ערכו של שוק הרפואה המונעת העולמי צפוי להגיע עד שנת 2024 ל־432.4 מיליארד דולר. הגורמים המרכזיים להתרחבות המהירה הם מודעות ציבורית, מגיפת הקורונה ופיתוחים טכנולוגיים המשפרים את איכות החיים וממזערים את ההוצאות על שירותי בריאות.
עם הטכנולוגיות החדשניות שהביאו לצמיחה בשוק נמנות קטגוריות מגוונות כמו חיסונים משופרים (לדוגמה חיסוני ה־RNA, שנכנסו לשימוש כחלק מהמאבק בקורונה), מכשירי סינון ובקרה, סורקי מדדים רפואיים ביתיים, מכשירים חכמים להפחתת טעויות רפואיות ועוד.
בד בבד, ההוצאות על בריאות הציבור עולות משנה לשנה, וממשלות ברחבי העולם מבינות שכך אי אפשר להמשיך, בייחוד לנוכח העלייה בתוחלת החיים. לפיכך הן מחפשות פתרונות ברפואה המונעת. כך, לדוגמה, יותר מ־18% מהתוצר הלאומי הגולמי בארה"ב מוקדש לבריאות הציבור - יותר מ־4 טריליון דולר בשנה.
"מניעת מחלות באמצעות שיפור איכות החיים אינה דבר חדש. כולנו מודעים לכך ששיפור איכות החיים מסייע לבריאות ומונע מחלות עתידיות", מסביר אלחנן שקד, מנכ"ל קנבוטק, שפיתחה את האפליקציה MyBeing, המאפשרת אבחון באמצעות צילום סלפי. קנבוטק, העוסקת בפיתוח מוצרים המבוססים על קנאביס רפואי ותמציות המופקות מפטריות, החלה בקמפיין גיוס כספים ב־fundit, פלטפורמה למימון המונים (https://invest.fundit.co.il/project/1326), ומתכוונת להירשם למסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב מיד לאחר השלמתו.
"זיהינו כבר לפני כשנתיים וחצי את העניין הגובר ברפואה מונעת", אומר שקד. "כיום רפואה מונעת היא חלק חשוב בתעשיית הבריאות, עם קצב צמיחה דו־ספרתי. הצפי הוא כי רפואה מונעת תגיע לגודל שוק של מאות מיליארדי דולרים בשנה. האפליקציה שפיתחנו עושה סריקת פנים חדשנית ומספקת מדדי גוף פיזיולוגיים באמצעות צילום וידיאו של הפנים במצלמת הטלפון הנייד", הוא מוסיף.
"האלגוריתם הטכנולוגי מנתח שינויים קטנים בפיקסלים הנובעים מזרימת הדם מתחת ללחיים של המצולם. המדדים כוללים לחץ דם, קצב לב, קצב נשימות ורמות סטרס ברמת דיוק של 90%־95% ועל בסיס אלפי ניסויים שנערכו בקנדה. לאחר הצילום האפליקציה מצליבה את המדדים עם שאלון שמילא המצולם ועם נתונים קיימים בטלפון, בהם שעות שינה, קיום פעילות גופנית ועוד".
שקד מדגיש כי עתיד הרפואה טמון במניעה: "מהפכת הטכנולוגיה והמידע מנגישה לציבור מידע רפואי בחינם ובנוחות שלא הייתה מעולם. הציבור החליט לקחת אחריות על בריאותו, והוא אינו רואה עוד ברופא סמכות בלעדית, אלא חוקר ומקבל החלטות על דעת עצמו. בעתיד הלא רחוק ימדוד המטופל את מדדי הגוף שלו מרחוק בצורה יומיומית, כחלק משגרת היום שלו. הבדיקה תיעשה בצורה לא פולשנית ותעלה לענן, שם אלגוריתם חכם ינתח אותה עם המידע הגנטי של המטופל. לאחר מכן תיערך השוואה לבדיקות של עשרות אלפי מטופלים אחרים ויינתן אבחון רפואי והמלצות".
לימוד מערכת החיסון
חברת MeMed הישראלית, שנוסדה בידי ד"ר כפיר עובד וד"ר ערן אדן, היא חלוצה בתחום הדיאגנוסטיקה. מטרתה של החברה היא לפענח את תגובות מערכת החיסון לטובת פתרון בעיות מהותיות בתחום הבריאות.
בעשור האחרון פיתחה החברה את ה־MeMed BV, בדיקה חדשנית המתבססת על טכנולוגיות של למידת מכונה ואלגוריתמיקה חישובית, בשילוב חתימה המבוססת על תגובת מערכת החיסון לפעילותם של שלושה חלבונים בתגובה לזיהום בגוף.
הבדיקה פותחה ותוקפה לאורך עשור של שיתופי פעולה אקדמיים ומסחריים מובילים בארץ ובעולם, והיא מספקת לרופאים כלי חיוני להבחנה בין זיהומים בקטריאליים לוויראליים, מבלי להיות מושפעת מזהותו של מחולל המחלה.
בשנה האחרונה קיבלה החברה אישור של משרד הבריאות לשיווק בישראל (אמ"ר) וכן אישור לשיווק באירופה (CE-IVD), והיא נמצאת בשימוש מסחרי בכמה מרכזים רפואיים בשווקים אלו. כן נמצאת החברה בתהליך מתקדם לקבלת אישור FDA לשיווק הבדיקה בארה"ב.
"בשנים האחרונות הגדיר ארגון הבריאות העולמי את המאבק בהיווצרותם של חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה (AMR) כאחד מאתגרי הבריאות הגדולים של המאה ה־21", אמרו מייסדי החברה.
