ביבי את טיבי
הפלת חוק האזרחות תרדוף את הליכוד שנים רבות # שיעורי הבית שהממשלה צריכה לעשות # הכת האלימה של השמאל # הגשר המחודש לירדן # על מנהיגות בעולם הטוויטר # וגם: יחי הנשיא
1. תהיתי השבוע מהו בעצם ההבדל בין קואליציה בראשות בנימין נתניהו בתמיכת אחמד טיבי, לבין אופוזיציה בראשות נתניהו בתמיכת אחמד טיבי. לדעתי, זה כמעט אותו הדבר, אבל מקבל משנה תוקף כאשר נתניהו, בצלאל סמוטריץ' והרשימה המשותפת מסכלים ביחד חוק ביטחוני שהשב"כ מתריע פומבית ורשמית על הסכנה שבאי־העברתו.
לנתניהו מותר (בינתיים) הכל. שנים ארוכות בשלטון אפשרו לו לבצע מהלכים פוליטיים שהיו מזכים אחרים בתארים של "בוגד", "עוכר ישראל" או "שמאל קיצוני מסוכן". אבל לנתניהו יש חותמת כשרות שהוא הטביע על עצמו לכל מהלך.
התמונות של נתניהו, צמרת הליכוד, החרדים, בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר מפילים הצעת חוק ביטחונית גרידא ביחד עם טיבי והרשימה המשותפת ירדפו את הליכוד עוד שנים. בגידת "אופוזיציית נתניהו" בביטחון ישראל משיקולים פוליטיים צרים חשפה את הביטחוניסטים של המפלגה במלוא עליבותם: ח"כ אבי דיכטר, ראש שב"כ לשעבר שתמך בחוק מסיבות שהוא יודע למה, נאלץ להתנגד לו, ואיתו האלוף (מיל') יואב גלנט.
תפיסת "נתניהו לפני הכל" ניצחה השבוע את תפיסת "ישראל לפני הכל", ואילו בשטחים, במזרח ירושלים, בנצרת ובמצודת זאב – צהלות שמחה.
2. הפלת הצעת חוק האזרחות היא תמרור אזהרה לממשלת בנט־לפיד. עליהם להפיק לקחים לפני מהלכי חקיקה שעלולים לפגוע בממשלה, להציג אותה בעליבותה ולמנוע ממנה לקדם את יעדיה.
עליהם ללמוד איזה חוק להגיש, כיצד לגייס רוב ומתי לדחות את ההצבעה. ח"כ עמיחי שיקלי, שמסונוור מאור הזרקורים ומתהלך כשיכור בכנסת ובאולפנים, הצליח "לעבוד" על קואליציית בנט־לפיד, אבל בדיוק לזה הם היו צריכים להתכונן.
הנהלת הקואליציה צריכה להיערך גם להפקת הלקחים של מנסור עבאס מהאירוע האחרון, שממנו הוא יוצא מוכה וחבול.
הרשימה המשותפת תציג אותו כעת כ"משת"פ" של הציונות הדתית מצד אחד, ותלעג לו כמי שנכשל בהעברת החוק ואת עצמם כמי שהצילו גם את הפלסטינים וגם את שינוי המצב הקיים. ללקחים של עבאס יכולים להיות השפעות משמעותיות על תפקוד הקואליציה, ואלו צפויים להימשך עד להעברת תקציב, אז יהפכו הממשלה והקואליציה ליציבות הרבה יותר, ויקרצו גם לשותפים נוספים.
אגב, כשאנחנו אומרים "ממשלת בנט־לפיד", אנחנו שואלים את שמה מהרוטציה הצפויה ביניהם, אבל השם האמיתי הוא "קואליציית בנט־לפיד־ליברמן". שלושת אלה הם גורמי הכוח וההשפעה החזקים בממשלה הנוכחית.
3. המנהיגות בעידן הטוויטר אלימה יותר, כמתחייב מסד של 240 תווים, משפיעה יותר ומשחיתה יותר את השפה, את הפוליטיקה ואת הדור הצעיר.
אני כותב זאת בגלל הדברים שאמר השבוע בנט לשריו: "הממשלה הזאת קמה בגלל ציוץ של סמוטריץ'. תיזהרו בלשונכם ובמקלדת כדי שהממשלה שלנו לא תיפול בגלל ציוץ בטוויטר". בנט כיוון לשרים שמציפים בטוויטר את המפריד ואת אי־ההסכמות ולא את הסיכונים ואת קווי היסוד.
בהקשר הזה כתב השבוע אביטל גבע, איש קיבוץ עין שמר, פנייה בשם רבים וטובים לראשי מרצ, וביקש "תנו לממשלה לחיות". כששאל לדעתי, אמרתי לו שמרצ היא מפלגה שהדנ"א שלה הוא אופוזיציה ושהם צריכים להתרגל למציאות החדשה. וחוץ מזה, הם אוהבים את הכנסים ב"צוותא 2" שבהם עוסקים בשאלה "איפה טעינו?".
4. יש בגוש השמאל כת אלימה במיוחד שאימצה לעצמה שפה קשה ופוגענית. את חלקה ראינו בתוך ההמון התמים שהגיע להפגנות בבלפור, ואת חלקם אנחנו רואים כעת בהפגנות מול ביתו של הנשיא הנכנס יצחק הרצוג.
הם מבטיחים לו "שיגמור כמו משה קצב", מתחייבים לא להניח לו, רואים בו סוג של בוגד וכך הלאה. והכל משום שמינה את נאור יחיא לדובר בית הנשיא.
