה לצמצום הפגיעה בתשתיות ובציוד. כמו כן, נכתבה פקודה חיילית להתמודדות עם אירועים מסוג זה הכוללת מדרגות הפעלה חייליות".
"נדגיש כי חיל האוויר מממש ומבצע מגוון רחב של פעולות לצמצום הנזקים על פי סדרי העדיפויות והתקציב הנתון בתחומי הבסיס על פי סמכותו ובהתאם לחוק. אך כל עוד לא יתבצע טיפול רוחבי באחריות כלל הגורמים למימוש התוכנית הכוללת בתשתיות מחוץ לשטח הבסיס, אירועי הצפה שמקורם מחוץ לבסיס עלולים להתרחש", נמסר.