במהלך סיור מאחורי הקלעים באופרה הישראלית, חשף מנכל האופרה, צח גרנית, את התהליכים הקודמים להעלאת אופרות וסיפר על ההפקות הצפויות בעונה הבאה של האופרה הישראלית. בין האופרות שיועלו 'חליל הקסם' מאת מוצרט (נובמבר), בהפקה ייחודית בבימויו של בארי קוסקי, המשלבת אנימציה על גבי "קיר" מסך ענק עם שירה של זמרים חיים בדרך שלא נעשתה עד כה.
'יבגני אונייגין', הפקה שהייתה אמורה לעלות כמה ימים לפני שמגיפת הקורונה פרצה לחיינו וסגרה את עולם התרבות. בסוף השנה (דצמבר) היא תעלה מחדש בניצוחו של דן אטינגר, המנהל המוזיקלי של האופרה.
את שנת 2022 תפתח הפקה יוצאת דופן של 'לה טראוויאטה' מאת ורדי. ההפקה הנוצצת בבימויו של במאי האיטלקי אלסנדרו טאלבי, תתרחש הפעם בעולם האופנה של ימינו בפאריז. את התלבושות מעצבת ההולנדית אניה ון קראג, מי שעבדה עם ג'ון גליאנו בבית האופרה דיור, ותלבושות ה'הוט קוטור' המרהיבות שעיצבה נתפרות כבר בימים אלה במתפרה של האופרה על פי השרטוטים המפורטים של מעצבת האופנה. ההחלטה להפוך את סצנת הנשף לתצוגת אופנה עילית, מחייבת את המעצבות והתופרות של הסטודיו ליתר תשומת לב "הכל כאן נעשה בתפירה ידנית," מסבירה מאיה לוי שעובדת בסטודיו. "הכנה של כל פרט דורשת מאות שעות עבודה," היא מוסיפה.
האופרה הטראגית והנפלאה 'פאליאצ'י' מאת רוג'רו לאונקוואלו, הופקדה בידיה המיומנות של הכוריאוגרפית הישראלית ענבל פינטו, שכהרגלה יוצרת באופרה עולם קסום ומסתורי באמצעות התלבושות הייחודיות והתפאורה שהיא מעצבת, לצד בימוי מדויק וכוריאוגרפיה מלאת קסם (פברואר). מנהלת התלבושות של האופרה איריס רטינסקי מספרת שההחלטה של פינטו בהפקה היתה לתת לכל משפחה בכפר האיטלקי בו האופרה מתרחשת, סוג של דפורמציה. "קחו למשל את משפחת ליצני הקרקס," היא מצביעה על תלבושות מעניינות במיוחד. "לכולם יאמורים להיות שרירים מפותחים. אז התפקיד שלנו הוא לייצר תלבושות עבור הזמרים והרקדנים שמרכיבים את 'המשפחה', כך שיהיו להם "שרירים", אבל שזה לא יפריע להם לשיר או להתנועע. כלומר אנחנו צריכות לפתור את הבעיהועדיין לשמור על אבחנה ברורה לאיזו משפחה הם שייכים," היא מסבירה ומוסיפה "אנחנו מנסים כל תלבושת עלינו לפני שאנחנו מודדים על הזמרים."
האופרה 'נישואי פיגארו' מאת מוצרט, שתעלה על פי התוכנית בחודש מרץ שנה הבאה, הופקדה בידיו המיומנות של הבמאי הבינלאומי הנודע דייויד פאונטני, שחוזר לתל אביב, עיר, שהוא אוהב מאוד. זוהי אופרה אהובה ומשעשעת ומתברר שהבמאי הנודע, שביים כמעט כל אופרה אפשרית במהלך הקריירה הארוכה שלו, לא ביים עד כה את האופרה הזאת וזוהי עבורו הזדמנות להשלים את החסר.
עוד בתוכנית אופרה לא מאוד מוכרת של הנדל 'אלצ'ינה', בבימויו של עידו ריקלין, שמביא לבמה את סיפורה של מכשפה המשעבדת גברים ואחר כך נפטרת מהם; הפקה רבת משתתפים של 'אאידה' מאת ורדי בשיתוף עם בית האופרה של בריסל ובניצוחו של ג'וליאנו קרלה ומפגש מרתק של חמישה מלחינים ישראלים עם עולמו של חנוך לוין בערב שייקרא 'ביג תוחעס'.
"הפקת אופרה לוקחת בערך כשנתיים להעלות," מסביר גרנית. שלב התכנון מתחיל בדרך כלל הרבה קודם. הרבה לפני החזרות, צריך להכין את העיצוב – תפאורות ותלבושות, פאות ואביזרים. "לפעמים מדובר על כ-200 תלבושות לעצב ולתפור, שלא לדבר על כל השאר," אומר גרנית. ,כשהתחלנו לחשוב על ההפקות האלה בשנת 2020 לא ידענו שיהיו לנו חיסונים ונוכל לפתוח את האולמות," הוא הוסיף ואמר גם ששר התרבות חילי טרופר עושה עבודה מצוינת "בתמיכה באופרה."
"יש רק שלושה אנשים שמורשים לשבת כאן," אומרת בורמיל ומצביעה על לוח הבקרה שמפעיל את כל האופרציה. היא מתכוונת לומר שרק שלושה אנשים הם בעלי התכונות והידע כדי לבצע את התפקיד המורכב ולשלוט בכל מרכיבי ההפקה – מקריאה לזמרים להתכונן ועד לתפעול התפאורה המסובכת והתאורה המורכבת, המוניטורים וכל פרט אחר הדרוש כדי שההפקה תרוץ חלק והקהל ייהנה מכל מה שהיוצרים תכננו עבורו. "החבר'ה האלה נשארים תמיד רגועים וממוקדים לא משנה מה קורה," היא אומרת.
אוהבי האופרה יודעים שבימינו, שלא כמו בעבר, הזמרים צריכים לא רק לשיר מצוין אלא לדעת לעשות זאת בכל מצב – בשכיבה, בריצה, תלויים מחבל או תוך כדי קרב סיוף. בעוד בעבר, זמרים נהגו לעמוד בקדמת הבמה ולשיר את התפקיד, כיום הבמאים דורשים מהם להיות חלק מהמתרחש על הבמה, מה שלעיתים דורש לא רק מיומנות אלא גם כוח פיזי ולא מעט אומץ. "בעבר הם היו חייבים לעמוד בקצה הבמה כדי לראות את המנצח. כיום, תודות לטכנולוגיה, הם יכולים לראות אותו מפינות שונות של הבמה." מסביר גרנית.
לקראת סוף הסיור אנחנו נכנסים בשקט (יחסי) לאחד מחדרי החזרות בבניין הנפלא ושומעים את זמרת המצו-סופרן שי בלוך והמלווה אלכסנדר איוונוב מבצעים אריה מתוך ייבגני אונייגין. קולה מלא העוצמה מזכיר לכולנו כמה יפה הקול הנשי ואיזה כייף זה לעבוד באופרה.