יחיא היה פקוד שלי בדובר צה"ל. הוא נכנס אליי לחדר כקצין בפיקוד העורף שרצה מאוד לעסוק בדוברות, ויצא כקצין דוברות. הוא עשה עבודה מצוינת, טיפס בתפקידים ובדרגות עד שהשתחרר בדרגת רס"ן. הוא היה הדובר של השר יואב גלנט (הפעם לא בתמיכתי) ואח"כ דובר פוליטי של נתניהו והליכוד. הוא לא היה המסית הראשי, והניסיון לנקום בנתניהו ובבנו דרכו הוא עוול.
אז נכון שהוא לא שיתף פעולה עם חלק מהתוכניות כמצוות הבוס שלו, ונכון שחלק מהתגובות שלו היו בוטות, אבל אני רואה בו "תינוק שנשבה", דובר צעיר שהתלהב ונסחף בתוך סיר הלחץ הבלפורי, ובטח לא עבריין או אדם שראוי להדיחו מהמקצוע.
עיסוק היתר בתפקיד דובר הנשיא הזכיר לי את שעברתי בשנת 1996, כשעלה נתניהו לשלטון, ואני אז יועץ התקשורת שעבר משמעון פרס ליצחק מרדכי מהליכוד. אחרי שבוע בתפקיד שאל אותי מרדכי: "מה יש לביבי נגדך?". השבתי ששום דבר, ככל הידוע לי, ואז הוא סיפר שנתניהו דורש להעיף אותי ושאני "גיס חמישי", שצריך "להתחיל למשול" וכו'. מרדכי סירב.
הלחץ גבר, אך הוא רק הלך והתחזק בדעתו: "אתה לא הולך לשום מקום". שנתיים לאחר מכן כבר ביקש ממני נתניהו לבוא ולהחליף את שי בזק כיועץ תקשורת לראש הממשלה, אך נשארתי במשרד הביטחון.
נחמן שי ידידי שירת גם את יצחק רבין וגם את משה ארנס מהליכוד. זה המקצוע. זכותו של הנשיא למנות לתפקיד את מי שירצה, וזכותו של נאור יחיא להתפרנס. ואני בטוח גם שיפיק לקחים ויהיה מקצועי וממלכתי. וחוץ מזה, מגיע לנו קצת פיוס, תקווה ומבט קדימה.
5. באמצעות שורת החלטות וצעדים גלויים ושאינם גלויים, בונה ממשלת ישראל גשר מחודש בין ירושלים לירדן. אין זה סוד שבשנים האחרונות המלך עבדאללה כעס מאוד על ישראל ועל נתניהו, לא רק בשל תקלות ביטחוניות או פוליטיות, אלא בעיקר בשל מה שנתפס בעיניו כפטרונות וכחוסר אמינות.
התחושה הרעה הזאת היא שהביאה להתעקשות המלך שלא לחדש את הסכם צופר ונהריים, ולהחזיר את השטחים החקלאיים לבעלות ירדנית. כך נהג גם במקרים נוספים שחלקם התפרסמו וחלקם לא.
השלום עם ירדן הוא הסכם אסטרטגי עם מדינה בעלת הגבול הארוך ביותר איתנו. גבולותיה, מאיראן דרך עיראק וסוריה, די פרוצים, ואנשי מודיעין איראני ואחרים מסתובבים ברחבי הממלכה, המתמודדת עם קשיים כלכליים ואי־יציבות ביטחונית־פוליטית.
אחרי שהותיר את הפלסטינים מאחור והלך לשלום עם ישראל, המלך חוסיין המנוח ובנו ציפו להרבה יותר סימפתיה, שיתוף פעולה ומכפילי כוח.
ישראל אומנם משתפת פעולה עם ירדן יחד עם האמריקאים באופן משמעותי בענייני מודיעין וביטחון, אך לירדנים היה קשה מאוד עם נתניהו ואישיותו.
השבוע נפגש ראש הממשלה נפתלי בנט עם המלך עבדאללה בארמון בעמאן. אתמול נפגש שר החוץ יאיר לפיד עם עמיתו הירדני.
לפגישות הללו קדמו לפחות שלוש שיחות של שר החוץ לשעבר גבי אשכנזי, ובוודאי היו מפגשים עם אישים ישראלים נוספים. בחודש האחרון החליט בנט לתת לירדן עוד 50 מיליון קוב מים (בניגוד לדעתו של יאיר נתניהו), ונעשות פעולות נוספות לחיזוק הקשר, הדיאלוג והאמינות.
ישראל תחתור לתיאום מלא עם ירדן באשר למקומות הקדושים, לעבודות במזרח ירושלים ובאזור הר הבית, בתקווה להפיח רוח חיים בהסכם ולגבות ממנו דיבידנדים נוספים.
6. השבוע שיתפו כמה חברי כנסת את הציבור בקושי הגדול שנגזר עליהם בשל הנוכחות הקבועה בכנסת המתחייבת מהמצב הקואליציוני.
הצעתי להם את שהצעתי לכמה מראשי המדינה וצה"ל כשהתלוננו על "הקושי": "עצמו לרגע את העיניים, נשמו עמוק והעבירו מול עיניכם את כל אותם אלה שרצו את תפקידכם ושמוכנים לקחת אותו כעת מכם, עם כל הקשיים הנלווים, ואז תחושו זרמים נעימים בגוף וחיוך בלתי רצוני יעלה על שפתותיכם ותחושו מצוין". נסו את זה.
730 שנה אני מכיר את הנשיא יצחק הרצוג. הממלכתיות טבועה עמוק באישיותו, כמתחייב מבנו של נשיא ומנכדו של רב ראשי.
אני יכול להעיד שלא אחת פגעה הממלכתיות הזו באינטרס הפוליטי האישי שלו. כעת הוא ורעייתו מיכל במקום הנכון ובזמן הנכון. בהצלחה, איש יקר.
שבת שלום.