"בשנת 2016 פורסם דוח מקיף ביוזמת ממשלת בריטניה על בעיית העמידות של חיידקים לאנטיביוטיקה. הדוח הזהיר אף הוא כי אם לא יימצא פתרון לסוגיה, עד שנת 2050 יזנק מספר המתים מזיהומים של חיידקים עמידים לטיפול אנטיביוטי ל־10 מיליון בשנה, וההוצאה העולמית להתמודדות עם הנושא תעמוד על יותר מ־100 טריליון דולר".
הם מדגישים כי עולם הרפואה מתקדם למצב שבו פתרונות טכנולוגיים חדשניים מבוססי מדע לבעיות קליניות עמוקות מתקבלים יותר ויותר: "למשל חיסונים מבוססי למידת מכונה, בדיקות דם שמאפשרות חיזוי מצב מטופל, חומרת מחלה ופתרונות נוספים המותאמים אישית, נגישים ומתבססים על חידושים טכנולוגיים כגון בינה מלאכותית, ביג דאטה ולמידת מכונה ועוד".
"חתירה לגילוי מוקדם"
שי פוליקר, מנכ"ל חממת מדקס, שבה פועלות חברות בתחום המכשור הרפואי, מסביר כי רפואה מניעתית הולכת ומתבססת כדרך לטיפול רפואי יעיל, "במחלות רבות הטיפול יעיל יותר ופולשני פחות ככל שהוא ניתן מוקדם יותר במהלך המחלה". לדבריו, "חתירה לגילוי מוקדם בעזרת טכנולוגיות חדשניות מאפשרת להשתמש בטיפולים קיימים ולהפוך אותם ליעילים יותר.
"שתי חברות פורטפוליו שלנו המדגימות זאת הלכה למעשה הן PatenSee, שפיתחה טכנולוגיה למעקב שוטף ללא צורך במגע לחולי דיאליזה לצורך זיהוי מוקדם של בעיית כלי דם אופיינית ומסכנת חיים, ו־Exero Medical, שפיתחה טכנולוגיה למעקב אחרי החלמה של רקמה לאחר ניתוחים במערכת העיכול ולאיתור מוקדם של סיבוכים מסכני חיים".
חברת אקסרו מדיקל, שאת הפיתוח שלה הגדיר ה־FDA "מכשיר פורץ דרך", פיתחה חיישן אלחוטי מתכלה לשימוש לאחר ניתוחים במעי הגס, שנועד לפקח באופן רציף על מערכת העיכול, סמוך לאזור שבו נערך הניתוח.
הטכנולוגיה בשלבים קליניים מאפשרת זיהוי מוקדם של תקלות דליפה (השכיחות לאחר ניתוחים באזור המעי הגס), זיהוי מוקדם של התפתחות זיהומים, החלמה תקינה של הרקמות לאחר הניתוח ועוד.
חברת פטנסי, שנמצאת בשלבים קליניים, פיתחה מערכת סריקה ללא מגע לזיהוי מוקדם של חסימת כלי דם עבור חולים כרוניים המטופלים בהמודיאליזה. באמצעות שימוש בטכנולוגיית דימות חדשנית ולמידת מכונה, המערכת של פטנסי מתריעה על הצרות כלי הדם בשלב מוקדם, לפני הופעת סימפטומים.
הזיהוי המוקדם יאפשר לצוות הרפואי התערבות פשוטה כדי לשמור על עורק החיים של מטופלי ההמודיאליזה פתוח, ובכך לשפר את איכות טיפולם ולהאריך את תוחלת חייהם.
אפליקציות וניידים
אחד הדברים שהטכנולוגיה הזמינה (באמצעות האפליקציות והטלפונים החכמים) עשתה עבורנו הוא להגביר את המודעות לשמירה על חיים בריאים, חלק מזה בזכות תזונה נכונה.
"ניהול אורח חיים בריא חשוב מאוד למניעת התפתחותן של מחלות כרוניות", אומרת עדי מור, דיאטנית ראשית באפליקציית myBite מבית אלטמן.
"תזונה נכונה ופעילות גופנית הם הבסיס לאורח חיים בריא, לאריכות ימים ולמניעת מחלות כמו מחלות לב וכלי דם, יתר לחץ דם, סוכרת ועוד. לכולנו מומלץ לשמור על תזונה נכונה, משקל תקין, 150 דקות של פעילות גופנית בשבוע, להקפיד על כשבע שעות שינה לאדם בוגר ולהפחית לחצים. לרוב אנו מתקשים ביישום ההמלצות לאורך זמן, ושימוש בכלים דיגיטליים כגון myBite מסייע מאוד בתהליך".
"המשתמש רואה לנגד עיניו את הרכב הארוחה שלו ואם קיים איזון נכון בין פחמימות, שומנים וחלבונים, אם הוא צורך מספיק ויטמינים וגם אם הוא שותה מספיק מים", היא מוסיפה.
"הוא יכול לחשב כמויות ומבין את גודל הארוחה שמתאימה לו כדי לסיים בתחושת שובע נעימה ולא בתחושת עומס. נוסף לכך אפשר לעקוב אחר הפעילות הגופנית, מספר הצעדים ומאזן האנרגיה היומי. כאשר אנחנו מנהלים את התהליך, אנחנו ניצבים בפני מראה ללא פילטרים, המציגה לנו בבירור מה אנחנו מכניסים לגופנו ומאפשרת לנו לחשב את המסלול מחדש, מלווה אותנו בדרך לשינוי ההרגלים ובונה לנו אפשרות קלה ונגישה לניהול אישי של אורחות חיינו, הן בתחום התזונה והן בתחום הפעילות הגופנית".