משבר הקורונה העמיק והאיץ את תהליכי השינוי המאפיינים את שוק העבודה בשנים האחרונות. אם בעבר דובר על שוק שהמיומנויות הדיגיטליות הן תנאי סף למבקשים לעבוד בו כשוק עתידי, הרי שלאחר שנת 2020 אותו "שוק עתידי" כבר כאן - וביתר שאת.
במהלך שנת הקורונה, וכחלק מההסתגלות לתנאיה, יותר ויותר ענפי משק ומעסיקים הפכו לדיגיטליים יותר, שילבו כלי עבודה מרחוק, והובילו תהליכי התייעלות. התוצאה היא שהשכבות החלשות של החברה והכלכלה רק הלכו והתרחבו: מגמות ונתוני התעסוקה לשנת 2020 מלמדים כי עובדים ממעמד סוציו־אקונומי נמוך, עם רמות נמוכות יותר של מיומנות דיגיטלית והשכלה, נפלטו יותר משוק העבודה במהלך המשבר והתקשו לשוב אליו גם בתומו.
לפיכך, אנו נדרשים לתכלול כלל מאמצי השיקום התעסוקתי, ממשלתיים כאזרחיים, תחת שירות התעסוקה, ומתוך כך לפעול באופן מיטבי ומדויק לכל דורש ודורשת עבודה. עלינו לפעול לחיזוק ההון האנושי, שיפור מיומנויות והעמדת כלים למאות אלפי דורשי העבודה לשוב למעגל העבודה באופן שיוכלו להתמיד בו, להתפתח בו ולהעלות את רמת הפריון במשק.
יחלפו עוד שנים רבות עד שנוכל לחזור לאחוז האבטלה שנמדד ערב הקורונה. אנו עושים כל מאמץ לא רק להחזיר כמה שיותר דורשי עבודה למעגל העבודה, אלא גם לתת להם את הכלים שיחזרו חזקים ומתאימים לשוק העבודה המשתנה.
הכותב הוא מנכ"ל שירות התעסוקה.